חזית המחקר
בחינת השפעת אריזות פלסטיק על צמצום בזבוז תוצרת חקלאית בישראל באמצעות ניתוח מחזור חיים
פלג עתיר מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא
אלי שמושקו יעד ירוק – יועצים לסביבה קיימות ובטיחות
ציפי פרידקין אגף תוצרת הארץ, שווקים וסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון
ויקטור רודוב המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
עדי דישון מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא
מיכל צרפתי ד"ר מיכל צרפתי – קיימות ואחריות סביבתית
רון פורת המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
המחקר מצביע על היתרון הסביבתי שבאחסון המלפפונים באריזת הפלסטיק במקרר בבית הצרכן בשל הארכת משך חיי המדף. תועלת זו עולה על ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בתוספת אריזת הפלסטיק
חגית אולנובסקי
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא; הפקולטה למדעים, בריאות וקיימות, המכללה האקדמית אחוה; SP Interfaceפלג עתיר
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימאאלי שמושקו
יעד ירוק – יועצים לסביבה קיימות ובטיחותציפי פרידקין
אגף תוצרת הארץ, שווקים וסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזוןויקטור רודוב
המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקניעדי דישון
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימאמיכל צרפתי
ד"ר מיכל צרפתי – קיימות ואחריות סביבתיתרון פורת
המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקניחגית אולנובסקי
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא; הפקולטה למדעים, בריאות וקיימות, המכללה האקדמית אחוה; SP Interfaceפלג עתיר
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימאאלי שמושקו
יעד ירוק – יועצים לסביבה קיימות ובטיחותציפי פרידקין
אגף תוצרת הארץ, שווקים וסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזוןויקטור רודוב
המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקניעדי דישון
מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימאמיכל צרפתי
ד"ר מיכל צרפתי – קיימות ואחריות סביבתיתרון פורת
המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקניצמצום אובדן ובזבוז של מזון נותן מענה לשני אתגרים: הצורך הקריטי בהשגת ביטחון מזון באמצעות החקלאות המקומית, והפחתת כמויות הפסולת האורגנית שאינה מטופלת כראוי בישראל וכיום מוטמנת וגורמת לפליטות גזי חממה. מחקרים קודמים שבדקו ירקות המשווקים בישראל מצאו שאריזת התוצרת בפלסטיק – בשקית פשוטה או במגש – יכולה להאריך את חיי המדף במידה משמעותית ולסייע בצמצום כמות הירקות שנזרקים. עם זאת, אריזות הפלסטיק הן חד-פעמיות, כיום אין תהליך מִחזור יעיל של האריזות הללו, ועצם ייצור הפלסטיק כרוך בעלויות סביבתיות רבות.
כדי לכמת את ההשפעות הסביבתיות של הוספת אריזות פלסטיק על צמצום אובדן המזון בשיווק מלפפונים בישראל, השווינו את חיי המדף של מלפפונים הנמכרים ארוזים למלפפונים הנמכרים בתפזורת, בתנאים המדמים את שרשרת ההפצה, המכירה והאחסון במקרר הביתי. השתמשנו בניתוח מחזור חיים (LCA – Life Cycle Assessment) להערכת ההשפעות הסביבתיות.
הניתוח הראה כי ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר נגרמת מאובדן של מלפפונים שאינם נקטפים או שאינם משווקים. בהשוואה לשלבי החיים העוקבים, ישנן השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות מהחומר האורגני הנותר בחממה, מפעולות גידול, כמו השקיה ושרפת דלקים, ומגורמי הייצור – דשן וחומרי הדברה.
המחקר הצביע על היתרון הסביבתי שבאחסון המלפפונים באריזת הפלסטיק במקרר בבית הצרכן בשל הארכת משך חיי המדף. תועלת זו עולה על ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בתוספת אריזת הפלסטיק. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים דומים מהעולם. מכיוון שאריזת התוצרת לפני שלב השיווק עלולה להביא לרכישה עודפת, מומלץ לארוז את המלפפונים בשקיות בשלב השיווק הקמעוני כמקובל כיום, ולאחסן את המלפפונים במקרר הביתי ארוזים בשקית.
מהמחקר עולה שכדי להשיג ביטחון מזון לישראל מדיניות הממשלה צריכה להתמקד, בין השאר, במניעת אובדן המזון אצל החקלאי ובהגדלת שיעור התוצרת המשווקת.
על קצה המזלג
- המחקר בחן את מגוון הממשקים הסביבתיים של מלפפונים, לאורך מחזור החיים שלהם – מהגידול, דרך השינוע והצריכה ועד השלכתם כפסולת.
- המחקר התמקד בבחינת ההשפעה הסביבתית הפוטנציאלית של שימוש בסוגי אריזות פלסטיק שונות למלפפונים, בהשוואה לשיווקם בתפזורת כנהוג כיום.
- המחקר מצא כי יש יתרון סביבתי לשימוש באריזת פלסטיק בשלב אחסון המלפפונים בבית הצרכן, הודות להארכת משך חיי המדף, שמביאה להפחתת אובדן מזון.
- משקלול ההשפעות הסביבתיות עולה כי היתרון הסביבתי של שימוש באריזות פלסטיק למלפפונים עולה על הנזקים הסביבתיים הכרוכים בו.
- עם זאת, נמצא שהתועלת הסביבתית שתושג משימוש באריזות פלסטיק, קטנה משמעותית מהתועלת הפוטנציאלית שיכולה להיות מושגת אם יצומצם אובדן המזון בשלב החקלאי – בקטיף ובאריזה – כך ששיעור גדול יותר של המלפפונים ישווק.
- כדי לקדם את ביטחון המזון בתחום זה על המדיניות הלאומית להתמקד במניעת אובדן תוצרת בשלבים שלפני שיווק המלפפונים, ובייעול שיטות האריזה.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
מבוא
צמצום אובדן ובזבוז של מזון הוא מהלך בסיסי בדרך להשגת ביטחון תזונתי ולהפחתת נזקים סביבתיים [17]. במדינת ישראל שני האתגרים הללו משמעותיים במיוחד: על פי דו"ח לקט ישראל, 2.6 מיליון טונות מזון (38% מייצור המזון המקומי) מבוזבזות מדי שנה, בעלות כלכלית של 24.3 מיליארד ש"ח (1.3% מהתמ"ג הלאומי) [4]. רוב הפסולת האורגנית בישראל מוטמנת כפסולת מעורבת עם פסולת שאינה אורגנית, או מטופלת למצב של "חומר מיוצב" אולם לא לקומפוסט כהגדרתו בתקן הישראלי. הטמנת הפסולת האורגנית גורמת לפליטה של כמויות עצומות של גז מתאן [1, 2, 5].
מחקרים קודמים שבדקו את השיווק הקמעוני של מלפפונים בישראל מצאו שאריזת התוצרת בפלסטיק לפני השיווק יכולה להאריך את חיי המדף ולסייע בהגדלת כמות התוצרת הראויה לצריכה [13]. עם זאת, לאריזת הפלסטיק יש עלות סביבתית: תהליך הייצור כולל זיקוק חומרי הגלם מנפט וצריכת אנרגיה, ובסוף החיים [12], בין אם נבחר בהטמנה, במִחזור או בהשבה לאנרגיה, כל אחד מהם גובה מחיר. מגשיות "קלקר" המשמשות לרוב בישראל לאריזת ירקות עשויות בעיקר מפוליסטירן מוקצף – סוג של פלסטיק שהמִחזור שלו קשה ויקר ועלול לזהם את הסביבה בחומרים רעילים [10].
ניתוח מחזור חיים (LCA – Life Cycle Assessment) הוא כלי יעיל להשוואת השפעות סביבתיות לאורך כל מחזור החיים של מוצר – הפקת חומר הגלם, ייצור המוצר, האריזה, השינוע, השיווק, השימוש וטיפולי סוף החיים [9]. מחקרים רבים השתמשו בניתוח מחזור חיים כדי להשוות בין המחירים הסביבתיים של סוגי פלסטיק [11] וכן בין אריזות פלסטיק מסוגים שונים ובין חלופות שאינן עשויות פלסטיק [7]. תוצאות המחקרים תלויות במקורות חומרי הגלם, באופן הייצור ובטיפולי סוף החיים של האריזות השונות, וכן בהבדלים בתמהילי סוגי האנרגיה הקיימים ובמדיניות הטיפול בפלסטיק במדינות שונות.
מטרת המחקר הנוכחי, שיזם משרד החקלאות וביטחון המזון ונוהל על-ידי מרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא, הייתה לבחון את מידת הכדאיות הסביבתית באריזת מלפפונים בפלסטיק בשיווק קמעונאי שלהם באמצעות כימות והשוואה של ההשפעות הסביבתיות שלה בשלבי השיווק והאחסון בבית הצרכן. שאלת המחקר הייתה: האם העלות הסביבתית של אריזת מלפפונים בפלסטיק קטנה מהתועלת הסביבתית המשוערת של הארכת משך חיי המדף וצמצום האובדן והבזבוז של המלפפונים בישראל?
שיטות וחומרים
בשלב ראשון בדקנו את התוספת למשך חיי המדף של מלפפונים ארוזים בהשוואה למלפפונים המאוחסנים בתפזורת, בתנאים המדמים את הליך השיווק והמכירה של התוצרת ולאחר מכן אחסון במקרר ביתי. הניסוי מפורט בנספח 1. על בסיס תוצאות הניסוי חישבנו את כמות המלפפונים שיש לרכוש כדי לאכול 50 ק"ג בשנה (הצריכה המשפחתית השנתית הממוצעת בישראל) בהתחשב בפחת הנובע מאחסון המלפפונים במקרר הביתי עם אריזה או בלעדיה. בנספח 2 מפורטים אופן החישוב של הערכת הפחת עם אריזה וללא אריזה על בסיס תוצאות ניסוי הארכת משך חיי המדף, וכן חישוב כמות המלפפונים שיש לרכוש כדי שלאחר הפחתת הפחת תישאר אותה יחידת צריכה לכל המשפחות שניתחנו.
השתמשנו בניתוח מחזור חיים להערכת ההשפעות הסביבתיות של אכילת 50 ק"ג מלפפונים עבור משפחה ישראלית בשנה ב-24 תרחישים, שכללו את המשתנים הבאים בשילובים שונים, המפורטים בנספח 3:
- ארבעה תרחישי אחסון של המלפפונים במקרר הביתי – שלושה סוגי אריזות: שקית פוליפרופילן (PP), שקית פוליאתילן (PE) או מגש פוליסטירן (PS) עטוף יריעת PVC, וכן בתפזורת ללא אריזה (איור 1);
- שלושה תרחישי צריכת מלפפונים – משפחה חסכנית, משפחה ממוצעת ומשפחה בזבזנית (איור 2);
- שני תרחישי טיפול בפסולת בישראל: המצב הנוכחי (95% הטמנה) והמצב העתידי בהתאם לתוכנית המשרד להגנת הסביבה (55% הטמנה בלבד). התרחישים רלוונטיים לפסולת אורגנית ולאריזות קטנות כמפורט לעיל, ולא לכלל סוגי הפסולת המטופלים בישראל.
איור 1
סוגי אריזות הפלסטיק שנבדקו במחקר
מימין לשמאל:
שקית פוליאתילן (PE, "שקית סופרמרקט") – מחולקת חינם לצורך אריזת ירקות ברשתות שיווק. לעיתים יש הבדלים קטנים במאפייני השקיות (למשל עובי הפלסטיק וגודל השקית), אולם כולן עשויות מפוליאתילן. שימוש בשקית כזו מאפשר לצרכן לרכוש כמות מדויקת של מלפפונים בהתאם לצרכיו.
שקית פוליפרופילן (PP) – משמשת לאריזת ירקות בבית האריזה לפני שלב השיווק. זוהי אריזה סגורה, המחייבת את הצרכן לרכוש כמות נתונה מראש של מלפפונים, ולכן עלולה להביא לרכישה עודפת, בייחוד במשקי בית קטנים.
מגש פוליסטירן (PS, "קלקר") ויריעה נצמדת (PVC, "פלסטיק נצמד") – האריזה הנפוצה ביותר כיום לשיווק ירקות ופירות ארוזים ברשתות השיווק. בדומה לשקית פוליפרופילן, גם זו אריזה סגורה, שעלולה להביא לרכישה עודפת.
מלפפונים בתפזורת ללא אריזה (קבוצת הביקורת) –קופסאות הפלסטיק שימשו להפרדת קבוצות הניסוי זו מזו, ואינן משפיעות על משך חיי המדף של המלפפונים.
איור 2
תרחישי צריכת מלפפונים של משפחות ישראליות לצורך ניתוח מחזור חיים (LCA)
תוצאות
כל סוגי האריזות שנבדקו (שקית PP, שקית PE, מגש PS עטוף PVC) האריכו את משך חיי המדף באחסון במקרר הביתי בהשוואה לאחסון בתפזורת ללא אריזה, אולם לא נמצא הבדל מובהק בין האריזות השונות (ראו פירוט בנספח 1). לאחר יומיים אחסון במקרר, כ-75% מהמלפפונים שאוחסנו בתפזורת נותרו ראויים לצריכה, בעוד שכ-90% מהמלפפונים שאוחסנו ארוזים נותרו ראויים לצריכה. לאחר ארבעה ימים במקרר, פחות מ-16% מהמלפפונים שאוחסנו בתפזורת נותרו ראויים לצריכה. לעומת זאת, מעל 60% מהמלפפונים שאוחסנו ארוזים נותרו ראויים לצריכה.
בהשוואה לאחסון המלפפונים במקרר הביתי ללא אריזה, אחסון המלפפונים באריזות הפלסטיק שנבדקו בניסוי מפחית חלק מהעלות הסביבתית של צריכת מלפפונים, הודות לכך שפחות מלפפונים נזרקים לפח בבית הצרכן בעקבות ירידה באיכותם. בהנחה שמשפחה ישראלית ממוצעת אוכלת 50 ק"ג מלפפונים בשנה, משפחה שמאחסנת מלפפונים באריזה קונה פחות מלפפונים (כיוון שפחות מלפפונים נזרקים לפח) בהשוואה למשפחה שמאחסנת את המלפפונים בתפזורת (ואז יותר מלפפונים נזרקים לפח). ראו פירוט החישוב בנספח 2.
מצאנו כי כלל ההשפעות הסביבתיות השליליות של ייצור אריזות הפלסטיק, השימוש בהן והטיפול בהן לאחר השימוש קטנות מכלל ההשפעות הסביבתיות החיוביות שיש לכך שנזרקים פחות מלפפונים לפח. כלומר, נמצא שיש תועלת סביבתית בשימוש באריזות פלסטיק במהלך האחסון במקרר הביתי, על אף המחיר הסביבתי של הוספת אריזת הפלסטיק. בבחינת פליטות גזי חממה, למשל, אחסון המלפפונים בתפזורת במקרר הביתי מגדיל את שיעור פליטות גזי החממה ב-75% עד 78% בהשוואה לאחסון באריזה כלשהי – גם לאחר קיזוז פליטות גזי החממה שנוצרים מייצור האריזות, מתהליך האריזה ומהטיפול באריזה לאחר השלכתה לפח (איור 3 ונספח 3).
איור 3
השוואת מדרַך הפחמן של האריזות שנבדקו, בתרחיש צריכה של משפחה ישראלית ממוצעת וטיפול סוף החיים הקיים כיום בישראל
פירוט סוגי האריזות מופיע באיור 1. בניתוח מחזור החיים רק הבדל של 30% ומעלה נחשב מובהק. לכן אין הבדל מובהק בין סוגי האריזות, אבל יש הבדל מובהק בין אחסון באריזה כלשהי לאחסון ללא אריזה (עמודה שמאלית).
תרחישי הקצה שנבחנו בניסוי כללו משפחה "חסכנית" שלא זורקת כלל מלפפונים לפח – קונה 50 ק"ג ואוכלת את כל הכמות, ומשפחה "בזבזנית" שקונה 100 ק"ג מלפפונים בשנה, אוכלת חצי וזורקת את המחצית שלא נאכלה בלי לבדוק את איכות המלפפונים, כלומר אם אפשר עדיין לאכול אותם. מבחינת גזי חממה, כמובן שמשפחה "בזבזנית" גורמת ליותר פליטות, אולם השפעת האחסון בתפזורת מול אחסון באריזה אינה שונה ממשפחה רגילה או חסכנית. ככל שזורקים יותר מלפפונים לפח, הנזק הסביבתי גדל, ולאריזה אין השפעה מובהקת.
מהשוואת תרחיש הטיפול בפסולת כיום לתרחיש הטיפול העתידי בפסולת שמתכנן המשרד להגנת הסביבה, עולה כי ניתן יהיה להשיג בעתיד הפחתה בפליטות גזי החממה בשיעור של 10% אצל משפחה ממוצעת המאחסנת מלפפונים באריזה כלשהי, ו-13.5% אצל משפחה ממוצעת המאחסנת את המלפפונים בתפזורת.
בכל 24 התרחישים שנותחו באמצעות ניתוח מחזור חיים נמצא כי רוב ההשפעה הסביבתית אינה קשורה לקיומה או להיעדרה של אריזת הפלסטיק. שלב הגידול של המלפפונים בחממה כרוך בהשקעת משאבים סביבתיים רבים – כך שנזק סביבתי משמעותי נגרם ממלפפונים שמגודלים אך אינם נקטפים או אינם מגיעים למיון בבית האריזה. למשל, בתרחיש טיפול בפסולת הנהוג כיום בישראל, עבור משפחה ישראלית ממוצעת הרוכשת מלפפונים ארוזים במגשית PS ויריעת PVC נמצא כי 55% עד 99% מהנזקים הסביבתיים שנבדקו נגרמים בשלב הגידול: מהחומר האורגני הנותר בחממה (ומתפרק באופן לא מבוקר למתאן ולתוצרים נוספים), מפעולות גידול כהשקיה וכשרפת דלקים, וכן מגורמי ייצור: דשן וחומרי הדברה (ראו פירוט התפלגות המחירים הסביבתיים באיור 4 ובנספחים 3 ו-4).
איור 4
תרומת השלבים השונים של מחזור החיים של מלפפונים למגוון מדדים של השפעה סביבתית
התרחיש המוצג באיור הוא: משפחה ישראלית ממוצעת, אריזה במגשית ("קלקר") ויריעת PVC ("ניילון נצמד"), סוף חיים לפי המצב הקיים בישראל. ניכר שההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר היא בשלב גידול המלפפונים, המופיע בירוק בבסיס העמודות.
דיון ומסקנות
במחקר זה בחנו את ההשפעה הסביבתית של שימוש באריזות פלסטיק מסוגים שונים לאחסון מלפפונים באמצעות ניתוח מחזור חיים ב-24 תרחישים שונים. מצאנו כי אחסון מלפפונים במקרר הביתי בכל סוגי אריזות הפלסטיק שנבדקו מאריך את חיי המדף, מצמצם בזבוז מלפפונים, וכך מפחית את השפעתם הסביבתית הכוללת. צמצום בזבוז המלפפונים מושג באמצעות רכישה של פחות מלפפונים לצורך אכילה של כמות מלפפונים קבועה: כדי לאכול 50 ק"ג מלפפונים בשנה משפחה ישראלית ממוצעת שמאחסנת את המלפפונים במקרר באריזה כלשהי צריכה לרכוש רק 54.5 ק"ג מלפפונים. משפחה שמאחסנת את המלפפונים בתפזורת צריכה לרכוש 71.5 ק"ג מלפפונים בשנה כדי לאכול 50 ק"ג. ההפרש של 17 ק"ג מלפפונים שנזרקים לפח הוא הגורם לנזק סביבתי.
הפחתת הנזק הסביבתי מושגת על אף הוספת ההשפעות הסביבתיות השליליות של ייצור אריזות הפלסטיק, השימוש בהן והטיפול בהן לאחר השימוש. חשוב לציין כי התועלת הסביבתית שבהוספת אריזת הפלסטיק למלפפונים תלויה בהתנהגות הצרכנים – כלומר, בכך שהמלפפונים יישארו ארוזים במהלך האחסון במקרר הביתי. צרכן שירכוש מלפפונים באריזת פלסטיק אבל יאחסן אותם בתפזורת במקרר הביתי, לא ימצה את התועלת שבשימוש במארז ויגרום לנזק סביבתי. חינוך הצרכנים לאחסון מלפפונים במקרר הביתי בתוך אריזה כלשהי הוא תנאי הכרחי להשגת התועלת הסביבתית.
הממצא המפתיע והמשמעותי ביותר במחקר הוא שעיקר הנזק הסביבתי נגרם בשלב הגידול של המלפפונים. בכל 24 התרחישים שנותחו, ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר נבעה מגידול המלפפונים. נזק עצום לסביבה נגרם מהחומר האורגני הנותר בחממה, מפעולות הגידול כמו השקיה ושרפת דלקים, ומגורמי ייצור כגון דשן וחומרי הדברה. מנתוני משרד החקלאות וביטחון המזון עולה שכשליש מהמלפפונים המיוצרים בישראל אינם נקטפים או אינם משווקים [3]. תוצאת המחקר מצביעה על החשיבות הקריטית בהגדלת שיעור המלפפונים המשווקים. התועלת הסביבתית הפוטנציאלית שבמניעת אובדן המזון אצל החקלאי ושיווק שיעור גדול יותר מהמלפפונים, גדולה משמעותית מהתועלת שבהוספת אריזת הפלסטיק בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת האספקה ובאחסון בבית הצרכן.
כמקובל בביצוע ניתוח מחזור חיים, חושבה פליטת גזי החממה בהתאם לפוטנציאל ההתחממות העולמית לטווח של 100 שנה (GWP100). אנו מעריכים כי שימוש במקדמי פליטת גזי חממה לטווח של 20 שנה (GWP20) יכול להיות רלוונטי יותר למענה על שאלת המחקר ויראה תוצאות מובהקות ומשמעותיות עוד יותר, כיוון שפליטות המתאן מהוות אחוז ניכר מתוך סך פליטות גזי החממה של פסולת אורגנית, בהשוואה לפליטות פחמן דו-חמצני. למתאן יש השפעה גדולה יותר בחישוב לטווח של 20 שנה מאשר לטווח של 100 שנה – לכן זהו החישוב הרלוונטי במצב הנוכחי, כאשר קצב ההתחממות העולמית עולה על התרחישים החמורים ביותר שצפו המדענים.
בתכנון הניסוי ביקשנו לבחון את מידת ההשפעה של התנהגות הצרכנים על המחירים הסביבתיים בנושא קנייה, אחסון וצריכה של מלפפונים. לשם כך בנינו תרחישי קצה: משפחה "חסכנית" שאינה זורקת כלל מלפפונים לפח, ומשפחה "בזבזנית" שזורקת לפח חצי מכמות המלפפונים שהיא קונה. מכיוון שתרחישי הקצה הללו לא הניבו תוצאות שונות באופן מובהק מתרחיש המשפחה הישראלית הממוצעת, איננו ממליצים להמשיך לחקור את ההיבט הזה. תמונת המצב ברורה: ככל שזורקים יותר מלפפונים לפח, נגרם יותר נזק לסביבה. לצורך הפחתת הנזק הסביבתי נדרשים חינוך של הצרכנים לגבי אופן האחסון המיטבי של מלפפונים במקרר הביתי והסברה על אודות חשיבות רכישה של כמויות מתאימות לצריכה של משק הבית והימנעות מרכישה עודפת.
אתגרים ומגבלות בשימוש באריזות פלסטיק בשלב השיווק
למרות היתרונות הסביבתיים של אחסון מלפפונים באריזת פלסטיק כלשהי במקרר הביתי, הרי שהוספת האריזה בבית האריזה, לפני שלב השיווק, עלולה לגרום לרכישה עודפת ולבזבוז מזון. לדוגמה, משפחה הצורכת כ-600 גרם מלפפונים בשבוע תיאלץ לקנות אריזה סגורה המכילה מלפפונים במשקל של כ-800 גרם, מה שעלול להוביל לבזבוז המלפפונים העודפים שלא יהיו טריים אחרי שבוע.
לעומת זאת, אריזה של המלפפונים באופן עצמאי על-ידי הצרכן בנקודת המכירה הקמעונית, תוך שימוש בשקית חד-פעמית סטנדרטית המוצעת לצרכן במחלקת הירקות והפירות בחינם, מאפשרת רכישה של כמות מדויקת בהתאם לצורכי המשפחה ועשויה לצמצם בזבוז מזון. על כן, האריזה המומלצת היא כזו שמאפשרת לצרכן קנייה של כמות מתאימה של מלפפונים. נוסיף כי יש לשקול את טיפולי סוף החיים באריזות פלסטיק מסוגים שונים בישראל כדי להמליץ על סוג חומר הגלם ומאפייני האריזה המיטביים. פתרונות המחזור של אריזות הנמצאות כיום בשימוש לאריזת ירקות ופירות בישראל אינם יעילים מבחינה סביבתית, אולם תאגיד ת.מ.י.ר והמשרד להגנת הסביבה פועלים ליישום פתרונות מחזור פלסטיק חדשניים. אנו ממליצים לבחון את סוגי שקיות הפלסטיק המחולקות חינם לצרכנים בנקודות השיווק כדי לבחור בסוג הפלסטיק שיש לו טיפול סוף חיים אפקטיבי ככל הניתן מבחינה סביבתית במדינת ישראל.
מבחינה בריאותית, כל סוגי הפלסטיק שבדקנו נחשבים בטוחים למגע עם מזון. השימוש המסחרי מחייב ייצור מחדש של כל האריזות שנבדקו ולא שימוש חוזר בהן, אם כי ניתן להשתמש בפלסטיק ממוחזר כחומר הגלם לייצורן. נוסף על כך, כיוון שהמגע בין הפלסטיק למלפפונים מתבצע בטמפרטורת החדר או בטמפרטורה נמוכה יותר בשל קירור, ואין חשיפה לקרינת שמש – אין חשש לזליגה של מזהמים מהפלסטיק למלפפונים או להתפוררות של הפלסטיק למיקרופלסטיק.
יישומים ברמת המדיניות
ממצאי המחקר מספקים תובנות חשובות לקביעת המדיניות הממשלתית בנושא צמצום אובדן ובזבוז של תוצרת חקלאית. אף על פי שהוספת אריזת פלסטיק במהלך האחסון במקרר הביתי עומדת בסתירה למאמצי המשרד להגנת הסביבה לצמצום השימוש באריזות בכלל ובפלסטיק בפרט, תוצאות המחקר חד-משמעיות, ואנו מציעים לבסס את המדיניות העתידית בישראל על הממצאים המדעיים האלה. נדגיש כי ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים מדעיים [8, 15] ודו"חות של ארגונים בין-לאומיים [6, 16], שמצאו כי במקרים מסוימים, לאחר שנבדק והוכח מדעית, יש להמליץ על שימוש באריזת פלסטיק בשלבי השיווק או האחסון של ירקות או פירות בבית הצרכן.
תוצאות המחקר עולות בקנה אחד גם עם החקיקה החדשה באירופה [14], שלפיה אין להוסיף אריזת פלסטיק לירקות או לפירות אלא אם הוכח, מדעית, ספציפית לכל פרי וירק, בכל מדינה בנפרד, שיש תועלת סביבתית מובהקת בהוספת האריזה. מדיניות שתיקבע בישראל בהתאם לתוצאות המחקר הזה תהיה דומה למדיניות באירופה ובמדינות נוספות בעולם.
חשוב להדגיש כי התועלת הסביבתית המְרבית תלויה לא רק בתוספת האריזה אלא גם בהתנהגות הצרכנים, ולכן יש לחנך את הצרכנים באשר לאופן האחסון המיטבי של כל פרי וירק. מחקרים מראים כי גם במקרים שלא מוכחת תועלת מובהקת לשימוש באריזה (שלא כמו במחקר שלנו), מומלץ לנקוט צעדי חינוך והסברה לאחסון מיטבי של פירות וירקות [18]. נושא נוסף שמומלץ להבהיר לצרכנים בהקשר של אחסון פירות וירקות הוא שלא מומלץ להשתמש בשקיות יותר מפעם אחת לאחסון ירקות, כיוון שלא ניתן לנקות ולייבש אותן היטב בין שימוש לשימוש, וקיים חשש להצטברות של מיקרואורגניזמים שעלולים לחולל מחלות. הדבר נכון הן לשימוש בשקיות רב-פעמיות הן לשימוש רב-פעמי בשקית שיועדה לשימוש חד-פעמי. לסיכום, המלצתנו היא להמשיך את הנוהג הקיים כיום: הצרכנים אורזים את התוצרת בשקיות הניתנות בחינם בסופרמרקט (ומקפידים לאחסן בהן את הירקות במקרר), כך שלמעשה לא מדובר על תוספת של אריזות פלסטיק מעבר לכמות שמנופקת כיום לצרכנים.
מתוצאות המחקר עולה כי לצד פוטנציאל משמעותי לחיזוק ביטחון המזון בישראל באמצעות הפחתת אובדן של תוצרת חקלאית לפני השיווק (כלומר הגדלת שיעור התוצרת המשווקת), יישום כלי מדיניות כאלה יפחית את הנזקים הסביבתיים הנגרמים מגידול תוצרת חקלאית שאינה משווקת. מדיניות זו תעודד שיווק של תוצרת חקלאית לא סטנדרטית – כמו מלפפונים קטנים או צנומים – ולכן תדרוש גם מהלך הסברה לעידוד הצריכה של תוצרת חקלאית כזו.
מסקנות והמלצות להמשך מחקר
ניתוח מחזור החיים הוכח כמתודולוגיה יעילה לבחינת ההשפעות הסביבתיות של גידול, שיווק וצריכה של תוצרת חקלאית. עם זאת, חשוב להדגיש כי תוצאות המחקר הנוכחי חלות רק על מלפפונים הגדלים ומשווקים בישראל. כדי לברר אם יש תועלת בהוספת אריזת פלסטיק לפירות וירקות אחרים, יש לבצע ניתוח מחזור חיים לכל ירק ולכל פרי על בסיס נתונים מקומיים. בניסויים קודמים לא נמצא שאריזות האריכו משמעותית את חיי המדף של פירות שלא שווקו כמוכנים לאכילה (ready to eat), ולפיכך, להערכתנו, לא תהיה תועלת סביבתית בהוספת אריזת פלסטיק לפירות המשווקים בישראל. לגבי ירקות – אנו מניחים שיימצאו עוד סוגי ירקות שאריזתם תביא תועלת סביבתית, אולם יש לבחון כל סוג ירק בנפרד.
לסיכום, המחקר מדגיש את החשיבות של גישה מדעית מבוססת נתונים בקבלת החלטות בנוגע לשימוש באריזות פלסטיק באחסון ירקות ופירות טריים. יש להרחיב את השימוש בניתוח מחזור חיים לבחינת מוצרים נוספים ולזיהוי נקודות התערבות אפקטיביות לאורך שרשרת האספקה. יש לתת דגש מיוחד על שלבי הגידול והקטיף, מאחר שהפוטנציאל הגדול ביותר להפחתת ההשפעה הסביבתית באמצעות צמצום אובדן מזון טמון בהם. השגת ביטחון מזון בישראל תלויה כמובן בפעילויות רבות וגם בהגדלת הייצור של התוצרת החקלאית המקומית, אולם בו-בזמן יש להשקיע משאבים במחקרים דומים שיוכלו להצביע על פוטנציאל הפחתת הנזק הסביבתי יחד עם כדאיות הצלת תוצרת חקלאית ישראלית שאינה משווקת כיום.
תודות
אנו מודים לרני נסים ממושב אחיטוב ולאלמוג מלכה ממושב שדה יצחק שסייעו רבות בהכנות לניסוי ותרמו להצלחת המחקר.
- המחקר בחן את מגוון הממשקים הסביבתיים של מלפפונים, לאורך מחזור החיים שלהם – מהגידול, דרך השינוע והצריכה ועד השלכתם כפסולת.
- המחקר התמקד בבחינת ההשפעה הסביבתית הפוטנציאלית של שימוש בסוגי אריזות פלסטיק שונות למלפפונים, בהשוואה לשיווקם בתפזורת כנהוג כיום.
- המחקר מצא כי יש יתרון סביבתי לשימוש באריזת פלסטיק בשלב אחסון המלפפונים בבית הצרכן, הודות להארכת משך חיי המדף, שמביאה להפחתת אובדן מזון.
- משקלול ההשפעות הסביבתיות עולה כי היתרון הסביבתי של שימוש באריזות פלסטיק למלפפונים עולה על הנזקים הסביבתיים הכרוכים בו.
- עם זאת, נמצא שהתועלת הסביבתית שתושג משימוש באריזות פלסטיק, קטנה משמעותית מהתועלת הפוטנציאלית שיכולה להיות מושגת אם יצומצם אובדן המזון בשלב החקלאי – בקטיף ובאריזה – כך ששיעור גדול יותר של המלפפונים ישווק.
- כדי לקדם את ביטחון המזון בתחום זה על המדיניות הלאומית להתמקד במניעת אובדן תוצרת בשלבים שלפני שיווק המלפפונים, ובייעול שיטות האריזה.
מערכת אקולוגיה וסביבה
Assessing the Impact of Packaging on Reducing Agricultural Produce Waste in Israel Through Life Cycle Assessment
Hagit Ulanovsky [1, 2, 3], Peleg Atir [1], Eli Shmushko [4], Tsipi Freidkin [5], Victor Rodov [6], Adi Dishon [1], Michal Sarfati [7] and Ron Porat [6]
[1] Weitz Center for Sustainable Development (Israel)
[2] Science, Health and Sustainability faculty, Achva Academic College (Israel)
[3] SP Interface (Israel)
[4] Green Target – Sustainability and EHS consultation services (Israel)
[5] Local produce, markets and environment department, Ministry of Agriculture and Food Security (Israel)
[6] Institute of Postharvest and Food Sciences, Volcani Agricultural Research Center (Israel)
[7] Michal Sarfati – Sustainability and Environmental Responsibility (Israel)
Reducing food loss and waste addresses two challenges: the critical need to achieve food security through local agriculture and the reduction of organic waste, which is currently dumped in Israel in landfills and causes GHG emissions. Previous studies examining the marketing of vegetables in Israel found that packing the produce in plastic packaging significantly extended shelf life and reduced the amount of discarded vegetables. However, plastic packaging is disposable; there is no efficient recycling process in Israel for this plastic packaging; and manufacturing this packaging involves considerable environmental costs.
To quantify the environmental impacts of adding plastic packaging to reduce food waste in cucumbers marketing in Israel, we examined the shelf-life extension of packed versus unpackaged cucumbers under conditions simulating marketing and home refrigerator storage. We used Life Cycle Assessment (LCA) to evaluate the environmental costs.
The Assessment showed that the most significant environmental impact is caused by the loss of cucumbers that are not harvested or marketed. Compared to subsequent life stages, enormous environmental damage is caused by the organic matter left in the greenhouse, cultivation activities such as irrigation and fuel burning, and production factors: fertilizers and pesticides.
The study highlighted the environmental benefit of using plastic packaging during storage of cucumbers at the consumer's refrigerator, thanks to the extended shelf life. This benefit outweighs the environmental cost associated with the additional plastic packaging. This finding is consistent with similar studies worldwide. However, adding packaging before the marketing stage may lead to excessive purchasing, and therefore it is recommended to use plastic packaging during the purchases at the retail marketing stage.
To achieve food security in Israel, government policy should also be focused on reducing agricultural produce losses by preventing food loss at the farm level thus marketing a larger proportion of the grown cucumbers.
נספחים
נספח 1. דו"ח ניסוי אריזות מלפפונים מכון וולקני
להורדהנספח 2. חישוב פחת מלפפונים וכמויות רכישה למשפחה
להורדהנספח 3. תוצאות מודל מלפפונים (xls)
להורדהנספח 4. ניתוח מחזור חיים של מלפפונים – דו"ח מסכם
להורדהמקורות
- בן-ששון מ, רווה א, זלטקין א ודומב א. 2022. הררי פלסטיק וגזי חממה ‒ אתגר הטיפול בפסולת ללא הטמנה וללא פליטה. אקולוגיה וסביבה 13(3): 40–48.
- ולדמן ר וענבר י. 2022. מחשבון הפחמן של חירייה ככלי שימושי למקבלי החלטות במגזר המוניציפלי. אקולוגיה וסביבה 13(3): 67–74.
- פורת ר, פרידקין צ, בק נ וגל ב. 2016. תוצאות סקר פחתים בפירות וירקות בשלב הקטיף. דו"ח משרד החקלאות.
- BDO. אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 23–24. הוכן עבור לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. 2025.
- SP interface. מדידות ראשוניות שלנו מראות על פליטות מתאן גדולות פי 5–7 מהמדווח במטמנה בישראל. 2022.
- Conroy C, James K, and Quested T. 2024. Policy recommendation for removing packaging from uncut fresh produce. WRAP VFU042-GEN.
- Dolci G, Puricelli S, Cecere G, et al. 2024. How does plastic compare with alternative materials in the packaging sector? A systematic review of LCA studies. Waste Management and Research: The Journal for a Sustainable Circular Economy 43(3): 339–357.
- Hemachandra S, Hadjikakou M, and Pettigrew SA. 2024. scoping review of food packaging life cycle assessments that account for packaging-related food waste. International Journal of Life Cycle Assessment 29: 1899–1915.
- ISO. 2006. ISO 14040 environmental management – Life Cycle Assessment – principles and framework.
- Kik K, Bukowska B, and Sicińska P. 2020. Polystyrene nanoparticles: Sources, occurrence in the environment, distribution in tissues, accumulation and toxicity to various organisms. Environmental Pollution 262: 114297.
- Kousemaker TM, Jonker GH, and Vakis AI. 2021. LCA practices of plastics and their recycling: A critical review. Applied Sciences 11(8): 3305.
- Nielsen TD, Hasselbalch J, Holmberg K, and Stripple J. 2020. Politics and the plastic crisis: A review throughout the plastic life cycle. WIREs Energy and Environment 9: e360.
- Owoyemi A, Porat R, and Rodov V. 2021. Effects of compostable packaging and perforation rates on cucumber quality during extended shelf life and simulated farm-to-fork supply chain conditions. Foods 10(2): 471.
- Regulation (EU) 2024 of the European Parliament and of the Council on packaging and packaging waste, amending Regulation (EU) 2019/1020 and Directive (EU) 2019/904, and repealing Directive 94/62/EC.
- Shrivastava C, Crenna E, Schudel S, et al. 2022. To wrap or to not wrap cucumbers? Frontiers in Sustainable Food Systems 6: 750199.
- United Nations Environment Programme. 2022. Single-use supermarket food packaging and its alternatives: Recommendations from Life Cycle Assessments. Nairobi: UNEP.
- Wani NR, Rather RA, Farooq A, et al. 2024. New insights in food security and environmental sustainability through waste food management. Environmental Science and Pollution Research 31: 17835–17857.
- White A and Lockyer S. 2020. Removing plastic packaging from fresh produce – What’s the impact? Nutrition Bulletin 45: 35–50.
קריאה נוספת
דו"ח הסוקר את אובדן המזון ובזבוז המזון בישראל בכל המגזרים ושלבי מערכת המזון, מנתח את הגורמים לתופעה, וממליץ על צעדי מדיניות להקטנת הנזק ולהגדלת התועלת בצמצום אובדן ובזבוז של מזון.
BDO. אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 23–24. הוכן עבור לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. 2025.
פרסום וכתבה המתארים את מדידות פליטות המתאן ממטמנות בישראל, הגבוהות פי 5 ויותר מהדיווחים הקודמים של מפעילי המטמנות למפל"ס (מרשם פליטות לסביבה). הדיווחים האלה מחזקים את הצורך בהפחתת הטמנת פסולת אורגנית בישראל כדי לצמצם את הנזק לסביבה.
SP Interface. מדידות ראשוניות שלנו מראות על פליטות מתאן גדולות פי 5–7 מהמדווח במטמנה בישראל. 2022.
יצחק ס. 2022. פליטות המתאן הנסתרות. זווית, 1 בפברואר.
מהדורה מודפסת 
המאמר המדבר על אריזת מלפפונים בפלסטיק חשוב ומעניין. נשאלת השאלה האם נבחנו גם אלטרנטיבות אחרות כמו אריזות קרטון למינהן או אפשרויות לאריזות אקולוגיות יותר?
שלום אסתי, הסיבה שבחרנו לבדוק רק אריזות פלסטיק (מסוגים שונים) היא שמחקרים קודמים הראו יעילות בהארכת משך חיי מדף (=צמצום בזבוז מזון) באמצעות אריזות פלסטיק. אני לא מכירה מחקרים שהראו אפקט כזה באריזות קרטון, אם כי לא שוללת היתכנות לכך.
אציין שבמחקרים רבים (שלא קשורים בהכרח לאריזת ירקות) מוצאים שבבחינת כל מסלול החיים, פלסטיק יעיל יותר סביבתית מנייר/קרטון, כלומר מזהם פחות. לכן אני לא חושבת שאפשר להגדיר אריזות קרטון כ"אקולוגיות".