ירון הרשקוביץ, אביטל כ"ץ, איתי כהנא
הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלנגה סטמבלר, עדי לוי, גד וייס, גידי לוי, דן-רובין מילר, טל קדוש, תומר בורובסקי, אלה אלסטר
התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ, גיתי יהל
אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןעמית דולב, זלמן הנקין, יהודה יהודה, יוחאי כרמל
פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)