אקולוגיה וסביבה

שינוי האקלים

סוד היציבות: מה מונע את קריסת נוף הצומח הים תיכוני בעידן של התמעטות במשקעים בשל שינוי האקלים?

גיליון אביב 2025 / כרך 16(1)

מדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני –
מטרות, פתרונות ודיון בסוגיות בוערות

נעמי כרמון

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

ההשפעה של קור קיצוני וגלי חום על צריכת החשמל בישראל – בחינה באמצעות מודלים של למידת מכונה

זהר ברנט-יצחקי, מור נגר, בר יוחאי, גל ברוך-לוי

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא

מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

קיבוע ולכידה של פחמן אטמוספרי באמצעות המערכות האקולוגיות

תמר רביב, דותן רותם, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?

לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אוקספורד בנגב – פיתחנו דרכים לשרוד ואף לשגשג במדבר שלנו. תארו לעצמכם מה אנחנו יכולים לתרום לעולם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

אנחנו לא בכיוון – רבים מהמאמצים המוצעים להשגת קיימות הביוספרה פונים לכיוון הלא נכון

מרסלו חואניקו

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

שתי צלעות המלבן – התנועה הסביבתית ופיצוץ אוכלוסין

אלון טל

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

פרופ' אביטל גזית, פרופ' שריג גפני וד"ר דנה מילשטיין – שלושה דורות של חוקרי נחלים ותחזית מדאיגה אחת

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

ינאי פרחה, אפרת הדס, אביגיל ניומן, אלי ארגמן, מני בן-חור

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הנזק הכלכלי של משבר האקלים

שירי צמח שמיר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תחזית השינוי הצפוי בטמפרטורת האוויר בארבע ערים בישראל עד שנת 2060

חופית יצחק-בן-שלום, רנה סמואלס, עודד פוצ'טר, פנחס אלפרט

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) מרכזי הערים הם האזורים הרגישים ביותר לאי-נוחות אקלימית. השילוב של תופעת אי החום העירוני ואיכות האוויר הירודה גורם לעלייה בטמפרטורה ולעקה אקלימית, בייחוד בקיץ

מרכזי הערים הם האזורים הרגישים ביותר לאי-נוחות אקלימית. השילוב של תופעת אי החום העירוני ואיכות האוויר הירודה גורם לעלייה בטמפרטורה ולעקה אקלימית, בייחוד בקיץ

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

גדילת הגזע אצל עצי שיטה בערבה מתרחשת בתקופת הקיץ החם והיבש – הכיצד?

גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

ייעור, אקלים ועתיד היערות בישראל

איל רוטנברג, דן יקיר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות

ארנון סופר, אנטון ברקובסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

חשבונאות פחמן חוצת גבולות – פליטות גזי חממה כתוצאה מיבוא מוצרים לישראל

דור פרידמן, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

היערכות אקולוגית – שימוש במערכות אקולוגיות ככלי להיערכות לשינוי האקלים בישראל

מירי צלוק

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שקועים בשינה במיטה בוערת – חסמים פסיכולוגיים בתפיסת חומרת האיום הטמון בהתחממות העולמית

נורית כרמי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו

ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

ממשק יער מונחה מאזן מים – מודל פשוט והשלכות על צפיפות העצים ביער יתיר

יוג'ין דוד אונגר, אייל רוטנברג, נעמה רז-יסיף, שבתאי כהן, דן יקיר, גבריאל שילר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) אירועי הבצורת בעשור האחרון שגרמו לתמותת עצי יער, והתחזיות לאקלים יבש יותר הגבירו את הדאגה לגבי קיימות היער הנטוע בישראל. דילול העצים צפוי לשפר את משק המים ביער, אבל מהי הצפיפות הרצויה של העצים?

אירועי הבצורת בעשור האחרון שגרמו לתמותת עצי יער, והתחזיות לאקלים יבש יותר הגבירו את הדאגה לגבי קיימות היער הנטוע בישראל. דילול העצים צפוי לשפר את משק המים ביער, אבל מהי הצפיפות הרצויה של העצים?

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

שלומית פז

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בין שתי גישות – הקטנת אוכלוסיית העולם ושינויים בהרגלי הצריכה: ריאיון עם פרופ' פול ארליך

שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

חתימת האמנה הבין-לאומית לביטוח בר-קיימא

יהודה כהנא

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

נציבות הדורות הבאים – המאבק עדיין לא הסתיים

נאור ירושלמי, מאיה קרבטרי

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

כלך דו-דורי בהר עמשא – העתקת הצלה ותוצאותיה

מיכאל בלכר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) פגיעה קשה בכלך דו-דורי התגלתה בנובמבר 2005 באזור הר עמשא, שנמצאת בו אחת משתי האוכלוסיות הגדולות שנותרו בחלק הדרומי של ישראל. בפעולת הצלה נאספו מפני הקרקע או נחפרו מתוך האדמה שורשים של 55 פרטים.

פגיעה קשה בכלך דו-דורי התגלתה בנובמבר 2005 באזור הר עמשא, שנמצאת בו אחת משתי האוכלוסיות הגדולות שנותרו בחלק הדרומי של ישראל. בפעולת הצלה נאספו מפני הקרקע או נחפרו מתוך האדמה שורשים של 55 פרטים.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

טלי טל, שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נועם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גרעין אזרחי בישראל ככלי להפחתת פליטות גזי חממה

שחר דולב, נועם סגל

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים

אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)