אקולוגיה וסביבה

למשק פסולת על סף משבר דרוש שינוי גישה: התועלת המקומית והלאומית בהפחתת התנגדויות הציבור

15 באוקטובר, 2025

מתקן להשבת אנרגיה מפסולת. במתקן זה, מהגדולים בגרמניה, ניתן לטפל בכ-675,000 טונות של פסולת בשנה | צילום: Norbert Nagel/ Wikimedia, רישיון CC BY-SA 3.0


מאת

פרופ' עדי וולפסון
המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
פרופ' אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן, הטכניון; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה

מאת

פרופ' עדי וולפסון
המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
פרופ' אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן, הטכניון; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
גילוי נאות: כתושב העיר באר שבע וכיועץ ראש העיר באר שבע לענייני סביבה בהתנדבות מלאה, עדי וולפסון היה שותף למהלך להקמת המתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. בתפקידה כראש תחום אנרגיה וסביבה במוסד שמואל נאמן הכינה אופירה אילון לעיריית באר שבע מסמכי רקע בנושא הקמת המתקן.

נכון לשנת 2024, יותר מ-75% משישה מיליון הטונות של פסולת עירונית שמיוצרת בישראל בשנה עדיין מוטמנים. זאת ועוד, סקר פסולת שפרסם המשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2025, הראה שמהפכת המחזור, שהוא מקדם שנים רבות, לא הצליחה: כ-6% בלבד מפסולת האריזות המיוצרת במשקי הבית נאספת בפחים הייעודיים, וכ-60% מהפסולת בפח הירוק (שהפסולת הביתית מושלכת אליו) היא פסולת פלסטיק, קרטון וכדומה. כל זאת חרף תוכניות אסטרטגיות ואופרטיביות רבות, לצד צעדי אסדרה ומימון שהוצגו בעשורים אחרונים, במטרה לקדם מעבר מהטמנה למחזור.

מדינות מפותחות רבות הצליחו להפוך את הפסולת ממפגע למשאב ולעבור ממשק מוטה הטמנה למשק מוטה מחזור והשבת אנרגיה, אך לא ישראל [2]. בדו"ח מעקב בנושא, שפרסם מבקר המדינה ביולי 2025 [1], נכתב כי בטווח המיידי "יתרת שטחי ההטמנה בתחילת שנת 2025 (7.67 מיליון קוב) לא תספיק לכמות הפסולת הצפויה להיות מוטמנת עד סוף שנת 2026"; בטווח הבינוני, עד שנת 2030, "עתודות ההטמנה […] המבוססות על הרחבת מטמנות ועל תכנון תאים חדשים, עדיין נתקלות בחסמים תכנוניים ואחרים"; בטווח הארוך, אף על פי שמקודמות עשרות יוזמות להקמת מתקנים למיון פסולת ולטיפול בה, כדי לעמוד ביעדים התכנוניים לשנת 2040 צריך להאיץ את התכנון. כלומר, משק הפסולת בישראל עומד על סף משבר.

לאורך השנים לא הצליח המשרד להגנת הסביבה, שאמון על ניהול התחום, ליצור ודאות רגולטורית וכלכלית, ולא הניח תשתית ארוכת-טווח למעבר הנדרש מהטמנה למחזור ולהשבת אנרגיה. סיבה אחת לכך היא תחלופה גבוהה של שרים ומנכ"לים, שהובילה שוב ושוב להכרזות על אסטרטגיות חדשות ויעדים חדשים ולאי-ודאות, וסיבות נוספות הן קיפאון ואפילו שֶבי רגולטורי בקרב אנשי המקצוע (כאשר הרגולטור מַפנים את האינטרס, הנרטיב והרעיונות של המפוקח במקום את אלה של הציבור). גם משרדי ממשלה אחרים, ובהם משרד הפנים ומשרד השיכון האמונים על מוסדות התכנון ועל רשות מקרקעי ישראל, בהתאמה, לא השכילו ליצור אופק מתאים להפסקת ההטמנה. הרשויות המקומיות, שאחראיות על איסוף הפסולת מהתושבים ומהעסקים ועל העברתה למתקני קצה, הכתיבו לא פעם את הטון בשוק. הן התנגדו להעלאת היטל ההטמנה בטענה שיָשית עלויות גבוהות על תקציבן בזמן שאין חלופות אחרות. בו-בזמן, הן התנגדו גם להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, אם בשל חשש מעלייה משמעותית בעלות הטיפול בפסולת ואם בשל חשש מהתנגדות ציבורית בגלל פוטנציאל לפליטת מזהמים ומפגעי ריח בסמיכות ליישובים. ציבור רחב וארגוני סביבה התגייסו פעם אחר פעם למאבק נגד הקמת מתקני קצה ברחבי הארץ, בעיקר בשל חשש לבריאות הציבור, שיקולי צדק חברתי-סביבתי וחוסר אמון ברשויות. אך המאבקים האלה הם לא פעם מאבקי נִמב"י – נגד מיקום בחצרי (NIMBY – Not In My Back Yard), המתייחסים לאינטרסים מקומיים צרים ולא לפתרון סביבתי כולל. הם לוקים בחוסר איזון בין הרצונות והצרכים של הפרט לבין הצרכים של הכלל והמדינה, יוצרים מדיניות לא מאוזנת ופערים חברתיים, ומציעים להעביר את המפגע ממקום אחד למשנהו, לרוב, מאזור מבוסס לאזור חלש יותר.

קבורת פסולת במטמנה. אתר 'אל מיניה', דרום הר חברון, 2025 | צילום: StealthREL/ Wikimedia, רישיון CC BY-SA 4.0

מאמר דעה זה מציג את העקרונות ודרכי הפעולה המרכזיים למעבר לתפיסה של בעד מיקום בחצרי (YIMBI – Yes In My Back Yard) בכל הנוגע להקמת מתקני טיפול בפסולת בישראל.

בניית אמון

הציבור בישראל ורבים מראשי הרשויות המקומיות רוחשים מעט אמון ליוזמות שמוביל המשרד להגנת הסביבה בתחום הפסולת. יתרה מכך, הציבור מודאג מהחולשות המשמעותיות של האסדרה הסביבתית בישראל, ובייחוד מהיעדר פיקוח ואכיפה.

על כן, יש צורך לבנות אמון וליצור ודאות על-ידי:

  1. מדיניות אחידה, ברורה, עקבית ויציבה: כדי ליצור ודאות גבוהה בשוק ואמון ציבורי יש לקבוע יעדים כמותיים מחייבים לטווח הארוך למחזור ולהשבת אנרגיה, וכן לוחות זמנים ברורים ליישום לצד סנקציות וקנסות במקרה של אי-עמידה ביעדים. כמו כן, יש להציג מודלים כלכליים יציבים ומימון ארוך-טווח.
  2. שימוש בטכניקות הזמינות המיטביות העדיפות (BATs – Best Available Techniques): יש לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות, אמצעי הפחתה משמעותיים ורמות מחמירות של פליטה לאוויר בשלבי התכנון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של המתקן.
  3. שקיפות: יש לפרסם מידע אמין וזמין מהשלבים המוקדמים של קידום התוכנית, לרבות המיקום, הגודל והסוג של המתקן ולאורך כל השלבים וכן במהלך ההפעלה בצורה מפורטת ונגישה. יש להציג נתוני ניטור ופיקוח ואכיפה בזמן אמת.
  4. פיקוח ואכיפה: כדי להבטיח עמידה בתקנים סביבתיים מחמירים ולשמור על אמון הציבור יש לקיים מערך פיקוח ואכיפה שיטתי ומחמיר. על המערך לכלול חובת דיווח על חריגות ותקלות לציבור, לרשות המקומית למשרד להגנת הסביבה, ניטור רציף בזמן אמת, בדיקות תקופתיות ובדיקות פתע ומנגנוני קנסות וענישה ייעודיים ואפקטיביים.

צדק חברתי-סביבתי

הדיון באשר למיקום אתר הטיפול בפסולת, להיקף הפסולת ולסוג הפסולת ייעשה תוך שמירה על עקרונות הצדק סביבתי-חברתי. כל צד יעלה באופן שוויוני את טיעוניו, והטיעונים יישקלו באופן שווה והוגן. נוסף על כך, יש להקים מתקנים אזוריים קטנים ומבוזרים ולהתאים את שיטת הטיפול לאזור (כפרי או עירוני), לסוג הפסולת (ביתית או חקלאית) וכדומה.

תהליך מהותי של שיתוף הציבור

תהליך הקמת המתקן והפעלתו ייעשו בשותפות מלאה עם הציבור. השיתוף צריך להתקיים מהשלב הראשון של התהליך ולכל אורך הדרך, ולכלול, בין היתר, מפגשי הסברה ושולחנות עגולים, ועדת היגוי לשלב ההקמה עם נציגי ציבור, ועדת מעקב לשלב ההפעלה ועוד. בהקשר של מתקנים לטיפול בפסולת, השחקן הציבורי העיקרי צריך להיות הרשות המקומית, איגוד או תאגיד עירוני מתאים, ולא הממשלה.

תועלת ישירה לקהילה

הקמת מתקן מוסדר, מבוקר ומפוקח לטיפול בפסולת יכולה גם להבטיח תועלת ישירה לקהילה המקומית. מתקן שכזה יכול להסדיר ולייעל את מערך ניהול הפסולת הקיים ולהביא לצמצום בהוצאות על הטיפול בפסולת ובמפגעים הסביבתיים הקיימים במערך הנתון. הוא יכול להוביל להכנסות עירוניות בצורת מיסים וכן להרחבת היצע מקומות התעסוקה. מתקן שכזה יכול גם לקדם ביטחון אנרגטי מקומי.

מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב, שבתחומה מתוכנן לקום מתקן להשבת אנרגיה מפסולת. תהליך ההקמה מקודם בשיתוף פעולה מלא בין עיריית באר שבע, המשרד להגנת הסביבה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר ובליווי מומחים מהארץ ומחו"ל | צילום: Felagund / Wikimedia, רישיון CC BY-SA 3.0

הניסיונות להקים מתקני טיפול בפסולת בישראל בעשור האחרון

בעשור האחרון קודמו בישראל שלושה מתקנים מרכזיים לטיפול בפסולת: שני מתקנים למיון פסולת מעורבת ולהשבת אנרגיה מפסולת שיורית, האחד במישור אדומים והשני בנאות חובב; מתקן סמוך לראשון לציון למיון פסולת עירונית מעורבת, לעיכול אנאירובי של הפסולת הרטובה, להפקת חשמל מביוגז ולייצור דלק מפסולת יבשה (RDF).

המתקן סמוך לראשון לציון מוקם למרות מאבק ציבורי והתנגדות של העירייה והתושבים, שכללה פניות לוועדה המחוזית, למועצה הארצית, לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. הטענות המרכזיות היו שהמתקן במתכונתו הנוכחית יגרום למפגעי ריח ולזיהום אוויר סמוך לשכונות המערביות של העיר, ושהאופן שחברת "smart waste" זכתה במכרז היה פסול. לאחר שהפניות לערכאות השונות לא התקבלו, העירייה הכריזה שלא תעביר את הפסולת שלה למתקן, ובכך תייתר את ההיתכנות הכלכלית שלו.

גם המתקן, שתוכנן להיבנות בפארק המִחזור "השומרוני הטוב" במישור אדומים, עורר מחלוקת ציבורית וסביבתית חריפה. תושבים מקומיים וארגוני סביבה התנגדו נחרצות להקמתו בטענה שהוא עלול לפגוע באיכות חייהם ובבריאותם בשל הקרבה לאזורי מגורים, למוסדות חינוך ולשמורות טבע. כמו כן, הם טענו כי כשהשטח הועבר לתחום השיפוט של מועצת מעלה אדומים, הוא הוגדר כשטח להטמנת פסולת אך לא לשרפתה. טענה נוספת שעלתה היא שההתייחסות ליהודה ושומרון היא כאל "אקס-טריטוריה", והבחירה לבנות את מתקן השרפה של המטרופולין הירושלמי נעשתה דווקא במישור אדומים – מקום שחוק אוויר נקי לא חל עליו כמו בתחומי הקו הירוק, וכמעט שאין בו פיקוח סביבתי. עם כניסתה של ח"כ גילה גמליאל לתפקיד השרה להגנת הסביבה, בשנת 2020, הוכרזה הכנת אסטרטגיה חדשה לטיפול בפסולת לצד הקפאת הקידום של מתקני השבת אנרגיה. תושבי האזור פנו לבג"ץ, בטענה שהמדינה מקדמת את הקמת המתקן במישור אדומים בעוד שתוכניות דומות מוקפאות. בצל לחצים פוליטיים כבדים סמוך למועד הבחירות לכנסת החליטה גמליאל לבטל את המכרז להקמת המתקן.

לעומת זאת, התהליך לקידום הקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב מתבצע בשיתוף פעולה מלא בין עיריית באר שבע, המשרד להגנת הסביבה וועדת המכרזים של אגף החשב הכללי במשרד האוצר. התהליך מלווה בשיתוף מומחים מהארץ ומחו"ל, והוביל לשורה של הישגים. המתקן יוקם כ-12 ק"מ דרומית לעיר, בכיוון הפוך לרוחות הנושבות לרוב באזור, במקום שיש בו מערך ניהול סביבתי מתקדם. נוסף על כך, הוסכם שמקור הפסולת יהיה רק מחוז הדרום, יוקם מערך מתקדם עם מיטב ההגנות הסביבתיות לטיפול בפסולת, ייקבעו סטנדרטים מחמירים לפליטות מזהמים, ויובטחו ניטור שקוף ומנגנון קנסות ייעודי וייחודי. נכון לאוגוסט 2025 פורסם המכרז להקמת המתקן, ותוצאותיו ייוודעו בחודשים הקרובים.

שלוש הדוגמאות האלה מראות שהקמת מתקני טיפול בפסולת במרחק סביר מהעיר, בשיתוף עם הציבור דרך הרשות המקומית, יכולה להפחית התנגדויות וליצור תועלת מקומית ולאומית.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

וולפסון ע ואילון א. 2025. למשק פסולת על סף משבר דרוש שינוי גישה: התועלת המקומית והלאומית בהפחתת התנגדויות הציבור. אקולוגיה וסביבה 16(3).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      פרופ' עדי וולפסון
      המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
      פרופ' אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן, הטכניון; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה

      מאת

      פרופ' עדי וולפסון
      המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
      פרופ' אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן, הטכניון; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה



      ציטוט מומלץ

      וולפסון ע ואילון א. 2025. למשק פסולת על סף משבר דרוש שינוי גישה: התועלת המקומית והלאומית בהפחתת התנגדויות הציבור. אקולוגיה וסביבה 16(3).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      אם בשנים האחרונות אתם מאוכזבים מתוצאות ועידות האקלים, כדאי לכם לחזור 100 שנים אחורה כדי להבין למה הפעולה הבין-לאומית תקועה

      גיליון חורף 2025 / כרך 16(4)

      סינרגיה בין ערך לקיימות: איך מחברים בין יעדים סביבתיים לשורת הרווח העסקית?

      גיליון אביב 2026 / כרך 17(1) / כלכלה סביבתית

      מומחה לדיני הסביבה בעל שם עולמי על המתח שבין החקיקה ההיסטורית של חוקי המים לבין תפקוד נחלי ישראל בימינו

      גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה
      לראש העמוד