מדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים

יעדי הפליטות לשנת 2050 חשובים הרבה פחות מיעדי 2030. הרצון לדחות צעדים לא נוחים לעוד כעשרים שנה ולהשאיר את העבודה הקשה לילדינו הוא טבעי וכנראה אוניברסלי. דא עקא, הוא לא מוסרי

הגיע הזמן שהתנועה הסביבתית תתחיל לפעול במרץ לצמצום משמעותי של שני הממדים המשפיעים על המשבר האקולוגי – גידול אוכלוסין וצריכת יתר

קשה להפנים שרותי רוטנברג איננה. אבל היא נמצאת איתנו כל יום, כשאנו פותחים את ספר החוקים. היא הפכה את ישראל למקום טוב יותר. כולנו חיים במדינה נקייה ובריאה יותר בזכותה

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

פיתוח של טורבינות רוח בישראל מסוגל לסייע ביצירת תמהיל נכון לאנרגיות מתחדשות, ביחד עם אנרגית השמש. כך נוכל להפחית ייצור חשמל מדלקי מחצבים ונצמצם את פליטת גזי החממה. ייצור חשמל מרוח קיים במדינות רבות בעולם וצובר תאוצה במאה ה-21. על אף יתרונותיה הרבים של אנרגיית הרוח, קיימים מספר חסמים לקידומה בארץ

לא ברור על סמך מה קבע השר שישראלים לא מסוגלים ולא רוצים למחזר. גם לא ברור כמה שנים ייקח ליישם את הכיוון החדש שהוא מציע. מה שברור הוא שלא נערך שום ניתוח אנליטי מקיף או תהליך בדיקה רציני בשיתוף בעלי העניין כדי לתמוך במהלך הזה

המדינה מתמודדת עם שלל בעיות סביבתיות קשות שמחייבות את שיתוף הציבור, ושינויים משמעותיים תלויים בכך שתהיה מעורבות ציבורית גבוהה. דינמיקה זו הופכת את החינוך הסביבתי בישראל לאתגר מרכזי בתחום המדיניות הציבורית

חוות בודדים בנגב – התיישבות אקולוגית או מפגע סביבתי?

צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות