אנרגיה > גז טבעי

המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר

שינוי האקלים מציב אתגר לתכנון ארוך הטווח ולתכנון היומי של משק החשמל בישראל. אם התכנון לא ייעשה בצורה הנכונה, אמינות אספקת החשמל לצרכנים עלולה להיפגע

"מפעל חום" אספקה מרוכזת וחסכונית בחשמל של חום וקור לשכונת 'רובע הים' המתוכננת בצפון-מערב חדרה

יש לפעול לאלתר לבטל את האסדרה שמעודדת בניית תחנות כוח מונָעות דלק מחצבים בשכונות מגורים תוך סיכון בריאותי ובטיחותי של תושבי האזור ועל חשבון בניית מערכות אנרגיה המבוססות על התייעלות אנרגטית ועל אנרגיות מתחדשות

מבחינה לאומית למתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום יש מקום משמעותי במשק האנרגיה של ישראל

איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אינו תומך בקידום השימוש בטכנולוגיות שרפת דלקים, לרבות ייצור משולב של חשמל וחום

מדיניות שר האנרגיה להטמעת מתקני ייצור בהיקף של 300 מגה-ואט ברשת וחלוקת החשמל היא מעין בלון ניסוי לטכנולוגיה

בחודשים האחרונים צצות יוזמות רבות ברחבי הארץ להקמת מרכזי אנרגיה קטנים מבוססי גז טבעי המיועדים לספק חשמל ומים חמים לצרכנים תעשייתיים, מסחריים וביתיים. מדוע הנושא עולה לכותרות עכשיו, וכיצד ניתן לנצל את הזדמנויות ולהקטין את הסיכונים הנובעים ממרכזי אנרגיה כאלה?

ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

סיכום שולחן הדיונים בדבר אסדת לוויתן

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם

עריכת מיפוי נרחב של בתי גידול בעלי פוטנציאל לרגישות בים התיכון מסייעת למשרד להגנת הסביבה בבואו לבחון מסמכים סביבתיים של קידוחים, הנחת צנרת או כל תכנית אחרת בים

התועלת העיקרית לתעשייה מעריכת הסקר האסטרטגי הסביבתי היא מיסוד הכללים שעל פיהם נדרשת התעשייה לפעול. המלצות הסקר מאפשרות לאנשי התעשייה להבין את הרקע לקבלת ההחלטות של משרד אנרגיה

אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית

דיון על ההיבטים הנוספים שלא נכללו בסקר, על כיצד ניתן לשפר את הסקר ולהטמיע את מסקנותיו ברגולציה

תחומי התכנון והחקיקה בישראל לוקים בחסר בנוגע לשטחים הימיים. במים הכלכליים של ישראל, בהם נמצא גז טבעי, מחסור זה ניכר במיוחד. המאמר מתייחס לשני תהליכים, האחד של מִנהל התכנון והאחר של הטכניון, שמטרתם לספק מסמך מדיניות ותכנית מרחבית לאזורים הימיים של ישראל בים התיכון

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

החיבור בין צדק סביבתי לצדק חברתי ולשלום, ופעילותיו של השר בנידון – צמצום פערים חברתיים בעזרת חקיקה, התמודדות עם כוחות כלכליים מורכבים, שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, גז טבעי ועוד

מעבר משק החשמל לגז טבעי טומן בחובו תועלת סביבתית רחבת היקף, אך גם אתגרים תכנוניים, קרקעיים וסביבתיים בלתי מבוטלים, ומעל לכול אתגר הסברתי שיפיג את החשש של הציבור מפני הגז הטבעי

הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו