אקולוגיה וסביבה

'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה

11 באפריל, 2015

שיפורים בטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה עשויים לשנות את כדאיות השימוש באנרגיות מתחדשות


מאת

יהושע שקדי
רשות הטבע והגנים

מאת

יהושע שקדי
רשות הטבע והגנים

לאחרונה התבטא מר זיגמר גבריאל, שר הכלכלה בממשלת גרמניה והמשנה לקנצלרית מרקל, נגד ההגברה של שימוש באנרגיות מתחדשות. לטענתו, הממשלה הגרמנית העריכה בהערכת חסר את העלות הכלכלית של קידום כל התחומים של ה-Energiewende, האנרגיות המתחדשות [3].

מכיוון שישראל נמצאת בעיצומו של מהלך להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, שינוי עמדתו של מי שהיה בעבר הבולדוזר המרכזי לקידום אנרגיות ירוקות בגרמניה, גרם לי לבחון מחדש את העקרונות המקצועיים שלפיהם אנחנו פועלים בנושא זה. לשם כך בחנתי את המסמך המרכזי המנחה את הקהילה הכלכלית-סביבתית בנושא: דו"ח הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה [1].

דו"ח קנדל מחשב את התועלת הסביבתית הרבה הנובעת משימוש באנרגיה ירוקה, ומצביע על היתרונות הסביבתיים הפוטנציאלים הצפויים משיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה. לפיכך, העדיפות הסביבתית לשימוש באנרגיה ירוקה צפויה להצטמצם ככל שישתפרו הביצועים הסביבתיים של הטכנולוגיות המסורתיות. אפשר להבין שהתועלת בייצור אנרגיה ירוקה תמיד תגבר על המחיר של ייצורה, מסיבה פשוטה: לייצור של אנרגיה ירוקה, על פי הדו"ח, אין מחיר סביבתי.

בפועל, להפקת אנרגיה ירוקה יש מחיר סביבתי לא קטן, אף על פי שהוא קשה לחישוב. המחיר נובע מהקצאת שטחים פתוחים טבעיים למתקנים סולָריים (עשרות קמ"ר בישראל) ולחוות של טורבינות רוח, מנזק נופי-חזותי ומפגיעה בכמות גדולה של עופות ועטלפים בלהבי הטורבינות.

כיוון שישראל נמצאת במרכז נתיב נדידה עולמי – כמיליארד עופות עוברים בשמי ישראל מדי שנה (פעם דרומה ופעם צפונה) – צפוי נזק משמעותי ביותר. נתונים מדאיגים מגיעים ממדינות שהוקמו בהן טורבינות על צירי נדידה של עופות, כמו ספרד, ויש ספרות מדעית ענפה בנושא זה.

גם הפגיעה בעטלפים אינה מבוטלת, ומעוררת חששות [2], לא רק בקרב חובבי טבע כמוני אלא גם בקרב חקלאים, מאחר שהעטלפים עוזרים מאוד בוויסות של מזיקים (יתושים ומעופפים אחרים) בשדותיהם. כלומר, כיווני הפיתוח והיישום של השימוש באנרגיות המתחדשות צריכים להביא בחשבון גם את המחיר הסביבתי, המוסבר באופן פשטני באיור 1.

איור 1

הירידה בתועלת היחסית מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה

האיור ממחיש סכמטית את הירידה בתועלת מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה (קו עבה) ואת המחיר הסביבתי בשימוש באנרגיות מתחדשות שאינו תלוי בהשתכללות זו (קו דק). כאשר התועלת הסביבתית נמוכה מהמחיר הסביבתי (מסומן בחץ), לא כדאי להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה אלא כדאי להשקיע עוד יותר בשיפור הטכנולוגיות המסורתיות. באותו האופן, חשוב להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיצמצמו את הנזק הסביבתי הנובע מייצור אנרגיה ירוקה (קו מרוסק): למשל, ייצור של יותר אנרגיה מכל מ"ר של מִשְטח סולָרי או טורבינות רוח ללא להבים שיצמצמו למינימום את הפגיעה בעופות ובעטלפים.

האם אני צודק בכך שנושא המחיר הסביבתי של אנרגיות מתחדשות לא הובא בחשבון בדו"ח קנדל? האם אני צודק בכך שאם המחיר הסביבתי יחושב, יש סיכוי שהוא יכול לעלות על התועלת הסביבתית אם האמצעים הקונבנציונליים ישתפרו וייעשו ירוקים יותר? האם יש סיכוי שהבחינה הכלכלית תניב תוצאות משמעותיות או שמדובר בבחינה תאורטית מעניינת ללא תוצאות פרקטיות? אינני כלכלן, ולכן אמנע ממתן תשובות לשאלות אלה. אני קורא לבחינה נוספת של התועלת הכלכלית-סביבתית של המעבר להפקת אנרגיה מחוות סולָריות וטורבינות רוח לעומת השקעה בשיפור טכנולוגיות של האמצעים הקיימים לייצור אנרגיה. עד סיום הבחינה, לאור הלקח מגרמניה, ראוי לצמצם מאוד את הנזק הסביבתי בפיתוח המואץ של התחנות הסולָריות וחוות הטורבינות.

האם נזקן הסביבתי של התחנות הסולָריות עולה על התועלת הסביבתית הגלומה בהן?

 


  1. המועצה הלאומית לכלכלה. 2013 הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות: המלצות הצוות הבין-משרדי. ירושלים: משרד ראש הממשלה.
  2. Medellin RA, Melnick DJ, and Pearl MC. 2014. Protect our bats. The New York Times. May 11.
  3. The Economist. 2014. Germany’s energy transition: Sunny, windy, costly and dirty. Jan 18.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1): 63–62.
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יהושע שקדי
      רשות הטבע והגנים

      מאת

      יהושע שקדי
      רשות הטבע והגנים


      ציטוט מומלץ

      שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1): 63–62.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מעמד המדע בדיון הסביבתי

      יעל גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה

      עזרי אלון, יואב מורג

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

      יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      - מודעה -

      לראש העמוד