לפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויכשהעובדות ברורות וההכחשה מסכנת: קריאה לפעולה בצל שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוישני רוהטין-בליץ, גלעד אוסטרובסקי, חנוך צורף
מהפכת הניהול ביער הישראלי: כלים חדשים לעידן האקלימי המשתנה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוינגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)זהר ברנט-יצחקי, מור נגר, בר יוחאי, גל ברוך-לוי
מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדניאל שטאובר, אורי שרון, נעמה שפירא, אופירה אילון, אורן פרז, מיכל נחמני, אורי האובנשטוק
עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהתמר רביב, דותן רותם, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים כי ההתחממות העולמית מהווה איום על חייהן ועל רווחתן של אוכלוסיות רבות. אחד הגורמים המשפיעים על התגובה לאיומים הוא האופן שבו הם נתפסים. על כן, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים של איום זה, שעשויים להסביר את הערכת החסר של חומרתו
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)