ניתוח סוציו-אקולוגי של התפוצה המרחבית של היעלים במצפה רמון

מבוא

קונפליקטים עירוניים בין אדם וחיה

בכל העולם בעלי חיים עוברי תהליכי התאמה לסביבה העירונית, בתהליך שנקרא בלעז synurbization ("סינורביזציה") ^[20]. פרטים שעברו הסתגלות לעיר נהנים משפע המזון בעיר וממה שמתואר לעתים קרובות כנישה פנויה ^{[1, 20]}, אך לעיתים הם יוצרים קונפליקט עם התושבים ^[29]. קונפליקט אדם–חיה הוא מושג המתאר קשת אינטראקציות שליליות בין אנשים וחיות בר, החל מקונפליקטים בין קבוצות אנשים על אופני הניהול הרצויים של חיות הבר (למשל, מחלוקות בין תומכי ציד לתומכי שימור, או בין תושבים הדורשים הרחקה לבין פעילי זכויות בעלי חיים), ועד לעימותים ישירים עם חיות בר מסוכנות או כאלה הגורמות נזק כלכלי ^{[11, 16]}. למרות חשיבותם של גורמים חברתיים בעיצוב הסביבה העירונית ^{[3, 4]} המחקרים על תפוצת אוכלוסיות עירוניות של מינים שונים מתמקדים בעיקר בהשפעות של גורמים ביו-פיזיקליים ^{[21, 29]}. רק מעט מחקרים התייחסו לגורמים סוציו-דמוגרפיים ^{[4, 5]}, ולרוב ההתייחסות אליהם הייתה כאל מאפיינים לקידום ממשק יעיל, ולא כגורמים המשפיעים על בעלי החיים או על הקונפליקט עצמו. לאחרונה בחנו את השפעתם של גורמים סוציו-אקולוגיים על התפוצה המרחבית של קונפליקט אדם–חזיר בר (Sus scrofa) בחיפה ^[24]. מצאנו כי תפוצתם של חזירי הבר הושפעה בעיקר מזמינות צמחייה, מקרבה לשמורות טבע ומצפיפות בנייה. תפוצת הקונפליקט, לעומת זאת, אינה זהה לזו של החזירים, וקשורה בעיקר למעמד הכלכלי-חברתי, לצד הגודל והצפיפות של האוכלוסייה בשכונות. במאמר זה הותאמה המתודולוגיה למקרה הספציפי של מצפה רמון ולמאפיינים הייחודיים של היעל הנובי (Capra nubiana).

יעלים במצפה רמון

האוכלוסיית העירונית של היעלים במצפה רמון היא תופעה ייחודית. ברוב אזורי התפוצה של המין הוא כמעט נכחד, והאוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-4,500 פרטים ^{[6, 22]}. גם בישראל לחץ ציד הוביל את אוכלוסיית היעלים לסף הכחדה. החוק להגנת חיית הבר עצר את הציד ב-1954, ואוכלוסיות היעלים בישראל הן הגדולות בעולם כיום, וגודלן מוערך בכשליש מהאוכלוסייה העולמית ^{[2, 22]}. ישראל היא המקום היחיד בעולם שקיימות בו שתי אוכלוסיות עירוניות מבוססות של יעלים, במצפה רמון ובמדרשת שדה בוקר, לצד אוכלוסיות קטנות יותר במקומות יישוב נוספים, כמו באילת ובמחנות צבאיים ^[23]. מצפה רמון מדורגת בציון 3 (מתוך 10) במדד הכלכלי-חברתי, ואוכלוסייתה מונה כ-5,000 תושבים ^{[25, 26]}. מלון בראשית, הנמצא בתחומה, נחשב לאחד המלונות היוקרתיים ביותר בישראל ^[25]. אוכלוסיית היעלים במצפה רמון הפכה לסמל מקומי ולאטרקציה תיירותית ^{[2, 23, 25, 26, 27]}.

על אף קיומם של מחקרים רבים בעולם על מיני פרסתנים המסתגלים למקומות יישוב ^{[20, 29]}, המקרה שלהלן ייחודי במסגרת הניתוח הכוללת מאפיינים סוציולוגיים, וכן באופי הקונפליקט. להבדיל מקונפליקטים אחרים, הקונפליקט אדם–יעל במצפה רמון נוגע לרווחת היעלים יותר מאשר לרווחה אנושית, ומתמקד במניעת פציעות יעלים שמקורן בהתנהלות אנושית ^{[1, 27, 31]}. כפי שאמר חבר מועצת מצפה רמון (ידע אישי, אוקטובר 2021): "בחיפה מגינים על פחי אשפה מחזירי בר. במצפה רמון אנחנו מגנים על יעלים מפחי אשפה". כך, בניגוד לקונפליקטים אחרים מסוג אדם–חיה, שמטרת המדווחים עליהם למוקד היא להסיר את חיות הבר מהמרחב העירוני, במקרה שלהלן מטרת המדווחים היא לרוב להסיר את האיומים המפריעים ליעלים, ולטפל בפרטים שנפגעו (לדוגמה, פניות למוקד רשות הטבע והגנים (רט"ג) שתיארו יעלים שנתקעו בגדרות, לעומת פניות למוקד 106 במחקר המקביל בחיפה שדרשו מפורשות להביא צייד לשכונה).

שיטות

נתוני הנוכחות של היעלים נאספו בין השנים 1980–2021 על-ידי רט"ג, וכוללים דיווחי אזרחים או תצפיות פקחים. נכון לזמן ביצוע המחקר, המועצה המקומית מצפה רמון לא יצרה מאגר נתונים משלה, והפנתה תלונות תושבים בנושא היעלים לרט"ג. במחקר זה השתמשנו ב-228 התצפיות על 945 פרטים, שדווחו בין ינואר 2015 לאוקטובר 2021. הנתונים אורגנו על-ידי רט"ג כנקודות XY, עם תיעוד מפורט. לבדיקת ההשפעה הפוטנציאלית של מאפייני הנוף על תפוצת היעלים ותפוצת הקונפליקט השתמשנו בנתונים ממקורות שונים (טבלה 1). כל שכבת נתונים הומרה לרסטר (10×10 מטר) ^[10], ונחתכה כך שתכיל את האזורים העירוניים בלבד, ולא את כלל השטח המוניציפלי של היישוב, באמצעות ArcGIS Pro 2.7.0 ‏^[9] וסביבת התכנות R 4.2.1 ‏^[19].

השכבות נותחו באמצעות מקדם המִתאם של פירסון (טבלה נ1, בנספח) לפי הפרוטוקול של Merow ואח' (2013) ^[15]. שכבות שהיו במִתאם גבוה (מעל ל-0.8) הוסרו מהמודל ^[7], ועל כן בחרנו להסיר את צפיפות האוכלוסייה, שהייתה הומוגנית יחסית, ולהשאיר את גודל האוכלוסייה.

השתמשנו במודל הניבוי והמיפוי Maxent 3.4.4 ‏^[18]. Maxent הוא מודל מבוסס למידת מכונה, המנתח את הקשר בין משתנים מרחביים והתפוצה ההסתברותית של מין באמצעות שכבות סביבתיות ונתוני Presence-only ‏^{[8, 17]}. יצרנו שני מודלים נפרדים: האחד סוציו-אקולוגי, שמייצג את תפוצת הקונפליקט אדם–יעל, והשני אקולוגי, שמייצג את תפוצת היעלים, כפי שעשינו במחקר הקודם ^[24]. במודל הסוציו-אקולוגי הכללנו את כלל השכבות, ובמודל האקולוגי הסרנו את השכבות הסוציו-דמוגרפיות. במודל האקולוגי השתמשנו בכלל התצפיות שנותרו לאחר שהתאמנו את השכבות לאזורים העירוניים (n=167). אף על פי שחלק מהתצפיות כללו למעלה מ-30 פרטים, בחרנו שלא לפצל אותן לרשומות נפרדות כדי להימנע מהטיות אופייניות למודלים של למידת מכונה ^[8]. במודל הסוציו-אקולוגי הסרנו תצפיות שבוצעו במהלך סקרים יזומים של פקחי רט"ג, כך שנותרו בעיקר דיווחי תושבים (n=158). אם כן, המודלים אינם מבודדים זה מזה, ויש חפיפה גבוהה של נקודות תצפית ביניהם. עם זאת, שכבות הרקע שונות, ומודלים של למידת מכונה מראים יעילות גם בתנאים כאלה ^{[8, 15, 17, 18, 24]}. נוסף על כך, יש לציין כי אלה תופעות שבהכרח חופפות גם במציאות: לא ייתכן קונפליקט ללא הימצאות בעלי החיים בשטח. אף על פי שמדובר במספר תצפיות קטן באופן יחסי (ובפרט שהוא נפרש על פני כשבע שנים), מחקרים מראים כי מודלים של למידת מכונה מסוגלים לייצר ניבויים אמינים אף עם גודל מדגם קטן יותר ^{[17, 18]}.

המודלים הוגדרו להפיק פלט בפורמט cloglog המייצג את ההסתברות לנוכחות, עם בדיקת תקפות של fold cross-validation ‏^[15]. מפות התפוצה הבינאריות נוצרו על-ידי המרת ערכי ההסתברות למפות נוכח / לא נוכח, באמצעות ערך הסף "Maximum training sensitivity plus specificity" שמחושב בתוכנת Maxent עבור כל מודל בנפרד ^[13]. כדי להשוות בין שני המודלים השתמשנו בפונקציית Raster Calculator של ArcGIS Pro, והחסרנו את מפת המודל האקולוגי ממפת המודל הסוציו-אקולוגי. מכיוון שמפות התפוצה הבינאריות של שני המודלים חופפות במידה רבה, החלטנו להשוות את מפות החום ההסתברותיות (ערכים רציפים בין 0 ל-1) במקום המפות הבינאריות, מה שמאפשר תצפית מדויקת ומפורטת יותר על ההבדלים הדקים בין המודלים.

טבלה 1

המשתנים המנבאים שנכללו במחקר

תוצאות

המודל האקולוגי

המודל האקולוגי מייצג את תפוצת היעלים במצפה רמון. המודל הראה דיוק גבוה (AUC=0.829), ומהתוצאות עולה שתפוצת היעלים מרוכזת בעיקר באזור אחד גדול הסמוך למכתש (איור 1).

ניתוח התגובות למשתנים הסביבתיים מגלה גם הוא תמונה ברורה (איור נ1 בנספח). הצמחייה היא גורם חיובי בולט, ולמרחק מהמכתש השפעה שלילית על נוכחות היעלים, כפי שמצופה ממין חובב מצוקים ^[28]. צפיפות הבנייה גם היא משפיעה באופן שלילי, מה שמצביע על כך שהיעלים נמנעים מאזורי מגורים צפופים ^[21].

מבחן Jackknife בוחן את החשיבות של כל משתנה ליעילות הניבוי – כמשתנה בודד ובהיעדרו. המבחן מאשש את חשיבותו של מדד הצמחייה (איור נ2 בנספח). כאשר המשתנה הזה נבחן לבדו, הוא מספק את המידע השימושי ביותר לניבוי נוכחות יעלים. גם כאשר משמיטים אותו מהמודל, הוא גורם לירידה החדה ביותר. משתנים טופוגרפיים כמעט אינם משפיעים על תפוצת היעל, כפי שמצופה ממין חובב מצוקים.

איור 1

מפת התפוצה של היעלים במצפה רמון, לצד מפת חום של ההסתברות לנוכחותם

המודל הסוציו-אקולוגי

המודל הסוציו-אקולוגי מייצג את תפוצת הקונפליקט אדם–יעל. גם כאן המודל הראה דיוק גבוה (AUC=0.831), אך התמונה שונה מהמודל האקולוגי. כבר במפת החום ניתן לראות את האפקט הבולט במיוחד של מלון בראשית על ההסתברות לקונפליקט (איור 2).

ניתוח עקומות התגובה חושף תופעה דומה (איור נ3 בנספח). הרמה הכלכלית של האזור מראה עלייה חדה במיקום אחד – מלון בראשית, שקיבל דירוג 10. גם משתנה האוכלוסייה מראה עלייה בולטת ב-300, מספר האורחים והעובדים במלון שנמסר לנו על-ידי הקבלה בעת איסוף הנתונים. שאר המשתנים עקביים עם המודל האקולוגי.

מבחן Jackknife מעמיק את ההבנה (איור נ4 בנספח). אומנם הדירוג הכלכלי הוא החשוב ביותר כשהוא נבחן לבדו, אבל מדד הצמחייה הוא שגורם לירידה הגדולה ביותר כשמשמיטים אותו. כלומר, השפעת המלון מרוכזת במקום אחד ואינה מייצגת דפוס כללי – הקונפליקט אינו מושפע מהרמה הכלכלית כשלעצמה, אלא מהמלון.

איור 2

מפת התפוצה של קונפליקט אדם–יעל במצפה רמון, לצד מפת חום של ההסתברות לנוכחות היעלים

השוואה בין המודלים

השוואת שני המודלים חושפת את המורכבות של הקונפליקט במצפה רמון (איור 3).

לאורך שפת המכתש ניכר כי המלון מקבל ערכים גבוהים בהסתברות לקונפליקט. המשך השפה, שנמצא מעבר לכביש, מקבל ערכי ניבוי גבוהים במודל האקולוגי – כפי שמצופה ממין חובב מצוקים. במבט אל תוך השכונות (איור 3) מתגלים דפוסים מעניינים של תת-דיווח ודיווח-יתר. בשכונות בדירוג הכלכלי הנמוך, הסמוכות למכתש, יש נטייה להסתברות גבוהה יותר לנוכחות מאשר לקונפליקט, ובאלה שבדירוג הכלכלי הגבוה, הרחוקות ממנו, להפך.

איור 3

הבדלים בין המודל האקולוגי והסוציו-אקולוגי

בסגול: אזורים עם הסתברות גבוהה יותר להימצאות יעלים ביחס לקונפליקט אדם–יעל. בירוק: אזורים עם הסתברות גבוהה יותר לקונפליקט אדם–יעל ביחס להימצאות יעלים.

דיון

תוצאות המחקר מדגישות את הייחודיות של הקונפליקט אדם–יעל בהשוואה לקונפליקטים אחרים של אדם–חיה בסביבה עירונית ^[29]. בהשוואה למחקר שביצענו על חזירי הבר בחיפה ^[24], עולים הבדלים מהותיים במאפייני הקונפליקט ובגורמים המעצבים אותו. בעוד שבחיפה מצאנו כי הקונפליקט מושפע באופן הדרגתי ממעמד כלכלי-חברתי גבוה, הקונפליקט במצפה רמון מרוכז באופן כמעט בלעדי סביב מלון בראשית, מה שמצביע על דפוס מרחבי וחברתי שונה לחלוטין. ההבדלים נובעים מכמה גורמים עיקריים: הביולוגיה של המינים, התנאים הגאוגרפיים השונים, גודל היישוב, מאפייני האוכלוסייה, וככל הנראה, גם יחסה של הקהילה המקומית כלפי חיות הבר – כפי שטען חבר המועצה ששוחחנו עימו.

יתרה מכך, מלון בראשית מהווה "אי" אקולוגי וחברתי במצפה רמון ^[25]. מבחינה אקולוגית הוא מספק משאבים שאינם זמינים באופן טבעי במדבר – בריכות מים, גינון, מקורות מזון אנתרופוגניים באשפה ועוד. אלה משאבים שזמינים גם ביישוב, אך ככל הנראה, הנגישות הגבוהה שלהם במלון היא אבן שואבת ליעלים. מבחינה חברתית ייתכן שהפער הניכר בדיווחים בין התושבים ובין המלון אינו נובע מהפער הכלכלי-חברתי, אלא דווקא מהפער בין המקומיים לאורחים. לאורחי המלון יש ציפיות שונות מאשר לתושבים, וסף הסובלנות שלהם לנוכחות יעלים עשוי להיות נמוך יותר, או לחלופין, רמת ההתלהבות שלהם עשויה לגרור פגיעה ביעלים, שבסופו של דבר מדווחת לרט"ג ^{[23, 27, 31]}. נוסף על כך, למלון יש אמצעים ויכולת לדווח לרשויות באופן יעיל יותר מהתושבים.

עם זאת, הממצאים מדגימים את העיקרון המרכזי שהועלה במחקר על חיפה – התחום האקולוגי והתחום החברתי בסביבה עירונית שזורים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה ^{[14, 24]}. בתוך מצפה רמון עצמה נצפה פער בסבירות להימצאות יעלים ובין הסבירות לקונפליקט איתם בין השכונות היקרות והזולות. גם כאן, הסברים אפשריים שוזרים את האקולוגי והחברתי יחד: בשכונות הצפוניות והאמידות יותר ישנה רמה גבוהה יותר של הסתברות לקונפליקט, אפילו באזורים שאינם מתאימים באופן מיוחד מבחינה אקולוגית ליעלים. כאן הרקע החברתי-כלכלי של התושבים עשוי להשפיע, והוא יכול לכלול ציפיות גבוהות יותר לשירותי עירייה, זמינות טכנולוגית לדיווח או רגישות גבוהה יותר לנוכחות חיות בר ^[16]. את הקונפליקט הנמוך יחסית בשכונות הזולות, ששכיחות היעלים בהן גבוהה יותר, אפשר להסביר דרך נכונות נמוכה יותר לדווח לרשויות או לחלופין – יחס סובלני יותר לנוכחות יעלים ^[4].

Zukerman ואחרים (2025) ^[30] הראו לאחרונה כי אוכלוסיית היעלים של מצפה רמון מורכבת למעשה משלש אוכלוסיות שונות – אחת השוכנת באזור המלון, אחת הנמצאת באזור שכונות המגורים, ואחת נוספת השוכנת בסביבות בית ספר השדה. הקבוצות נבדלות זו מזו לא רק בשטחי המחיה שלהן, אלא גם באופני ההתנהגות שלהן, המעוצבת על-ידי התנהגות בני האדם. בסביבות המלון ותחנת הדלק תיירים מאכילים את היעלים, מה שגורם ליעלים להתקרב לבני האדם יותר מאשר באזורים האחרים. הממצאים האלה משתלבים עם ממצאי המחקר הנוכחי – האופן שמקומיים ותיירים מתייחסים ליעלים, משפיע על ההתנהגות של היעלים, על שטחי המחיה שלהם ועל הפגיעוּת שלהם לקונפליקט אדם–חיה.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שממשק יעיל במצפה רמון צריך להתמקד במאפייני המלון, למשל: ניהול גישת היעלים לבריכות השחייה (כיסוי או גידור), עיצוב נוף מדברי בשטחי המלון (כפי שישנו כיום), ובעיקר חינוך האורחים לדו-קיום עם היעלים. עבור הקהילה המקומית, יש להמשיך לפתח גישה של דו-קיום, תוך הדגשת החשיבות האקולוגית של אוכלוסיית היעלים והערך התיירותי שלה ליישוב ^[12]. ניתן לשקול פיתוח תוכניות חינוך סביבתי שיחזקו את הזהות המקומית הקשורה ליעלים, מתוך הבנת ייחודיות התופעה.

למחקר זה מספר מגבלות עיקריות. ראשית, הנתונים אינם באיכות גבוהה, והם מורכבים מאוסף של נתונים שנאספו למטרות שונות. עם זאת, בעיה זו קיימת ביישובים רבים בעולם, והמתודולוגיה המוצעת, גם במחקר על חיפה וגם במחקר זה, הניבה ממצאים עקביים, ורמת הדיוק של המודלים הייתה גבוהה בהתאם. שנית, גודלה הקטן של מצפה רמון מקשה על ניתוחים מורכבים יותר, אך גם לתוצאות הפשוטות והאינטואיטיביות יחסית ישנה חשיבות מחקרית וממשקית.

המחקר מדגים כי קונפליקטים עירוניים בין אדם וחיה הם ייחודיים למקום ולהקשר החברתי-אקולוגי הספציפי ^{[11, 20]}. בעוד שבחיפה הקונפליקט מתפרש על פני העיר ומושפע בעיקר מגורמים סוציו-דמוגרפיים, במצפה רמון הוא מרוכז סביב נקודה ברורה ומשלב גורמים אקולוגיים וחברתיים שאינם ניתנים להפרדה ^[14]. ככל שתהליכי עיור ממשיכים להתרחב בישראל ובעולם, צפויים להתפתח קונפליקטים במקומות נוספים ^{[1, 11, 29]}. המתודולוגיה שאנו מציעים יכולה לשמש בסיס לחקר ולניהול של מקרים דומים, תוך התאמה לתנאים המקומיים הספציפיים.

תודות

מאמר זה עובד מתוך עבודה לתואר שני שהוגשה לאוניברסיטת תל אביב במסלול אקולוגיה ואיכות הסביבה בבית הספר לזואולוגיה, ובתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן. אנו מודים לרשות הטבע והגנים (ובפרט לזהבה סיגל), למארג (ובייחוד לעידו ליבנה) ולמועצה המקומית מצפה רמון על שיתוף הנתונים והרעיונות. תודה מיוחדת מוקדשת לתומר גויטע מהמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, על תרומתו למחקר בקונספטואליזציה ובמידול.

הצהרת זמינות נתונים: השתמשנו במחקר זה בנתונים שקיבלנו לבקשתנו ממועצה מקומית מצפה רמון, מהמארג ומרשות הטבע והגנים. איננו הבעלים של הנתונים הללו, ולכן איננו יכולים לשתפם באופן ציבורי. כל שאר מקורות והנתונים הפתוחים מצוינים במאמר ובביבליוגרפיה.