אקולוגיה וסביבה

'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה

11 באפריל, 2015

שיפורים בטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה עשויים לשנות את כדאיות השימוש באנרגיות מתחדשות


מאת

יהושע שקדי
רשות הטבע והגנים

מאת

יהושע שקדי
רשות הטבע והגנים

לאחרונה התבטא מר זיגמר גבריאל, שר הכלכלה בממשלת גרמניה והמשנה לקנצלרית מרקל, נגד ההגברה של שימוש באנרגיות מתחדשות. לטענתו, הממשלה הגרמנית העריכה בהערכת חסר את העלות הכלכלית של קידום כל התחומים של ה-Energiewende, האנרגיות המתחדשות [3].

מכיוון שישראל נמצאת בעיצומו של מהלך להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, שינוי עמדתו של מי שהיה בעבר הבולדוזר המרכזי לקידום אנרגיות ירוקות בגרמניה, גרם לי לבחון מחדש את העקרונות המקצועיים שלפיהם אנחנו פועלים בנושא זה. לשם כך בחנתי את המסמך המרכזי המנחה את הקהילה הכלכלית-סביבתית בנושא: דו"ח הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה [1].

דו"ח קנדל מחשב את התועלת הסביבתית הרבה הנובעת משימוש באנרגיה ירוקה, ומצביע על היתרונות הסביבתיים הפוטנציאלים הצפויים משיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה. לפיכך, העדיפות הסביבתית לשימוש באנרגיה ירוקה צפויה להצטמצם ככל שישתפרו הביצועים הסביבתיים של הטכנולוגיות המסורתיות. אפשר להבין שהתועלת בייצור אנרגיה ירוקה תמיד תגבר על המחיר של ייצורה, מסיבה פשוטה: לייצור של אנרגיה ירוקה, על פי הדו"ח, אין מחיר סביבתי.

בפועל, להפקת אנרגיה ירוקה יש מחיר סביבתי לא קטן, אף על פי שהוא קשה לחישוב. המחיר נובע מהקצאת שטחים פתוחים טבעיים למתקנים סולָריים (עשרות קמ"ר בישראל) ולחוות של טורבינות רוח, מנזק נופי-חזותי ומפגיעה בכמות גדולה של עופות ועטלפים בלהבי הטורבינות.

כיוון שישראל נמצאת במרכז נתיב נדידה עולמי – כמיליארד עופות עוברים בשמי ישראל מדי שנה (פעם דרומה ופעם צפונה) – צפוי נזק משמעותי ביותר. נתונים מדאיגים מגיעים ממדינות שהוקמו בהן טורבינות על צירי נדידה של עופות, כמו ספרד, ויש ספרות מדעית ענפה בנושא זה.

גם הפגיעה בעטלפים אינה מבוטלת, ומעוררת חששות [2], לא רק בקרב חובבי טבע כמוני אלא גם בקרב חקלאים, מאחר שהעטלפים עוזרים מאוד בוויסות של מזיקים (יתושים ומעופפים אחרים) בשדותיהם. כלומר, כיווני הפיתוח והיישום של השימוש באנרגיות המתחדשות צריכים להביא בחשבון גם את המחיר הסביבתי, המוסבר באופן פשטני באיור 1.

איור 1

הירידה בתועלת היחסית מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה

האיור ממחיש סכמטית את הירידה בתועלת מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה (קו עבה) ואת המחיר הסביבתי בשימוש באנרגיות מתחדשות שאינו תלוי בהשתכללות זו (קו דק). כאשר התועלת הסביבתית נמוכה מהמחיר הסביבתי (מסומן בחץ), לא כדאי להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה אלא כדאי להשקיע עוד יותר בשיפור הטכנולוגיות המסורתיות. באותו האופן, חשוב להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיצמצמו את הנזק הסביבתי הנובע מייצור אנרגיה ירוקה (קו מרוסק): למשל, ייצור של יותר אנרגיה מכל מ"ר של מִשְטח סולָרי או טורבינות רוח ללא להבים שיצמצמו למינימום את הפגיעה בעופות ובעטלפים.

האם אני צודק בכך שנושא המחיר הסביבתי של אנרגיות מתחדשות לא הובא בחשבון בדו"ח קנדל? האם אני צודק בכך שאם המחיר הסביבתי יחושב, יש סיכוי שהוא יכול לעלות על התועלת הסביבתית אם האמצעים הקונבנציונליים ישתפרו וייעשו ירוקים יותר? האם יש סיכוי שהבחינה הכלכלית תניב תוצאות משמעותיות או שמדובר בבחינה תאורטית מעניינת ללא תוצאות פרקטיות? אינני כלכלן, ולכן אמנע ממתן תשובות לשאלות אלה. אני קורא לבחינה נוספת של התועלת הכלכלית-סביבתית של המעבר להפקת אנרגיה מחוות סולָריות וטורבינות רוח לעומת השקעה בשיפור טכנולוגיות של האמצעים הקיימים לייצור אנרגיה. עד סיום הבחינה, לאור הלקח מגרמניה, ראוי לצמצם מאוד את הנזק הסביבתי בפיתוח המואץ של התחנות הסולָריות וחוות הטורבינות.

האם נזקן הסביבתי של התחנות הסולָריות עולה על התועלת הסביבתית הגלומה בהן?

 


  1. המועצה הלאומית לכלכלה. 2013 הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות: המלצות הצוות הבין-משרדי. ירושלים: משרד ראש הממשלה.
  2. Medellin RA, Melnick DJ, and Pearl MC. 2014. Protect our bats. The New York Times. May 11.
  3. The Economist. 2014. Germany’s energy transition: Sunny, windy, costly and dirty. Jan 18.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1): 62–63.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יהושע שקדי
      רשות הטבע והגנים

      מאת

      יהושע שקדי
      רשות הטבע והגנים


      ציטוט מומלץ

      שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1): 62–63.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל

      אוריאל ספריאל

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

      אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      להוסיף ורוד לירוק – השפעת הסביבה על תחלואת נשים

      רונית פיסו

      גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) השיח הסביבתי נותר מנותק מלא מעט סוגיות חברתיות, בהן השיח המגדרי – כמעט לא נמצא מחקרים השמים במרכז את האישה, את גופה ואת בריאותה

      השיח הסביבתי נותר מנותק מלא מעט סוגיות חברתיות, בהן השיח המגדרי – כמעט לא נמצא מחקרים השמים במרכז את האישה, את גופה ואת בריאותה

      גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)
      לראש העמוד