אקולוגיה וסביבה

שימור מול פיתוח

סמכויות יתר לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה – סכנה לדמותה של המדינה

יעל דורי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) בימים אלה מואץ קידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. השינוי בחוק מכיל כמה היבטים משמעותיים, שבכוחם לשנות את פני הארץ ואת פני החברה – לשלילה

בימים אלה מואץ קידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. השינוי בחוק מכיל כמה היבטים משמעותיים, שבכוחם לשנות את פני הארץ ואת פני החברה – לשלילה

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השלכת מדיניות התכנון על השטחים הפתוחים

עמיר ריטוב

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בדואי הנגב ומדינת ישראל: על תרבות, סביבה ומדיניות

אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ההשפעות האקולוגיות של הפזורה הבדואית בנגב

דותן רותם, עזרי אלון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב האופי הפזור אך האחיד יחסית של הפזורה הבדואית בצפון הנגב, גורם לפגיעה קשה מאוד ביכולתן של מערכות אקולוגיות לתפקד ואף להתקיים בגלל הגדלת אפקט השוליים ופגיעה בשטחים הפתוחים

האופי הפזור אך האחיד יחסית של הפזורה הבדואית בצפון הנגב, גורם לפגיעה קשה מאוד ביכולתן של מערכות אקולוגיות לתפקד ואף להתקיים בגלל הגדלת אפקט השוליים ופגיעה בשטחים הפתוחים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

הרכבת לאילת – מגלומניה תחבורתית

ניר פפאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

סיכונים ויתרונות סביבתיים בשימוש בצמחים מהונדסים גנטית בחקלאות בישראל

חגית אולנובסקי, יובל ספיר

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) אף על פי שישראל מובילה בעולם בפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות ובפיתוח צמחים מהונדסים גנטית, אין בה כיום גידול מסחרי, וגם הדיון על ההשפעות הסביבתיות של צמחים מהונדסים בישראל מוגבל

אף על פי שישראל מובילה בעולם בפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות ובפיתוח צמחים מהונדסים גנטית, אין בה כיום גידול מסחרי, וגם הדיון על ההשפעות הסביבתיות של צמחים מהונדסים בישראל מוגבל

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

תכנון מאגרי מים תוך התחשבות בנוף ובסביבה

תמר דראל-פוספלד, פינחס כהנא

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון

דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכינרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות

דורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית

יורם אבנימלך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

פועה בר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

סילבן שלום, רבקה כרמי, אודי גת

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ברכות על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב, הסבר ופירוט על הנעשה באזור על ידי דמויות מפתח

ברכות על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב, הסבר ופירוט על הנעשה באזור על ידי דמויות מפתח

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

התכנית להתיישבות ב"מבואות ערד" בראי עקרונות של פיתוח בר-קיימא וצדק רב-דורי

בתיה רודד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים

כדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה

עדי וולפסון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

מה לרפורמה בתכנון ובנייה ולשמירת הטבע והסביבה בישראל – סכנה מוחשית ומיידית לעתיד השטחים הפתוחים בישראל

ניר פפאי, איריס האן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

רב-שיח בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם

משה שירב-שורץ, אורית סקוטלסקי, יובל ברטוב, יהושע שקדי, שחר דולב, יעקב מימרן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) הפקת אנרגיה מפצלי שמן הינו נושא בוער. בשולחן הדיונים הזה, משתתפי הדיון מעלים סוגיות רבות: מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור עצמאות בתחום האנרגיה? מהי המשמעות של הפרטת משק האנרגיה? איך לאזן בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין הצורך הציבורי בשמירת אופיים של השטחים הפתוחים המועטים שנותרו לנו? מהי מערכת הבלמים שמעמידה המדינה מול יזמים ותאגידים?

הפקת אנרגיה מפצלי שמן הינו נושא בוער. בשולחן הדיונים הזה, משתתפי הדיון מעלים סוגיות רבות: מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור עצמאות בתחום האנרגיה? מהי המשמעות של הפרטת משק האנרגיה? איך לאזן בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין הצורך הציבורי בשמירת אופיים של השטחים הפתוחים המועטים שנותרו לנו? מהי מערכת הבלמים שמעמידה המדינה מול יזמים ותאגידים?

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

רב שיח בנושא שטחים פתוחים ואנרגיות חלופיות

יעל כהן-פארן, ניר פפאי, הלל זוסמן, ניר אנגרט, איתן פרנס, נעם אילן, דן אלון, אפרים שלאין

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)