הגליון הנוכחי
 

גליון מס' 2/יוני 2018
* אש יקרה: מה המחיר הכלכלי של כיבוי שריפות בישראל?
* זאבים, חזירי בר וצבאים – מי מהם ישרוד בישראל בעוד 20 שנים?
* תופעת העדר: כיצד ההתנהגות הסביבתית מושפעת מנורמות חברתיות?
* איך אומרים נמב״י בעברית? כשישראלים מתנגדים לפיתוח בחצר האחורית שלהם

פעילות נגד סלילת כביש חוצה ישראל. הכביש נסלל, אך מפעילויות כגון אלה צמחו דמויות מובילות בתנועה הסביבתית כיום | צילום: איל מורג

מה מניע פעילים סביבתיים?

ברחבי העולם ובישראל קיים קושי לגייס אנשים לפעילות סביבתית. לפיכך, חשוב לבחון מה מניע אנשים לאקטיביזם סביבתי. מחקר איכותי זה בחן מניעים של פעילים סביבתיים, והשתתפו בו פעילים המייצגים מגזרים שונים ומגוון תרבויות בישראל. נמצא שפעילים סביבתיים בישראל מושפעים בין השאר ממשפחה, מחברים קרובים, מהתארגנויות מקומיות, ומאהבה לטבע ולארץ. עם זאת, נראה שפעילים אינם מושפעים ממדיניות ממשלתית וציבורית. המחקר עשוי לשפוך אור על האופן הרצוי לעידוד מעורבות סביבתית של האזרחים ושל המערכת השלטונית בישראל. המחקר עשוי ללמדנו על תהליכים פוליטיים וחברתיים שעשויים להניע את התנועה הסביבתית בישראל ובעולם.
למאמר המלא



אקולוגיה וסביבה, כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, משמש אכסניה בין-תחומית לדיונים, למאמרים ולמחקרים העוסקים בסוגיות עכשוויות של סביבה וקיימות בישראל. כתב העת מספק במה מקצועית ובלתי תלויה לדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות ואנשי ממשל, המגזר העסקי, ארגוני סביבה ובעלי עניין.    

כתב העת מבקש לענות על החוסר בכתב עת מדעי בעברית הפונה הן לציבור הרחב והן לציבור האקדמי בתחומים של מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה- בדגש על זיקתם לקביעת מדיניות סביבתית ברמות שונות.

כתב העת הוא מיזם משותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקרן קימת לישראל.

 

לפני עשר שנים חוקקה הכנסת, ללא מתנגדים, את מה שנחשב לאחד מחוקי שמירת איכות הסביבה המשמעותיים בתולדות ישראל. החוק יוצר מסגרת חוקית המאחדת את האחריות והסמכות לטיפול בזיהום אוויר בידי גורם ממשלתי אחד המשרד להגנת הסביבה. החוק מטיל איסורים וחובות בהשראת העיקרון 'המזהם משלם'. בזמן שציון דרך זה נחגג בגאווה בקיץ האחרון, הגיעה לשיאה המחאה הסביבתית כנגד הצבת אסדת הטיפול בגז טבעי שיופק מקידוח לווייתן, במרחק 10 ק"מ מערבית לחוף דור. המחאה סחפה רבבות תומכים, בין השאר בשל החשש מזיהום אוויר חמור שייפלט מהאסדה (וכן מזיהום הים והחופים). האם המחאה מעידה על כך שציבור המוחים אינו סומך על המאסדרים (הרגולטורים) שישמרו על סביבת חיים בריאה? ומהצד השני, ייתכן שהמחאה של נציגי התעשיינים כנגד השימוש במסגרת החוק בעיקרון של אימוץ הטכנולוגיות הזמינות המיטביות (Best Available Technology) גורמת להכשלת ניסיונות להרחבת השימוש בה לתחומים נוספים.
באירוע ההשקה בחרנו להתמקד ביישום חוק אוויר נקי, מתוך הבנה כי לנושא זה חשיבות קריטית על הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו. הנכם מוזמנים להירשם עכשיו ולהבטיח את מקומכם באירוע, ללא תשלום. 



דבר העורך

קוראות וקוראים יקרים,

בחום המהביל של הקיץ הים תיכוני לכולנו מגיע מפלט, גם אם רגעי. כמאמר המשוררת, "חפש באנטארקטיקה". בדיוק לפני 20 שנה (ב-1998) נכנסה לתוקפה 'אמנת מדריד' להגנת הסביבה האנטארקטית, שחתומות עליה 45 מדינות החברות בברית האנטארקטית. האמנה מספקת הגנה נרחבת ליבשת הקפואה, ומייעדת אותה להיות שמורה המוקדשת לשלום ולמדע. האמנה מחייבת ביצוע הערכה מקדימה של השפעה סביבתית לפני כל פעילות, קבעה עקרונות סביבתיים מחייבים לכל הפעילויות הנעשות שם, ואף אסרה כליל את פעולת הכרייה. אנטארקטיקה רחוקה מהעין, ולעיתים אף מהלב, אך יש לה חשיבות עולמית בקביעת אקלים כדור הארץ ומערכת הזרמים האוקיאניים, והיא אף מדד רגיש לשינויים עולמיים. כדאי שניתן לה את המקום המרכזי שהיא ראויה לו, כפי שמציגה המפה על שער הגיליון.

ובחזרה אלינו, לחום המוכר והטוב, ולגיליון שלפניכם. הגיליון כולל מספר נושאים מרכזיים.  להמשך הקריאה

נושא מחבר
תאריך פרסום עד תאריך
טקסט חופשי
 
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel