אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?

כאשר משכנתה נלקחת לטובת מימון בנייה ירוקה, יורד הסיכון לכשלים בהחזרתה. מה צריך להשתנות כדי שהירידה בפרמיית הסיכון לבנק תביא להוזלה בעלות המשכנה הירוקה?

מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

האם מימון תוכנית לימודים אקדמית בתחום מדעי הסביבה, מימון מחקרים, מלגות או תמיכה בפרויקט סביבתי יכולים להתפרש כרצון לקבל "הכשר" לזיהום ולפגיעה בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית?

במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות

המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים

לשימוש בקומפוסט יתרונות רבים – הוא חשוב לשימור פוריות הקרקע, תורם להגדלת אחיזת המים בקרקע, ומסייע להזנת הצמחים ולשיפור עמידותם בפני מחלות. אך לפי ההלכה האִסלאמית, חלק ממקורות הקומפוסט נחשבים לטמאים, בעיקר הפרשות שמקורן בבני אדם ובבעלי חיים האסורים במאכל

המאמר מתעד ניסוי שדה שבוצע לבדיקת התערבות התנהגותית אפקטיבית להשגת הפרדת פסולת במשקי בית, הניתנת ליישום ברשויות מקומיות

לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

בלבול וחוסר הבנה סביב תוויות התפוגה של מוצרים ארוזים הם גורם משמעותי להיווצרות בזבוז מזון במשקי הבית

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

ישנם גורמים נוספים חשובים המשפיעים על יכולתן של חלופות מבוססות הנעה חשמלית לחדור לשוק, כמו גם על השפעתן על הסביבה. המחקר שופך אור על עלותן האמִתית של חלופות אלה, מתוך מטרה לתת מידע למקבלי ההחלטות בבואם לגבש מדיניות תחבורה בישראל

העלות בפועל של ייצור חשמל כוללת את עלויות הייצור הישירות ואת עלות ההשפעות החיצוניות. במחקר הערכנו את עלות הפקת החשמל מרוח תוך בחינת שבע חוות רוח שנמצאות בשלבי תכנון בישראל. כמו כן, נעשתה הערכה של התועלת מהפקת חשמל מרוח, בהתאם למתווה ועדת קנדל ובהשוואה להפקת חשמל מדלק מחצבים

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים