קיימות סביבתית, אחריות חברתית וממשל אתי כמצפן לעסקים

* מבוסס על נאום באירוע השקת מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן

המונח ESG ‒ Environmental, Social, and Governance, שמכונה בעברית ‒ סביבה, חברה וממשל, הוא מונח המתאר מערך של היבטים שראוי להביא בחשבון בעת ביצוע השקעות ופעילויות שיש להן השפעה על הסביבה ועל החברה, זאת אגב הקפדה על משילות ראויה. המונח משמש גם להערכת הביצועים וההשפעה של חברה עסקית בשלושת תחומי המפתח האלה. משקיעים, עסקים ובעלי עניין אחרים שוקלים יותר ויותר היבטי ESG ופועלים לאור הערכים הנגזרים מהם כחלק מתהליך קבלת ההחלטות שלהם, מכיוון שהם מאמינים כי הגישה של חברה לנושאים סביבתיים וחברתיים יכולה להשפיע על הקיימות שלה ועל הביצועים הפיננסיים שלה בטווח הארוך. נוסף על כך, מוסדות פיננסיים וגופים רגולטוריים מסוימים עשויים לעודד חברות ואף לדרוש מהן לחשוף את היוזמות שלהן לקידום נושאים סביבתיים וחברתיים ואת הביצוע שלהן בפועל, כחלק מדרישות הדיווח מהחברות, ובהחלט ייתכן שמכאן ייגזרו דרישות הוניות ופרופיל סיכון.

ESG נעשה היבט קריטי בפרקטיקות עסקיות ובאסטרטגיות השקעה, המשקף מודעות גוברת ליחסי הגומלין בין סוגיות סביבתיות, חברתיות וממשל לבין ההצלחה והקיימות של החברה בטווח הארוך. אתגרים גלובליים, כמו שינוי האקלים, אי-שוויון חברתי ואחריות תאגידית, ממשיכים לצבור בולטות, ועל כן ESG צפוי להישאר חלק בלתי נפרד מנוף החברות.

לא פשוט להביא בחשבון שיקולים סביבתיים וחברתיים בהתנהלות החברה. הכנסתם לסדר היום היא חלק מעולם של מנהיגות ערכית, חלק מתרבות. ראוי ונכון שהתנהלות כזו תהווה חלק מהדי-אן-איי הארגוני. מימושה דורש מנהיגות אישית וקולקטיבית מצד בעלי מניות, דירקטוריונים, הנהלות, משקיעים ומממנים, קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים. ככל שהמודעות לצורך להתייחס לשיקולי ESG גדלה, והכלים להערכת ביצועי החברות בתחום משתכללים, ארגונים שישכילו לממש תפיסה ותרבות ארגונית מתקדמות בנושאים אלה, עשויים לנווט טוב יותר בין השקעות ופעילויות המיטיבות עם הסביבה ועם החברה לבין האתגרים והשאלות שהן מציבות, יביאו להשאת ערך התאגידים ויפעלו לקיומם של משק, סביבה, כלכלה וחברה בני-קיימא.

קיימות היא שם אחר לאחריות. איך מקבלים אחריות והופכים רעיונות למעשים? זהו תהליך אסטרטגי. מידת האחריות שלנו היום תקבע את עתיד הדורות הבאים. בבניית מודל עסקי בר-קיימא חשוב להתייחס להיבטי המשכיות עסקית וחוסן תפעולי. התחשבות בהיבטים חברתיים וסביבתיים מאפשרת לחברות לטפל באופן יזום בסיכונים ובשיבושים, ולהבטיח כדאיות ארוכת-טווח והשפעה חיובית. פרקטיקות כגון אימוץ אנרגיה ממקורות מתחדשים, שרשראות אספקה מגוונות, תוכניות לרווחת העובדים ותוכניות לתקשורת משברים, מדגימות את המחויבות לאסטרטגיות תואמות ESG. אימוץ פרקטיקות כגון אלה מאפשר לעסקים להצליח בנוף המשתנה ללא הרף, ותורם לעתיד בר-קיימא ומשגשג הן עבור הארגונים שלהם הן עבור הקהילה העולמית.

משבר האקלים על השלכותיו מחבר אותנו להיבטי שיקום, שלצערי רלוונטיים לנו בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. שיקום לאחר אסון מצריך פתרונות קצרי-טווח לאתגרים ארוכי-טווח. בשל הדאגה ההולכת והגוברת בעולם לנוכח האסונות הרבים שמתרחשים ושצפויים להתרחש, ניהול שיקום מאסון נעשה תחום מתפתח שעולה אט אט לראש סדר העדיפויות המחקרי והניהולי. "חוסן" נתפס יותר ויותר כיכולת מפתח הקשורה לניהול השיקום באזורים שחוו אסונות. במסגרת זו אזכיר את "השיקום המקיים" – שיקום שאינו מתמקד רק בבנייה מחדש של האזורים שנפגעו, אלא גם בקידום קיימות ארוכת-טווח בתהליך הבנייה ובמתן תשומת לב לאחריות סביבתית ולחוסן קהילתי שהוזנחו בעבר.

כדי לפתח פעולות בנות-קיימא ולקדם פיתוחים טכנולוגיים חשוב ליצור שוק למימון בר-קיימא. תנאי מקדים ליצירת שוק זה הוא קביעת אסדרה ועקרונות למימון הפעילות, יצירת מכשירים פיננסיים מתאימים, שוק שהממשלה תהיה מעורבת בו, תמריצים ומדיניות ברורה, ופעילות שישתתפו בה הבנקים, גופים מוסדיים והמגזר הפרטי, בידיעה, שמשך הבשלת פרויקטים, בעיקר בתחומי האקלים, ארוך, והם בעלי פרופיל סיכון גבוה. בהקשר זה חשוב להתייחס בקצרה לטקסונומיה – מערכת של סיווג פעילויות כלכליות על פי תרומתן למטרות סביבתיות מרכזיות, ועל פי קריטריונים מדעיים וערכי סף כמותיים. הטקסונומיה נועדה ליצור שפה אחידה המאפשרת לשחקנים בזירה הפיננסית (כמו משקיעים, חברות ומנפיקים) להגדיר ולזהות פעילויות כידידותיות לסביבה, לתרום לפעילות מחודשת ובת-קיימא, לעודד השקעות סביבתיות ולהרחיב את הגישה למימון בת-קיימא.

חשוב להזכיר את קיומם של כיסי התנגדות ‒ עמדות ותובנות המאתגרות את התפיסה העקרונית של ESG ויישומו: התנגדות לפשרות פיננסיות המתחייבות מביצוע השקעות ופעילויות חברתיות וסביבתיות; חששות מעודף אסדרה; ספקנות לגבי התאמת המדדים להערכת ביצועים בתחום ה-ESG; מתח בין התמקדות בטווח קצר בניהול הפירמה לבין הטווח הארוך שמתחייב מביצוע השקעות ופעילויות שמשפיעות על הסביבה ועל החברה; אתגרים שונים וספציפיים לתעשיות שונות; חוסר התאמה לאינטרסים של בעלי המניות, שחלק מהם מעדיפים רווח מְרבי בטווח הקצר. מכיוון שאין דרך אחת בלבד ליישום, נכון לקיים דיאלוג על נושאים אלה ולפעול למציאת שביל הזהב, ככל שניתן, כדי להפיק את הערך המְרבי שניתן מהעולמות השונים.

משבר האקלים הוא האתגר המכונן העומד בפני האנושות. אסטרטגיה של תקווה מיוחסת למנהיגים שמבטיחים עתיד טוב יותר לאנשיהם ולחברה כולה. כמדינה וחברה אנו מצויים במצב מורכב, ואולי דווקא עקב כך עכשיו זהו הזמן לעסוק בנושאי סביבה, חברה וממשל, כאשר הם צריכים להפוך למרכיב מהותי בהתנהלותם של תאגידים עסקיים. 

במחצית השנייה של שנת 2023 הוקם באוניברסיטת רייכמן, במימון קרן אריסון, המרכז האוניברסיטאי הראשון בישראל המתמקד בנושא של ESG. מטרת המרכז היא לפעול בדרך של מחקר, הוראה וקשרים עם התעשייה כדי להטמיע שיקולי סביבה, חברה וממשל בליבת העסקים של עמותות ותאגידים. המרכז עוסק במחקר תאורטי ויישומי בתחום, בבניית קורסים ותוכניות לימודים לסטודנטים שיהיו מנהלי העתיד, ובבניית הכשרות למנהלים במסגרת הכשרת מנהלים של האוניברסיטה. המרכז יוזם שולחנות עגולים, ערבי עיון וכנסים ליצירת דיאלוג עם המגזר העסקי. את המרכז מובילים אקדמית פרופ' ניראון חשאי ופרופ' עלי בוקשפן, ואת תחום האקלים והקשרים הבין-לאומיים מנהלת ומובילה עו"ד ד"ר רות דגן.

מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן שואף להיות גוף מרכזי שמוביל למציאות טובה יותר. למימוש מוצלח של התהליכים האלה עשויה להיות השפעה חיובית על איכות החיים והחברה. אנחנו רואים את התפקיד שלנו בכלל ובמרכז בפרט – לא כמניעת חולי אלא כהפצת בריאות. ביחד נבנה עתיד בר-קיימא.