אקולוגיה וסביבה

הוואנה האכילה

16 ביוני, 2016
אוּלי ווסטפאל, הוואנה האכילה (La Habana Comestible), 354 x 227 ס"מ, 2015.

תיעוד בצילום בגודל מלא של כל מרכיבי המזון הטרי שמצא האמן באזור הוואנה (קובה). מיצב שהוכן עבור המוזאון האורגני של רומרילו, עבור הביאנלה ה-12 של הוואנה.

האמן הגרמני, אולי ווסטפאל (Uli Westphal) עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו. לרבות מעבודותיו הוא מפתח שיטות סיווג מעין-מדעיות. פירמידת המזון מציגה את מוצרי המזון הטרי הזמינים לאוכלוסיית הוואנה, בצורה שמתכתבת עם הנוהג של הצגת המלצות תזונה. בפירמידה זו נקבע סידור המזון לפי זמינות המזון: בבסיסה המזון הזמין ביותר, המחולק כהקצבה ממשלתית חודשית; מעליו מזון שגדל בר בשטחים ציבוריים או נמכר בשווקים; מעליהם, מזון יקר אך נגיש לציבור הרחב; ובקודקוד הפירמידה מזון שאסור לציבור הרחב לצרוך (כגון בקר) או שמחירו כה יקר עד שרוב האוכלוסייה אינה יכולה להרשות לעצמה לקנותו.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    סקירות
    מרקמים אקולוגיים: מערכות אקולוגיות בצפון הנגב כמודל
    מטרת המאמר היא להציע גישה לתיאור מערכות אקולוגיות: גישת המרקמים האקולוגיים. גישה זו מתארת מערכת אקולוגית כרשת רבת תהליכים, פשוטה יחסית, המקשרת בין המרכיבים הביוטיים וההיבטים הביופיזיקליים של מבנה המערכת ותפקודה. המאמר מבסס את הגישה המרקמית על מודל אקולוגי של צפון הנגב, הנשען על מחקרי שדה ארוכי טווח
    המילה האחרונה
    בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז
    הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר
    תמונת השער
    שאריות של החיים
    המיצג "שאריות של החיים" עושה שימוש חוזר בפסולת של בקבוקי פלסטיק, ושהה בפארק הצפרות באילת שלושה ימים. הניגוד, בין צריכת הפלסטיק לבין האסתטיקה והיופי של המיצג, מתריס כנגד הנזק סביבתי שנגרם עקב השימוש בבקבוקים אלו

    - מודעה -

    לראש העמוד