אקולוגיה וסביבה

'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה

11 באפריל, 2015

שיפורים בטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה עשויים לשנות את כדאיות השימוש באנרגיות מתחדשות


מאת

יהושע שקדי
רשות הטבע והגנים

לאחרונה התבטא מר זיגמר גבריאל, שר הכלכלה בממשלת גרמניה והמשנה לקנצלרית מרקל, נגד ההגברה של שימוש באנרגיות מתחדשות. לטענתו, הממשלה הגרמנית העריכה בהערכת חסר את העלות הכלכלית של קידום כל התחומים של ה-Energiewende, האנרגיות המתחדשות [3].

מכיוון שישראל נמצאת בעיצומו של מהלך להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, שינוי עמדתו של מי שהיה בעבר הבולדוזר המרכזי לקידום אנרגיות ירוקות בגרמניה, גרם לי לבחון מחדש את העקרונות המקצועיים שלפיהם אנחנו פועלים בנושא זה. לשם כך בחנתי את המסמך המרכזי המנחה את הקהילה הכלכלית-סביבתית בנושא: דו"ח הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה [1].

דו"ח קנדל מחשב את התועלת הסביבתית הרבה הנובעת משימוש באנרגיה ירוקה, ומצביע על היתרונות הסביבתיים הפוטנציאלים הצפויים משיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה. לפיכך, העדיפות הסביבתית לשימוש באנרגיה ירוקה צפויה להצטמצם ככל שישתפרו הביצועים הסביבתיים של הטכנולוגיות המסורתיות. אפשר להבין שהתועלת בייצור אנרגיה ירוקה תמיד תגבר על המחיר של ייצורה, מסיבה פשוטה: לייצור של אנרגיה ירוקה, על פי הדו"ח, אין מחיר סביבתי.

בפועל, להפקת אנרגיה ירוקה יש מחיר סביבתי לא קטן, אף על פי שהוא קשה לחישוב. המחיר נובע מהקצאת שטחים פתוחים טבעיים למתקנים סולָריים (עשרות קמ"ר בישראל) ולחוות של טורבינות רוח, מנזק נופי-חזותי ומפגיעה בכמות גדולה של עופות ועטלפים בלהבי הטורבינות.

כיוון שישראל נמצאת במרכז נתיב נדידה עולמי – כמיליארד עופות עוברים בשמי ישראל מדי שנה (פעם דרומה ופעם צפונה) – צפוי נזק משמעותי ביותר. נתונים מדאיגים מגיעים ממדינות שהוקמו בהן טורבינות על צירי נדידה של עופות, כמו ספרד, ויש ספרות מדעית ענפה בנושא זה.

גם הפגיעה בעטלפים אינה מבוטלת, ומעוררת חששות [2], לא רק בקרב חובבי טבע כמוני אלא גם בקרב חקלאים, מאחר שהעטלפים עוזרים מאוד בוויסות של מזיקים (יתושים ומעופפים אחרים) בשדותיהם. כלומר, כיווני הפיתוח והיישום של השימוש באנרגיות המתחדשות צריכים להביא בחשבון גם את המחיר הסביבתי, המוסבר באופן פשטני באיור 1.

איור 1

הירידה בתועלת היחסית מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה

האיור ממחיש סכמטית את הירידה בתועלת מייצור אנרגיה ירוקה עם שיפור הטכנולוגיות המסורתיות להפקת אנרגיה (קו עבה) ואת המחיר הסביבתי בשימוש באנרגיות מתחדשות שאינו תלוי בהשתכללות זו (קו דק). כאשר התועלת הסביבתית נמוכה מהמחיר הסביבתי (מסומן בחץ), לא כדאי להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה אלא כדאי להשקיע עוד יותר בשיפור הטכנולוגיות המסורתיות. באותו האופן, חשוב להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיצמצמו את הנזק הסביבתי הנובע מייצור אנרגיה ירוקה (קו מרוסק): למשל, ייצור של יותר אנרגיה מכל מ"ר של מִשְטח סולָרי או טורבינות רוח ללא להבים שיצמצמו למינימום את הפגיעה בעופות ובעטלפים.

האם אני צודק בכך שנושא המחיר הסביבתי של אנרגיות מתחדשות לא הובא בחשבון בדו"ח קנדל? האם אני צודק בכך שאם המחיר הסביבתי יחושב, יש סיכוי שהוא יכול לעלות על התועלת הסביבתית אם האמצעים הקונבנציונליים ישתפרו וייעשו ירוקים יותר? האם יש סיכוי שהבחינה הכלכלית תניב תוצאות משמעותיות או שמדובר בבחינה תאורטית מעניינת ללא תוצאות פרקטיות? אינני כלכלן, ולכן אמנע ממתן תשובות לשאלות אלה. אני קורא לבחינה נוספת של התועלת הכלכלית-סביבתית של המעבר להפקת אנרגיה מחוות סולָריות וטורבינות רוח לעומת השקעה בשיפור טכנולוגיות של האמצעים הקיימים לייצור אנרגיה. עד סיום הבחינה, לאור הלקח מגרמניה, ראוי לצמצם מאוד את הנזק הסביבתי בפיתוח המואץ של התחנות הסולָריות וחוות הטורבינות.

האם נזקן הסביבתי של התחנות הסולָריות עולה על התועלת הסביבתית הגלומה בהן?

 


  1. המועצה הלאומית לכלכלה. 2013 הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות: המלצות הצוות הבין-משרדי. ירושלים: משרד ראש הממשלה.
  2. Medellin RA, Melnick DJ, and Pearl MC. 2014. Protect our bats. The New York Times. May 11.
  3. The Economist. 2014. Germany’s energy transition: Sunny, windy, costly and dirty. Jan 18.

ציטוט

שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    יהושע שקדי
    רשות הטבע והגנים

    ציטוט

    שקדי י. 2015. 'האנרגיה הירוקה' היא לא כל כך ירוקה. אקולוגיה וסביבה 6(1).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    חזית המחקר
    הטוב, הרע והבר-קיימא: כיצד הטכנולוגיה שינתה וממשיכה לשנות את פני תעשיית האופנה
    סקירת תפקידה של הטכנולוגיה בפיתוח אופנה ואופנה מהירה והפיתוחים הטכנולוגיים העדכניים ביותר בתחום של אופנה בת-קיימא
    חזית המחקר
    קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות
    המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
    נקודת מבט
    נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי
    תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.
    לראש העמוד