איזו תועלת טמונה בביצוע הסקר האסטרטגי הסביבתי עבור חיפושי הנפט והגז בישראל?
יניב מריג גאולוג, דלק קידוחים

צלילת מחקר בספינה טרופה – בית גידול עשיר יחסית לסביבתו הקרובה | באדיבות בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה
אמיר פוסטר – עתודות האנרגיה הגדולות שהתגלו בעיקר ב-2009-2010, והערכה בדבר פוטנציאל לעתודות גדולות נוספות יצרו מציאות חדשה בכל הקשור להסתכלות של ישראל על הים. צורך מיָדי שנוצר עבור תעשיית חיפושי הנפט והגז (כמו בתחומי תעשייה אחרים) היה לברר כיצד פועלים בסביבה הזו – מה הם 'חוקי המשחק' בים? מסקר כזה יוצאים כל הצדדים נשכרים. בלעדיו פועלים כולם בתווך לא מוגדר מבחינת האסדרה (כולל בהיבט הסביבתי), והפעילות סבוכה מאוד. ביצוע הסקר הקדים תרופה למכה. כמו משרדי הממשלה, גם התעשייה נרתמה לעריכת הסקר הזה, במטרה לבחון באילו אזורים ניתן לפעול בצורה חופשית יחסית ובאילו מקומות הדבר בעייתי יותר.
כאזרח מדינת ישראל, אני שמח שהסקר יצא לפועל, כי בזכות תגליות הגז התחלנו להסתכל על הים לעומק ולמרחק גדולים יותר. הסיכונים לסביבה הימית אינם מסתכמים בתעשיית הנפט והגז. מעבר לכך שרוב דליפות הנפט אינן מתרחשות בעת ההפקה אלא בעקבות תאונות של מכליות ותקלות בצינורות ההובלה, ישנם גורמים רבים הפועלים בים ומשפיעים על הסביבה הימית, כגון מתקני התפלה, תחנות כוח ונתיבי שיט של מכליות נפט. כדאי לדעת שאחד מהנתיבים הפעילים ביותר של הובלת נפט גולמי עובר עשרות ק"מ מערבית לגבול האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל.
יניב מריג – התעשייה בארץ צעירה מאוד, ועד לפני פחות מעשור לא נערכו הרבה סקרים וקידוחים. התועלת העיקרית לתעשייה מעריכת הסקר האסטרטגי הסביבתי היא, כאמור, מיסוד הכללים שעל פיהם נדרשת התעשייה לפעול. המלצות הסקר מאפשרות לאנשי התעשייה להבין את הרקע לקבלת ההחלטות של משרד אנרגיה, ומספקות ודאות עסקית רבה יותר. ודאות עסקית היא מרכיב מהותי בתחום חיפושי נפט וגז, שמושקעים בהם כסף רב לטובת תהליכים ארוכי טווח. ככל שיצטבר יותר ידע, באמצעות חברות האנרגיה וסקרים ביוזמת משרד האנרגיה, כך נדע יותר על מצאי הסביבה בים העמוק ועל רגישותה, ונקבל מושג הרבה יותר טוב על מאפייני האזור הכלכלי הבלעדי.