יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהעלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםמתן ישראלי, אריאל כהן, מני בן-חור, דניאל קורצמן, הראל גל, גיא רשף
בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםמרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהתוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםבגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםבשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתהסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןנורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל
התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהחקלאות בישראל – המפגש בין חברה, כלכלה, סביבה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהדאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)מוצא של צינור להזרמת תמלחת ממתקן קטן להתפלת מים מליחים
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)