יוני וייץ, רוני דרורי, אפרת שפר
סוד היציבות: מה מונע את קריסת נוף הצומח הים תיכוני בעידן של התמעטות במשקעים בשל שינוי האקלים?
גיליון אביב 2025 / כרך 16(1)לפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויכשהעובדות ברורות וההכחשה מסכנת: קריאה לפעולה בצל שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוישני רוהטין-בליץ, גלעד אוסטרובסקי, חנוך צורף
מהפכת הניהול ביער הישראלי: כלים חדשים לעידן האקלימי המשתנה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוינגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)זהר ברנט-יצחקי, מור נגר, בר יוחאי, גל ברוך-לוי
מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהכאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהרועי בן ניסן, אליה מילשטיין, ליאור גרינשפון, אלעד נור, רון מילוא
האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדניאל שטאובר, אורי שרון, נעמה שפירא, אופירה אילון, אורן פרז, מיכל נחמני, אורי האובנשטוק
עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהעדי וולפסון, אופירה אילון, יוני ספיר
ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהתמר רביב, דותן רותם, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהאוקספורד בנגב – פיתחנו דרכים לשרוד ואף לשגשג במדבר שלנו. תארו לעצמכם מה אנחנו יכולים לתרום לעולם
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלינאי פרחה, אפרת הדס, אביגיל ניומן, אלי ארגמן, מני בן-חור
סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםחופית יצחק-בן-שלום, רנה סמואלס, עודד פוצ'טר, פנחס אלפרט
מרכזי הערים הם האזורים הרגישים ביותר לאי-נוחות אקלימית. השילוב של תופעת אי החום העירוני ואיכות האוויר הירודה גורם לעלייה בטמפרטורה ולעקה אקלימית, בייחוד בקיץ
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין
תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהמאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהמונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)יוג'ין דוד אונגר, אייל רוטנברג, נעמה רז-יסיף, שבתאי כהן, דן יקיר, גבריאל שילר
אירועי הבצורת בעשור האחרון שגרמו לתמותת עצי יער, והתחזיות לאקלים יבש יותר הגבירו את הדאגה לגבי קיימות היער הנטוע בישראל. דילול העצים צפוי לשפר את משק המים ביער, אבל מהי הצפיפות הרצויה של העצים?
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)פגיעה קשה בכלך דו-דורי התגלתה בנובמבר 2005 באזור הר עמשא, שנמצאת בו אחת משתי האוכלוסיות הגדולות שנותרו בחלק הדרומי של ישראל. בפעולת הצלה נאספו מפני הקרקע או נחפרו מתוך האדמה שורשים של 55 פרטים.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נועם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי
ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבבעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז
רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)