שינוי האקלים

מיתוס המחסור: כיצד חדשנות טכנולוגית בשדה ובמים הופכת איום סביבתי למנוע צמיחה כלכלי?

מהפכת הכדאיות: מתי ההיערכות למשבר האקלים הופכת מהוצאה כבדה להשקעה משתלמת בבריאות הציבור ובחוסן הלאומי?

אזורי עדיפות לאומית – איפה נוכל להגדיל את ייצור המזון המקומי?

סוד היציבות: מה מונע את קריסת נוף הצומח הים תיכוני בעידן של התמעטות במשקעים בשל שינוי האקלים?

לפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ

מדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים

כשהעובדות ברורות וההכחשה מסכנת: קריאה לפעולה בצל שינוי האקלים

מהפכת הניהול ביער הישראלי: כלים חדשים לעידן האקלימי המשתנה

נגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא

דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים

לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?

אוקספורד בנגב – פיתחנו דרכים לשרוד ואף לשגשג במדבר שלנו. תארו לעצמכם מה אנחנו יכולים לתרום לעולם

קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

מרכזי הערים הם האזורים הרגישים ביותר לאי-נוחות אקלימית. השילוב של תופעת אי החום העירוני ואיכות האוויר הירודה גורם לעלייה בטמפרטורה ולעקה אקלימית, בייחוד בקיץ

תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו

אירועי הבצורת בעשור האחרון שגרמו לתמותת עצי יער, והתחזיות לאקלים יבש יותר הגבירו את הדאגה לגבי קיימות היער הנטוע בישראל. דילול העצים צפוי לשפר את משק המים ביער, אבל מהי הצפיפות הרצויה של העצים?

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

פגיעה קשה בכלך דו-דורי התגלתה בנובמבר 2005 באזור הר עמשא, שנמצאת בו אחת משתי האוכלוסיות הגדולות שנותרו בחלק הדרומי של ישראל. בפעולת הצלה נאספו מפני הקרקע או נחפרו מתוך האדמה שורשים של 55 פרטים.

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים