ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

מינים פולשים פוגעים בבתי גידול טבעיים, בחקלאות, בבריאות האדם ובמגוון המינים/ חיזוי אזורי תפוצה של מינים פולשים מסייע למניעת התפשטותם

ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר

שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

חידוש כתב העת אקולוגיה וסביבה נועד ליצור מאסה קריטית של ידע, שיניע את מדינת ישראל לפתח וליישם מדיניות סביבתית מושכלת המתאימה לצרכים המורכבים של המאה ה-21. חזון זה, לצד מודעות ציבורית גוברת, יסייע במציאת מזור לתחלואי הסביבה ולבניית עתיד ירוק וטוב יותר בישראל