הים התיכון

בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

נדרשת פעילות להגברת המודעות והידע של מקבלי ההחלטות בנושאי דגה וחקלאות ימית, כשלב מקדים לקביעת מדיניות לאומית ביחס לגידול דגים בים

מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

תחומי התכנון והחקיקה בישראל לוקים בחסר בנוגע לשטחים הימיים. במים הכלכליים של ישראל, בהם נמצא גז טבעי, מחסור זה ניכר במיוחד. המאמר מתייחס לשני תהליכים, האחד של מִנהל התכנון והאחר של הטכניון, שמטרתם לספק מסמך מדיניות ותכנית מרחבית לאזורים הימיים של ישראל בים התיכון

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

בידיעה מובא פיתוח בסיס מדעי תומך למערך ניטור וחיזוי של הסעת חומר מרחף במימי האגן המזרחי של הים התיכון בעזרת מדידות לוויין ומודל הידרודינמי אזורי

הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

כמויות אדירות של מדוזות נגרפו ממי הים, ונשאבו אל מערכות מי הקירור של אתר תחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה

בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים