סקירות
שינוי האקלים ובריאות הציבור – אתגרים ואפיקי פעולה
סתיו שפירא בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מתן סינגר בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה; מוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון, אוניברסיטת חיפה
אירית לדור בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
אליקס פאהאוט בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
ענת רוזנטל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
"במחקר על מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הוערך שבישראל מתרחשים 218 מקרי מוות הקשורים לחום מדי שנה, נתון המתורגם לשיעור מקרי המוות הגבוה ביותר אחרי איראן לכל 100 איש" | צילום: עזמי טליב, Pixabay
מיה נגב
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהסתיו שפירא
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמתן סינגר
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה; מוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון, אוניברסיטת חיפהאירית לדור
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהאליקס פאהאוט
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהענת רוזנטל
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמיה נגב
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהסתיו שפירא
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמתן סינגר
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה; מוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון, אוניברסיטת חיפהאירית לדור
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהאליקס פאהאוט
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפהענת רוזנטל
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבשינוי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר לבריאות בעולם, ומערכות בריאות ברחבי העולם יידרשו לתת מענה הולך וגובר לפגיעת שינוי האקלים בבריאות האוכלוסייה. על אף חומרתו של האיום, בכוחה של מדיניות אקלים ובריאות מתאימה להרים תרומה משמעותית לבריאות הציבור. עלינו להבין לעומק את ההשפעות השליליות שיש לשינוי האקלים על הבריאות. רק כך נוכל לפעול למניעת חלק מהן ולהיערך להתמודדות עם אלה מהן שלא נוכל למנוע. מאמר זה ממפה את האיום על בריאות הציבור בעקבות תהליכי שינוי האקלים ברמה העולמית, הלאומית והעירונית ואת הגורמים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים התורמים לפגיעוּת לשינוי האקלים, כגון עוני אנרגטי ותכנון לקוי של המרחב הציבורי. כמו כן, מוצג תפקידה המורכב של מערכת הבריאות כחלק ממערך ההתמודדות עם שינוי האקלים ועם השפעתו על הבריאות. במסגרת זו מוצע לקדם חוסן אקלימי וצדק אקלימי כחלק ממערך בין-מגזרי המכיר בתועלת המשותפת שנובעת מתכנון היערכות מיטבית. כמו כן, מובאת סקירה של אמצעי הפעולה העומדים בפני מערכות בריאות להיערכות לשינוי האקלים, מדיניות אקלים מקדמת בריאות, וכן חשיבה מערכתית על בריאות, חברה, כלכלה, תכנון ותחבורה.
על קצה המזלג
- שינוי האקלים מאיים על בריאות הציבור בישראל ומציב אתגרים רב-מערכתיים ומורכבים, שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת ההיערכות הלאומית לשינוי האקלים.
- ניתן להקטין את פגיעוּתם של מגזרים שונים בחברה על-ידי קידום צדק אקלימי וצמצום הפערים הבריאותיים והחברתיים.
- מערכת הבריאות נדרשת לפתח תוכנית הסתגלות לשינוי האקלים, שבמסגרתה יחוזקו תשתיות הבריאות, יפותחו תוכניות חירום והיערכות, יחוזק החוסן האקלימי של קהילות ואוכלוסיות פגיעות, ויקודם שיתוף פעולה בין-מגזרי כדי להבטיח תגובה מערכתית ומקיפה.
- שיפור בחוסן הבריאותי של האוכלוסייה יביא להפחתת תמותה ותחלואה שנגרמות מאירועי אקלים קיצוניים ומתנאי האקלים המשתנה, וישפר את יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם האתגרים הבריאותיים הנובעים משינוי האקלים.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
שינוי האקלים מתבטא בצורה ישירה בירידות ובעליות קיצוניות בטמפרטורה ובתמונת הגשמים, וכן בתופעות עקיפות, ובהן עלייה במפלס מי המים ותהליכי התייבשות הקרקע. התופעות האלה עלולות להשפיע על בריאות האוכלוסייה, ובייחוד על אוכלוסיות רגישות, לרבות קשישים, ילדים, נשים הרות, חולים כרוניים ועוד.
כדי להיערך לשינוי האקלים פיתח משרד הבריאות בשנת 2022 תוכנית היערכות של מערכת הבריאות לשינוי האקלים, והיא מהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית ההיערכות הלאומית.
התוכנית מתמקדת בתהליכי אדפטציה (התאמה והסתגלות), כגון העלאת מודעות צוותי רפואה, בין היתר, למצבי קיצון אקלימיים ולהערכת הסיכון הבריאותי למחלות שונות, ובמטרות מיטיגציה (אִפחות ומיתון) הנוגעות לביטחון התזונתי ולצמצום פליטות גזי חממה של מערכת הבריאות.
שנת 2024 מאופיינת בהמשך קידום תתי-תחומים נוספים, לרבות מוכנות מערכת הבריאות למצבי קיצון אקלימיים על בסיס תרחישי יחס של מערכת הביטחון, בניית מערכת בריאות ירוקה באמצעות צמצום פליטות גזי חממה, רכש ירוק, טיפול בפסולת מסוגים שונים של בתי חולים בישראל וכן ביטחון תזונתי על בסיס גידול מקומי והתאמה תזונתית לצורכי אוכלוסיות שונות.
ד"ר איזבלה קרקיס,
מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות
שינוי האקלים כאיום על בריאות הציבור ברמה העולמית, הלאומית והעירונית
שינוי האקלים, הכולל עלייה בטמפרטורה הממוצעת והתגברותם של אירועי מזג אוויר קיצוני, הוא הסיכון הגדול ביותר לבריאות במאה ה-21 [13, 15]. על פי ה-IPCC, סיכון אקלימי הוא שילוב של שלושה ממדים: מפגע (למשל גל חום, שרפה או הצפה), חשיפה (מידת החשיפה של האוכלוסייה למפגע) ופגיעוּת ויכולת הסתגלות (איור 1) [25]. חום קיצוני, שלרוב מוגדר על בסיס שילוב של מדדי טמפרטורה ולחות גבוהים, הוא הגורם המשמעותי ביותר לעלייה בתמותה עקב שינוי האקלים. שינוי האקלים גורם לכ-37% ממקרי המוות הקשורים לחום בקיץ [45]. מקרי חום קיצוני גורמים למוות עודף של כחצי מיליון איש מדי שנה ברחבי העולם [49], כולל עלייה של יותר מ-50% בתמותה עקב חום בקרב בני 65 ומעלה בעשרים השנים האחרונות [46]. במחקר על מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הוערך שבישראל מתרחשים 218 מקרי מוות הקשורים לחום מדי שנה, נתון המתורגם לשיעור מקרי המוות הגבוה ביותר אחרי איראן לכל 100 איש (3.74) [18]. מחקרים נוספים מישראל מצאו קשר בין חום ועלייה בסיכון לאירועי לב ושבץ, לתוצאי לידה שליליים (כמו לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך), לניסיונות התאבדות, לזיהומים הנישאים במזון, במים, באוויר ועל-ידי בעלי חיים (כגון קדחת הנילוס המערבי) ולהכשות נחש [2]. נוסף על כך, שינויים בטמפרטורה, בלחות ובמשקעים עקב שינוי האקלים גורמים לעלייה באלרגיות ובמחלות מידבקות ובהן מלריה, קדחת דנגי וכולרה. אירועי קיצון אקלימיים, כגון בצורות, שיטפונות, שרפות וסופות אבק, גורמים לעלייה בתמותה, בתחלואה, בתת-תזונה, בפציעות ובפגיעה בבריאות הנפש [2].
כל האוכלוסייה פגיעה לשינוי האקלים, אך יש אוכלוסיות חשופות ופגיעות במיוחד. לדוגמה, בכל הנוגע לחום קיצוני האוכלוסיות הבאות הן הפגיעות ביותר: מבוגרים מעל גיל 65 ואנשים עם מחלות רקע (כגון מחלות לב, נשימה, שבץ, כליות, סכרת ולחץ דם גבוה), נשים בהיריון, תינוקות וילדים צעירים – שמנגנוני ויסות החום שלהם ירודים או לא מפותחים במלואם; אנשים שעובדים בחוץ, בייחוד עבודה פיזית כולל בניין, חקלאות ותשתיות; אנשים שחיים בעוני; דרי רחוב; הולכי רגל; אנשים שחשופים לחום קיצוני מעבר ליכולת ההתמודדות הפיזיולוגית [16, 41]. השפעות של שינוי האקלים על פרנסה, לדוגמה במקרה של חקלאים או אנשים שעובדים בענף התיירות, יכולות לפגוע גם בבריאות. מידת החשיפה ויכולת ההסתגלות תלויות בגורמים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, שחלק מהם מודגשים בסעיפים הבאים.
איור 1
פגיעות וסיכוני בריאות אקלימיים
תורגם לעברית ועובד על-ידי המחברים מתוך WHO, 2021 [47]. ארגון הבריאות העולמי אינו אחראי לתוכן או לדיוק של תרגום זה. בכל מקרה של אי-התאמה בין המקור לתרגום, הגרסה המקורית תהיה הגרסה המחייבת והאותנטית. רישיון: CC BY-NC-SA 3.0.
אי-ביטחון אנרגטי ויכולת הסתגלות
שינוי האקלים צפוי להגביר את הדרישה למקורות אנרגיה וחשמל ואת התלות בהם כדי לבצע אִקלוּם (ויסות טמפרטורה) של מבנים. בהקשר זה עולה הצורך לבחון סוגיות הנוגעות לחיים בתנאי אי-ביטחון אנרגטי, המוגדר במדינות מודרניות כשילוב של חוסר היכולת של משקי בית לעמוד בתשלום חשבון החשמל יחד עם תנאי דיור ירודים ותשתית חשמל לקויה [11]. אומנם קושי כלכלי הפוגע ביכולת לממן את צריכת החשמל הוא היבט מרכזי של אי-ביטחון אנרגטי, אך גם לתנאי הדיור יש השפעה ישירה על תופעה מורכבת זו: בתים שקשה להבטיח בהם טמפרטורות נוחות ואוורור מספק בגלל מצב תחזוקה ירוד, היעדר בידוד וחלונות שלא ניתן לאטום או לפתוח, משמעותם הוצאות גבוהות יותר על אנרגיה לצורכי אקלום [42]. אי-ביטחון אנרגטי מגביר את הפגיעוּת ומפחית את יכולת ההסתגלות, ובכך חושף את הדיירים לטמפרטורה תוך-מבנית קרה או חמה מדי ולמפגעים סביבתיים מזיקים, כגון לחות ועובש [27]. התנאים האלה נמצאו קשורים לעלייה בשיעורי תחלואה נשימתית (כגון אסתמה ודלקת ריאות), להחמרה במדדי בריאות הנפש בקרב מבוגרים ולאיכות שינה ירודה [39].
ֵבישראל נמצא כי לכחמישית מנתמכי הסיוע של ארגון "לתת" (20.4%) אין אמצעֵי חימום או קירור ביתיים (למשל מזגן, תנור). זאת ועוד, 53.3% דיווחו שיש להם אמצעִי חימום או קירור, אך יש מקרים שבהם הם אינם יכולים להרשות לעצמם להפעיל אותו בעת הצורך. מחקר נוסף שבחן את יכולת ההסתגלות של אוכלוסיות פגיעוֹת לשינוי האקלים, בדגש על פגיעוּת על רקע מעמד חברתי-כלכלי, שייכות אתנית-לאומית ומגורים בפריפריה, מצא כי בעוד 58% מקרב המשתתפים היהודים דיווחו כי הם יכולים להדליק מזגן לפי הצורך בעת גל חום, אצל המשתתפים המוסלמים השיעור היה נמוך באופן משמעותי (42%) [10]. בקרב בדואים תושבי כפרים לא מוכרים בנגב נמצא קשר בין תנאי אי-ביטחון אנרגטי קיצוני (היעדר חיבור לרשת החשמל הארצית) לפגיעה בחוסן הקהילתי, ובפרט לפגיעה בגורמי חוסן הקשורים למוכנות לחירום ולאמון במנהיגות המקומית [38].
שינוי האקלים ובריאות כנושא בין-מגזרי: תכנון, תחבורה ותועלת משותפת
לתכנון העירוני יש השפעה רבה הן על שינוי האקלים הן על ההשפעות של שינוי האקלים על בריאות האדם. הפעילות העירונית בכלל, והתחבורתית בפרט, היא מהגורמים העיקריים לפליטות גזי החממה בעולם [24]. יישובים עירוניים, הכוללים מעל ל-50% מאוכלוסיית העולם וכ-95% מאוכלוסיית ישראל, מעצימים את החשיפה להשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים. בינוי נרחב והיעדר הצללה יוצרים 'אי-חום עירוני', מצב שבו הטמפרטורות הנחוות בעיר גבוהות משמעותית מאלה שבסביבתן הכפרית, ומגבירים את הסיכון למחלות לב, למכות חום ולהתייבשות [35]. נוסף על כך, לטמפרטורות גבוהות ולחשיפה לשמש יש השפעה שלילית על קיום אורח חיים בריא, משום שהן מקטינות את שיעור הפעילות הגופנית, השימוש בתחבורה ציבורית, ההליכה ברגל והרכיבה על אופניים לצד הגברת השימוש ברכב פרטי [29]. עם זאת, החשיפה לזיהום אוויר, האפקט של אי חום עירוני והיעדר הצללה במרחב הציבורי אינם אחידים במרחב ועל פני מעמדות חברתיים-כלכליים. מחקרים מישראל ומהעולם מראים כי פעמים רבות בעלי הכנסה נמוכה ומיעוטים אתניים מתגוררים קרוב יותר למקורות מזהמים ובאזורים עם רמות נמוכות יותר של הצללה, ולכן חווים טמפרטורות קרקע גבוהות יותר [23, 30, 32].
לצד ההשפעות השליליות של המבנה העירוני והפעילות העירונית על הסביבה ובריאות האדם, אסטרטגיות שונות להתמודדות עם שינוי האקלים ותכנון בר-קיימא יכולים להיות בעלי ערך רב גם עבור בריאות הציבור. תועלת משותפת לבריאות ולאקלים (health co-benefits of climate action) מוגדרת כיתרונות הבריאותיים הנלווים לפעולות שננקטות למיתון שינוי האקלים או להסתגלות אליו (איור 2). תכנון עירוני בר-קיימא, תכנון עירוני המאזן בין פיתוח כלכלי, הגנה על הסביבה וצדק חברתי [14] יוצרים תועלת משותפת הקשורה לצמצום פליטות גזי החממה לצד צמצום הפגיעוּת לשינוי האקלים ועידוד קיום אורח חיים בריא. למשל, נמצא שמבנה עירוני צפוף המכיל עירוב שימושי קרקע למגורים, לתעסוקה ולמסחר, הפיכת רחובות מרכזיים למדרחוב וסלילת תשתיות להליכה ברגל ולרכיבה על אופניים – מפחיתים את השימוש ברכב הפרטי ומעודדים את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה פעילה (הליכה ורכיבה על אופניים) [17]. ואכן, בערים כגון אמסטרדם וקופנהגן, שהטמיעו בחמישים השנים האחרונות תשתיות אופניים נרחבות, שיעור השימוש באופניים עומד על מעל 30%, בעוד שבערים צפון אמריקאיות, שהתכנון העירוני בהן מוטה לטובת שימוש ברכב פרטי, השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה פעילה זניח בדרך כלל [36]. באופן דומה, מחקרים מראים שתשתיות ירוקות (green infrastructure), כגון הצללה טבעית (אך גם מלאכותית), מפחיתות את הטמפרטורה הנחווית על פני הקרקע ומעודדות שימוש בתחבורה פעילה. קמפיין "מיליארד העצים" של האו"ם הראה כי קהילות ברחבי העולם רוצות לפעול בנוגע לשינוי האקלים באמצעות שימור ונטיעה של עצים, ומבקשות לעודד את הממשלות שלהן לעשות כך [44].
לתכנון בר-קיימא יש לפחות ארבעה יתרונות בריאותיים: קידום אורח חיים בריא; הפחתת פליטת גזי חממה ובכך אִפחות שינוי האקלים; הפחתת זיהום אוויר ותחלואה נלווית; הפחתת מפגעים אקלימיים בעיר, כגון חום קיצוני ותחלואה ותמותה נלוות. סדרה של החלטות ממשלה בישראל בשמונה השנים האחרונות [5, 6, 8] מכירה בחשיבות ההיערכות לשינוי האקלים ברמה הממשלתית והמקומית, לרבות בחשיבותן של הצללה וקירור במרחב העירוני, ומכשירה את הקרקע לפעולה בנושא בישראל. למשל, על בסיס החלטת ממשלה 1022 החל המשרד להגנת הסביבה לסייע לכ-64 רשויות מקומיות לפתח תוכניות היערכות לשינוי האקלים ולבצע פיילוטים בנושא בתחומן [3]. עם זאת, הפעולות האלה בישראל הן רק בראשיתן, החלטות ממשלה רבות אינן מתורגמות לתוכניות פעולה, ומרבית הרשויות המקומיות אינן מקבלות סיוע בהכנה או ביישום של תוכניות היערכות לשינוי האקלים.
לקידום סוגיות של בריאות ואקלים יש יתרונות משותפים רבים (איור 2), כולל הפחתת השימוש בדלקי מחצבים והמעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים, המשפרת את איכות האוויר ואת הביטחון האנרגטי, שחיוני לבריאות טובה ולרווחה, בייחוד באזורים ללא גישה לחשמל. כמו כן, מעבר לתזונה מבוססת צמחים שמפחיתה את ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון מן החי (האחראית על כ-14.5% מסך פליטות גזי החממה ועל שינוי ייעודי קרקע הפוגעים במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי) מפחית את הסיכון למחלות לב, לסרטן ולסכרת (סוג 2) ומשפר את בריאות הציבור [37]. כדי לממש את היתרונות האלה נדרשת חשיבה מערכתית (systems thinking) המהווה גישה הוליסטית לזיהוי ולפתרון של בעיות בצורה יעילה וסינרגטית. תפיסה זו מדגישה את הקשר והתלות בין מערכות התחבורה, האנרגיה, התכנון, מערכות המזון ומערכות הבריאות, ויכולה לתרום לפתרונות מערכתיים לשינוי האקלים ולבריאות [31].
איור 2
יתרונות לבריאות עקב מדיניות אקלים של צמצום פליטות גזי חממה
מבוסס על Roca-Barceló ואחרים, 2024 [37].
מערכת הבריאות ושינוי האקלים
בעוד ששינוי האקלים מהווה איום על בריאות הציבור, פעילות מערכת הבריאות תורמת לא מעט לתהליכים המאיצים את שינוי האקלים. מגזר זה אחראי לפליטה של כ-5%–4 מגזי החממה בעולם באמצעות צריכת אנרגיה, הובלה וייצור, שימוש במוצרים וטיפול בפסולת שלהם [28]. כ-17% מהפליטות הללו נובעים ישירות ממתקני מערכת הבריאות (פליטות הקשורות לייצור אנרגיה עצמית, לשימוש בגזים ולנסיעה בכלי תחבורה של מערכת הבריאות); פליטות מאנרגיה הנרכשת על-ידי מערכת הבריאות, כגון חשמל, קיטור, קירור וחימום, מהוות עוד 12% מהפליטות; פליטות הנגזרות משרשרת האספקה של שירותי הבריאות – כולל ייצור והובלה של סחורות ושירותים וסילוק פסולת, כגון תרופות וכימיקלים אחרים, מזון ומוצרים חקלאיים, מכשור רפואי, ציוד לבתי חולים ומכשירים – מהוות 71% [21].
ארגון הבריאות העולמי ומספר ארגונים בין-לאומיים נוספים פיתחו מודלים לקידום מערכות בריאות שמשלבות היערכות להשפעות של שינוי האקלים וחיזוק החוסן האקלימי יחד עם הפחתת מדרַך הפחמן שלהן. המודל של ארגון הבריאות העולמי, Operational Framework for Building Climate Resilient and Low Carbon Health Systems, מזהה עשרה רכיבים מרכזיים החשובים לחוסן האקלימי של מערכות בריאות (איור 3) [48]. רכיב "מנהיגות וממשל", לדוגמה, מדגיש את חשיבות ההנהגה הפוליטית בשיתוף פעולה עם מגזרים שונים כדי להתמודד עם סיכוני בריאות הקשורים לאקלים. רכיבים נוספים עוסקים בחשיבות של אנשי בריאות בעלי ידע אקלימי רלוונטי, מחקר בנושאי אקלים ובריאות, ניהול בר-קיימא של מים, תברואה ופסולת, אספקת אנרגיה בת-קיימא, קיום תשתיות, טכנולוגיות, מוצרים ותהליכים המותאמים לשינוי האקלים ועוד. יישום עשרת הרכיבים המרכזיים יאפשר לארגוני בריאות, לרשויות ולתוכניות לצפות בצורה טובה יותר סיכוני בריאות הקשורים לאקלים, למנוע אותם, להתכונן אליהם ולהתמודד איתם.
איור 3
חוסן אקלימי במערכות בריאות
תורגם לעברית ועובד על-ידי המחברים, מתוך WHO, 2023 [48]. ארגון הבריאות העולמי אינו אחראי לתוכן או לדיוק של תרגום זה. בכל מקרה של אי-התאמה בין המקור לתרגום, הגרסה המקורית תהיה הגרסה המחייבת והאותנטית. רישיון: CC BY-NC-SA 3.0.
בהשראת המודל של ה-WHO, ארגון שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה (National Health Services – NHS) פועל לקידום חוסן אקלימי, ואימץ יעד שאפתני של איפוס פליטות פחמן עד 2040. במהלך השנים 1990–2019 הפחית ה-NHS את פליטות גזי החממה בארגון בכ-26% (בעוד האוכלוסייה גדלה ב-17%), ופליטת גזי חממה עבור כל אשפוז ירדה ב-64%. פעילות ה-NHS מדגישה שהטיפול בשינוי האקלים הוא חלק בלתי נפרד מקידום בריאות הציבור [33, 40].
ישראל מאופיינת כמוקֵדה (hotspot) של שינוי האקלים, כלומר כאזור שקצב השינויים ועוצמתם גבוהים בו ביחס לממוצע העולמי, וישנה סכנה ממשית לבריאות הציבור. למרות זאת, ההיערכות בישראל מועטה מאוד, וברובה לא מתוקצבת. באוקטובר 2022 התקבל תיקון להחלטת ממשלה מס' 4079 שקבע שעל משרדי הממשלה להשלים כתיבת תוכניות היערכות לשינוי האקלים שיכללו התייחסות לתרחישי הייחוס האקלימיים של הרשות לחירום לאומית, לא יאוחר מסוף שנת 2023 [7]. טיוטה של תוכנית היערכות לשינוי האקלים קיימת כבר מספר שנים במשרד הבריאות, וכוללת שבעה צירי פעולה מרכזיים: היערכות, הפחתת פליטות, מוכנות למצבי חירום, מידע ונתונים, תזונה וביטחון תזונתי, תכנון ובנייה מותאמים והסברה [9]. אף על פי כן, נכון לתחילת אוגוסט 2024 משרד הבריאות טרם אישר את תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים, היא אינה מתוקצבת, ונעדרת יעדים מדידים, לוחות זמנים ותקן ייעודי לנושאי תפקידים.
מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת ממערכות הבריאות הטובות בעולם, ויש לה תפקיד חשוב ומשמעותי בבנייה ובחיזוק של החוסן האקלימי של מדינת ישראל. עם זאת, שחיקת תקציבים, הבאה לידי ביטוי במחסור בצוותי הרפואה והסיעוד, בעיקר בפריפריה, ובמחסור במיטות אשפוז ובתשתיות [4], אינה תורמת לקידום נושא ההיערכות לשינוי האקלים, שאינו מתוקצב. מחקרים מהעולם מצביעים על מגוון חסמים לבנייה וליישום של תוכניות היערכות לשינוי האקלים על-ידי מערכות בריאות, בהם חוסר תקצוב, מגבלות כוח אדם, היעדר תמיכה מצד ההנהלה או המנהיגים, קביעת סדר עדיפויות שונה ברמת המדינה, הבנה לקויה של תפקיד בריאות הציבור במדיניות האקלים, מחקר מוגבל והיעדר טכנולוגיות וכלים. ניתן ללמוד מהחסמים האלה על הגורמים המסייעים לקידום ההיערכות, ובהם הצורך לחסוך תקציב לאנרגיה ועבודה בשותפות מוצלחת שכבר קיימת, כולל עם השלטון המקומי, עם קהילות מקומיות ועם בעלי עניין חיצוניים [20, 43].
היערכות לשינוי האקלים במערכת הבריאות היא גם הזדמנות להרחיב את המשמעות של שבועת היפוקרטס (First do no harm) ממערכת יחסים מצומצמת בין רופא למטופל לחזון כולל המשלב בריאות וקיימות. גיבוש חזון ארוך-טווח ששם דגש על צמצום פערים ואי-שוויון, יצירת שיתופי פעולה רב-תחומיים, מקומיים ועולמיים, ואימוץ גישה הוליסטית המכירה בקשר ההדוק שבין בריאות האדם ובין בריאות הסביבה (כולל בריאות בעלי חיים וצמחים) ושינוי האקלים – הכרחיים להיערכות מיטבית. לאחרונה הוקמה במשרד הבריאות ועדה הבוחנת אימוץ (בין אם באופן מחייב או וולונטרי) תקן קיימות ואקלים בבתי החולים כחלק מתהליך הסמכה (אקרדיטציה) לקבלת תו איכות ובטיחות בין-לאומי מטעם הארגון האמריקאי Joint Commission International. התקן מגדיר חמישה תחומי פעילות לבתי החולים: אסטרטגיה, הכשרת צוותים, תפעול ירוק, שרשרת האספקה ורכש, תשתיות וחוסן אקלימי [26]. תקן זה יכול להוות מנוע לשינוי משמעותי לאופן שבתי החולים תופסים את עצמם ואת תפקידם בעידן של שינוי האקלים, ואולי אף להניע שינוי רחב יותר במערכת הבריאות.
צדק אקלימי ובריאות עולמית
שינוי האקלים מאופיין באי-שוויון או באי-צדק אקלימי: מדינות הצפון הגלובלי פולטות 92% מגזי החממה [22], ואילו עיקר התחלואה והתמותה עקב שינוי האקלים מתרחש במדינות המתפתחות, בעיקר עקב התפשטות מלריה, מחלות שלשול, תת-תזונה ומוות בעקבות חום קיצוני. קיים קשר הפוך בין הפגיעוּת של מדינות לשינוי האקלים מבחינת מזון, מים, בריאות, מערכות אקולוגיות, סביבות מחיה ותשתיות, לבין מידת ההיערכות שלהן במדדים של כלכלה, משילות וחברה. אי-שוויון אקלימי קיים בכל רמות הממשל: בין מדינות, בין ערים ובין שכונות. למשל, בישראל מדרַך הפחמן של העשירון העליון הוא פי 25 מזה של העשירון התחתון, אך העשירון התחתון פגיע יותר לשינוי האקלים [1]. בדרום תל אביב חם יותר מאשר בצפונה, וחיה בו אוכלוסייה מחתך חברתי-כלכלי נמוך יותר [30]. בחיפה קיימים פערים דומים בין העיר התחתית והכרמל [32]. ההשפעות של שינוי האקלים חוצות גבולות, ופגיעה באוכלוסיות רגישות צפויה להשפיע גם על היציבות והחוסן בערים ובמדינות שכנות. נוסף על כך, אוכלוסיות חוות הצטלבויות של פגיעוּת, לדוגמה, מהגרי עבודה בחקלאות ועובדים פלסטינים בבנייה, החשופים מעצם עיסוקם לגלי חום ולחום בצורה כרונית, מתמודדים גם עם חסמים לגישה למערכת הבריאות, עם עוני ועם מעמד פוליטי מורכב ורגיש לזעזועים חיצוניים.
אתגרי האקלים העומדים בפני החברה בישראל ומערכת הבריאות הישראלית אינם מנותקים מן ההקשר העולמי. מערכות בריאות ברחבי העולם מתמודדות עם השפעות שינוי האקלים על בריאות האוכלוסייה, אולם מחקרים מראים כי מדינות בעלות הכנסה נמוכה סובלות באופן חמור יותר מנזקי שינוי האקלים [19]. בחינת ההשפעה השלילית על הבריאות על פי רמת ההכנסה של מדינות מראה כי תושבי מדינות בעלות הכנסה נמוכה חשופים לפגיעה חמורה ומתמשכת מאשר תושבי מדינות בעלות הכנסה בינונית וגבוהה. השפעה זו משמעותית במיוחד בקרב ילדים בשל פגיעותם [34]. הנתונים האלה חמורים במיוחד, שכן במדינות בעלות הכנסה נמוכה ההשפעות של שינוי האקלים לעיתים קרובות מחריפות את העוני ואת הפערים החברתיים, וחותרות תחת המאמצים למגר את הפערים כחלק מיעדי המילניום. הדבר נובע מהקושי של אוכלוסיות עניות לפעול באופן שימתן את ההשפעות השליליות של שינוי האקלים [12]. במדינות בעלות הכנסה נמוכה הסובלות מנזקי אקלים משמעותיים, מערכות הבריאות מתמודדות עם מגוון של אתגרי בריאות, אך במקרים רבים חסרות את המשאבים הנחוצים לביצוע ההתאמות הנדרשות בתגובה לאסונות אקלים, ולפיתוח מנגנוני היערכות וחוסן. יתרה מכך, לשינוי האקלים יש השפעה ניכרת על החמרת תחלואה זיהומית וכרונית ועל חוסר ביטחון תזונתי, וכן על תנועת אוכלוסייה ועל תהליכי עיור מואצים, כולם אתגרים קיימים המעמיסים באופן ניכר על מערכות בריאות דלות משאבים. פגיעות עתידיות בבריאות עקב שינוי האקלים או אסונות אקלים ההולכים ומתרבים באזורים שונים של העולם, צפויות להעמיד במבחן את יכולתן של מערכות בריאות רבות להגן על האוכלוסיות שעל בריאותן הן אמונות, ועלולות לפגוע בהישגים הקיימים של אותן מערכות בריאות.
סיכום ומחשבות על כיווני פעולה
שינוי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר לבריאות בעולם, אך מדיניות נכונה של היערכות לשינוי האקלים יכולה לתרום משמעותית לבריאות הציבור ולחוסנה של מערכת הבריאות. המבנה ואורח החיים העירוניים המודרניים וכן מערכות הבריאות, התחבורה, התכנון, האנרגיה והמזון כרוכים בפליטות גבוהות של גזי חממה, ומעצימים את ההשפעות הסביבתיות השליליות של פעילות האדם ואת הפגיעוּת להשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים. בשל רמות שונות של חשיפה ויכולת להתמודד ולהיערך, סיכונים הקשורים לאקלים מחמירים את חוסר-השוויון הגאוגרפי, המגדרי, המעמדי והאתני הקיים. עם זאת, בתחומים אלה יש גם מגוון פתרונות לצמצום ההשפעות השליליות של שינוי האקלים ולקידום הבריאות לצד הפחתת פליטות וצמצום פערים חברתיים.
היערכות להשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים והתמודדות איתן מחייבות פעולה רב-מגזרית בתחומים השונים המשפיעים על שינוי האקלים, ושיש בהם חשיפה להשפעות השליליות של שינוי האקלים. לדוגמה, תכנון עירוני בר-קיימא השם דגש על תכנון רשת רחובות צפופה ובנייה צפופה, הצללה, תשתיות ירוקות, ומתן עדיפות לתחבורה פעילה ולתחבורה ציבורית יכול לקדם אורח חיים בריא כמו גם לתרום להפחתת פליטות גזי חממה שנובעת מהפעילות העירונית. נוסף על כך, מעבר של משק האנרגיה למקורות אנרגיה מתחדשים ופיתוח אמצעים לאגירת אנרגיה הם פעולות חיוניות לשם הפחתת פליטות גזי החממה בצורה משמעותית במטרה לצמצם את התגברות שינוי האקלים ולהפחית תחלואה מזיהום אוויר. היערכות כזו וגיוון מקורות האנרגיה של מדינת ישראל חיוניים גם לנוכח התחזיות לעלייה בתדירות ובעוצמה של מצבי חירום אקלימיים, שעשויים לגרום לפגיעה נוספת בבריאות וברווחה של האוכלוסייה. אפשר להיערך לתרחישי חירום שונים, למשל "תרחיש עלטה" שעשוי להתרחש במהלך מלחמה אך גם עקב שינוי האקלים. דוגמה לנקיטת צעד היערכות היא חיזוק ומיגון של תשתיות חשמל קיימות ושיפור הביטחון האנרגטי של משקי בית וקהילות על-ידי הקמת מתקני אגירת אנרגיה, שתתרום לשיפור החוסן הכללי בחירום, ובין היתר גם לחוסן האקלימי ולצמצום פגיעה אפשרית בבריאות. לבסוף, במערכת הבריאות נדרשים חיזוק למרכיבים של מנהיגות וממשל וקידום שיתופי פעולה חוצי-מגזרים, הטמעת מידע וחשיבה על סוגיות אקלימיות, קידום מחקרים המחברים בין אקלים ובריאות, ניצול יעיל של מים, אנרגיה ופסולת במערכת הבריאות וטיפול יעיל בהם.
אם כן, נדרשת חשיבה מערכתית כדי לזהות ולהטמיע את הפתרונות האלה ופתרונות נוספים בצורה יעילה וסינרגית. בפתרונות מערכתיים טמונים יתרונות משותפים רבים, כמו השפעה חיובית על הסביבה, הבריאות, מערכת התחבורה והכלכלה העירונית. תועלת משותפת לבריאות ולאקלים ממחישה כיצד פעולות אקלימיות יכולות לספק לא רק יתרונות סביבתיים אלא גם בריאותיים, ובכך להעצים את התמיכה הציבורית והפוליטית במדיניות אקלים. באמצעות התחייבות ליעדי פליטות שאפתניים ושיתוף שיטות עבודה מומלצות, מערכות בריאות ברחבי העולם יכולות להפוך מחלק מהבעיה לחלק מהפתרון ולתרום להפחתת שינוי האקלים, להגנה על הבריאות של הדורות הנוכחיים והעתידיים ולצדק אקלימי.
מימון
המחקר נעשה בתמיכת מענקים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (מס' מחקר 1001578050) והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (מס' מחקר א/2022/53).
- שינוי האקלים מאיים על בריאות הציבור בישראל ומציב אתגרים רב-מערכתיים ומורכבים, שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת ההיערכות הלאומית לשינוי האקלים.
- ניתן להקטין את פגיעוּתם של מגזרים שונים בחברה על-ידי קידום צדק אקלימי וצמצום הפערים הבריאותיים והחברתיים.
- מערכת הבריאות נדרשת לפתח תוכנית הסתגלות לשינוי האקלים, שבמסגרתה יחוזקו תשתיות הבריאות, יפותחו תוכניות חירום והיערכות, יחוזק החוסן האקלימי של קהילות ואוכלוסיות פגיעות, ויקודם שיתוף פעולה בין-מגזרי כדי להבטיח תגובה מערכתית ומקיפה.
- שיפור בחוסן הבריאותי של האוכלוסייה יביא להפחתת תמותה ותחלואה שנגרמות מאירועי אקלים קיצוניים ומתנאי האקלים המשתנה, וישפר את יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם האתגרים הבריאותיים הנובעים משינוי האקלים.
מערכת אקולוגיה וסביבה
שינוי האקלים מתבטא בצורה ישירה בירידות ובעליות קיצוניות בטמפרטורה ובתמונת הגשמים, וכן בתופעות עקיפות, ובהן עלייה במפלס מי המים ותהליכי התייבשות הקרקע. התופעות האלה עלולות להשפיע על בריאות האוכלוסייה, ובייחוד על אוכלוסיות רגישות, לרבות קשישים, ילדים, נשים הרות, חולים כרוניים ועוד.
כדי להיערך לשינוי האקלים פיתח משרד הבריאות בשנת 2022 תוכנית היערכות של מערכת הבריאות לשינוי האקלים, והיא מהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית ההיערכות הלאומית.
התוכנית מתמקדת בתהליכי אדפטציה (התאמה והסתגלות), כגון העלאת מודעות צוותי רפואה, בין היתר, למצבי קיצון אקלימיים ולהערכת הסיכון הבריאותי למחלות שונות, ובמטרות מיטיגציה (אִפחות ומיתון) הנוגעות לביטחון התזונתי ולצמצום פליטות גזי חממה של מערכת הבריאות.
שנת 2024 מאופיינת בהמשך קידום תתי-תחומים נוספים, לרבות מוכנות מערכת הבריאות למצבי קיצון אקלימיים על בסיס תרחישי יחס של מערכת הביטחון, בניית מערכת בריאות ירוקה באמצעות צמצום פליטות גזי חממה, רכש ירוק, טיפול בפסולת מסוגים שונים של בתי חולים בישראל וכן ביטחון תזונתי על בסיס גידול מקומי והתאמה תזונתית לצורכי אוכלוסיות שונות.
ד"ר איזבלה קרקיס,
מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות
מקורות
- אניסוב ל, לובנוב כ ורבינוביץ ד. 2015. מאפיינים חברתיים-כלכליים של פליטות CO2 של סל צריכה עפ"י מודל EIO. דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מספר 3, האגודה לצדק סביבתי.
- ברמן ת וברנט-יצחקי ז. 2020. בריאות וסביבה בישראל 2020. הקרן לבריאות וסביבה ומשרד הבריאות.
- טרואן י. 2023. תמיכה ממשלתית בתוכניות היערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות. מרכז המחקר והמידע. ירושלים: הכנסת.
- לוי ב ודוידוביץ' נ. 2022. מערכת הבריאות בישראל: מבט-על. דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2022 (עמ' 47–84). מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
- מדינת ישראל. 2018. היערכות ישראל להסתגלות לשינוי האקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית. החלטת ממשלה 4079 מיום 29.07.2018.
- מדינת ישראל. 2021. אישור עדכון לתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה. החלטת ממשלה 541 מיום 24.10.2021.
- מדינת ישראל. 2022. היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית – תיקון החלטת ממשלה. החלטה ממשלה 1902 מיום 23.10.2022.
- מדינת ישראל. 2022. הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים. החלטת ממשלה 1022 מיום 23.01.2022.
- משרד הבריאות. 2023. היערכות לשינויי אקלים. נצפה ב-10 בפברואר 2024.
- נגב מ. 2024. חוסן למה? חוסן של מי? מבט מחוסן אקלימי. יום עיון האגודה הסוציולוגית הישראלית.17 באפריל 2024. ירושלים.
- שיבלי ח, טשנר נ ושפירא ס. 2022. עוני אנרגטי בתנאים של שינויי אקלים והשלכותיו על החוסן הקהילתי. קריאות ישראליות 2: 122–157.
- Abeygunawardena P, Vyas Y, Knill P, et al. 2003. Poverty and climate change. Part 1. Reducing the Vulnerability of the Poor through Adaptation. Washington (DC): World Bank Group.
- Atwoli L, Abdullah H, Thomas B, et al. 2021. Call for emergency action to limit global temperature increases, restore biodiversity, and protect health: Wealthy nations must do much more, much faster. Nutrition Reviews 79(11): 1183–1185.
- Campbell S. 2018. Green cities, growing cities, just cities? Urban planning and the contradictions of sustainable development. In: Stein J (Ed). Classic readings in urban planning (pp. 308–326). Routledge.
- Costello A, Abbas M, Allen A, et al. 2009. Managing the health effects of climate change: Lancet and University College London Institute for Global Health Commission. Lancet 373: 1693–1733.
- Ebi KL, Vanos J, Baldwin JW, et al. 2021. Extreme weather and climate change: Population health and health system implications. Annual Review of Public Health 42: 293–315.
- Ewing R and Cervero R. 2010. Travel and the built environment: A meta-analysis. Journal of the American Planning Association 76(3): 265–294.
- Hajat S, Proestos Y, Araya-Lopez JL, et al. 2023. Current and future trends in heat-related mortality in the MENA region: A health impact assessment with bias-adjusted statistically downscaled CMIP6 (SSP-based) data and Bayesian inference. The Lancet Planetary Health 7(4): e282–e290.
- Hallegatte S, Bangalore M, Bonzanigo L, et al. 2016. Shock waves: Managing the impacts of climate change on poverty. World Bank Publications.
- Hartwell C, Lovell S, Hess J, et al. 2023. Barriers and facilitators to state public health agency climate and health action: A qualitative assessment. BMC Public Health 23(1): 145.
- Health Care Without Harm. 2019. Health care's climate footprint.
- Hickel J. 2020. Quantifying national responsibility for climate breakdown: An equality-based attribution approach for carbon dioxide emissions in excess of the planetary boundary. The Lancet Planetary Health 4(9): e399–e404.
- Hsu A, Sheriff G, Chakraborty T, and Manya D, 2021. Disproportionate exposure to urban heat island intensity across major US cities. Nature Communications 12(1): 2721.
- IEA (International Energy Agency) 2022. Global energy Review: CO2 Emissions in 2021. IEA Publications.
- IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change). 2022. Climate change 2022: Impacts, adaptation and vulnerability.
- JCI (Joint Commission International). 2023. Leading accreditation body collaborates with the IHF. Viewed 10 Feb 2024.
- Jessel S, Sawyer S, and Hernández D. 2019. Energy, poverty, and health in climate change: A comprehensive review of an emerging literature. Frontiers in Public Health 7: 470168.
- Karliner J, Slotterback S, Boyd R, et al. 2020. Health care’s climate footprint: The health sector contribution and opportunities for action. European Journal of Public Health 30(Supplement_5): ckaa165. 843.
- Liu C, Susilo YO, and Karlström A. 2017. Weather variability and travel behaviour – What we know and what we do not know. Transport Reviews 37(6): 715–741.
- Mandelmilch M, Ferenz M, Mandelmilch N, and Potchter O. 2020. Urban spatial patterns and heat exposure in the Mediterranean city of Tel Aviv. Atmosphere 11(9): 963.
- Negev M, Zea-Reyes L, Caputo L, et al. 2022. Barriers and enablers for integrating public health cobenefits in urban climate policy. Annual Review of Public Health 43: 255-270.
- Negev M, Paz S and Zohar M. 2022. Multidimensional hazards, vulnerabilities, and perceived risks regarding climate change and Covid-19 at the city level: An empirical study from Haifa, Israel. Urban Climate 43: 101146.
- NHS (National Health Service). 2022. Delivering a net zero NHS.
- Perera F and Nadeau K. 2022. Climate change, fossil-fuel pollution, and children’s health. New England Journal of Medicine 386(24): 2303–2314.
- Piracha A and Chaudhary MT. 2022. Urban air pollution, urban heat island and human health: A review of the literature. Sustainability 14(15): 9234.
- Pucher J and Buehler R. 2017. Cycling towards a more sustainable transport future. Transport Reviews 37(6): 689–694.
- Roca-Barceló A, Rice MB, Nunez Y, et al. 2024. Climate action has valuable health benefits. Environmental Epidemiology 8(1): e288.
- Shapira S, Shibli H, and Teschner N. 2021. Energy insecurity and community resilience: The experiences of Bedouins in Southern Israel. Environmental Science and Policy 124: 135–143.
- Shapira S and Teschner N. 2023. No heat, no eat: (Dis)entangling insecurities and their implications for health and well-being. Social Science and Medicine 336: 116252.
- Tennison I, Roschnik S, Ashby B, et al. 2021. Health care's response to climate change: A carbon footprint assessment of the NHS in England. The Lancet Planetary Health 5(2): e84–e92.
קריאה נוספת
המסמך מציג מסגרת פעולה, שפותחה על-ידי ארגון הבריאות העולמי, לבנייה של מערכת בריאות דלת-פליטות פחמן ובעלת חוסן אקלימי במטרה לשמור על הבריאות של קהילות ואף לשפר אותה בעולם משתנה ובלתי יציב, תוך יישום אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי חממה.
World Health Organization. 2023. Operational framework for building climate resilient and low carbon health systems. World Health Organization.
מאמר הסוקר את האופן שהפעולות האקלימיות לצמצום פליטות גזי חממה מניבות תועלת משותפת לבריאות ולאקלים (health co-benefits of climate action) ויתרונות כלכליים, תוך דגש על כך שהן מובילות לאוויר בריא לנשימה, מגבירות את הביטחון האנרגטי, מעודדות ייצור מזון בריא יותר, ומקדמות ערים ומערכות תחבורה בריאות יותר.
Roca-Barceló A, Rice MB, Nunez Y, et al. 2024. Climate action has valuable health benefits. Environmental Epidemiology 8(1): e288.
מאמר הבוחן את רמת הידע והמודעות לשינוי האקלים ולהשפעותיו הבריאותיות בקרב צוותי רפואה וסיעוד בבתי חולים בישראל. המאמר מציג בצורה נגישה את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים, את הקשר בין שינוי האקלים ומערכת הבריאות, ומציג המלצות מדיניות על בסיס הממצאים על יעילות של תוכני לימוד לקידום ידע בנושא שינוי האקלים ובריאות.
גוטאני א ונגב מ. 2022. השפעת שינוי האקלים על הבריאות: ידע ומודעות בקרב צוותי סיעוד ורפואה בישראל. קריאות ישראליות 2: 87–121.
מהדורה מודפסת
