הכחדת מיני עופות דורסים רבים בישראל נמנעת בזכות מאמץ כביר, פעולות יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. אך למרות כל זאת, עתידם לוט בערפל, בשל הסכנות ואיומים בישראל ובארצות השכנות
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)נדב גנות, אריאל קדם, אוהד הצופה, מיכל ארז, נילי אבני-מגן
צוללים קדימה! עד כמה אנו קרובים להשגת יעד הקינון – 50 זוגות – של צולל הביצות, מין ממשפחת הברווזיים הנמצא בסכנת הכחדה מקומית?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)להבנתנו ברשות הטבע והגנים, כאשר התקבלה החלטת הממשלה מינואר 2009 שקבעה יעד שלפיו 10% מייצור החשמל הכולל בישראל בשנת 2020 יהיה באמצעות אנרגיה מתחדשת, מהם 800 מגה-ואט מהרוח, לא נשקל המחיר הסביבתי-אקולוגי של יישומה של טכנולוגיה זו בשטחה המצומצם של ישראל
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ
בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)אמיר ארנון, הילה שמון, אוהד הצופה
סיפור מקרה זה, של פרט שגודל בשבי לפני השחרור לטבע, שרד זמן לא מבוטל, ועבר מרחקים גדולים, מעודד מאוד, ומעיד על שרידה בתקופה הקריטית של תחילת החיים העצמאיים, ועל הצלחה של הטיפול ושיטת האקלום והשחרור
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה
הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהבעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)