הגליון הנוכחי
 

גליון מס' 4/דצמבר 2018
* האם החקלאות בישראל תוכל לספק את צורכי האוכלוסייה בשנת 2035?
* זבל מי שמלכלך: איך גורמים למטיילים באתרי טבע לאסוף לכלוך?
* באזז בכיתה: אילו רגשות מעוררת תוכנית לשימור הבז האדום בקרב התלמידים?
* אסדת לווייתן: מהן ההשלכות האפשרויות על איכות האוויר, ואיך אפשר למתן אותן?

רב-שיח בנושא אסדת הטיפול בגז הטבעי המופק מקידוח לווייתן – ההשלכות על איכות האוויר ודרכי צמצומן

גילויי הגז טבעי לחופי ישראל גורמים למפנה דרמטי באופיו של משק האנרגיה, וצפויים להשפיע על פעילות המשק, על הכנסות המדינה, על יחסים בין-לאומיים ועוד. מבחינה סביבתית הוביל גילוי הגז הטבעי להחלטת ממשלה על סגירת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה עד 2022, וכך תהיה הפחתה משמעותית בפליטות מזהמי האוויר וגזי החממה בישראל. מצד שני, הפעילויות לניצול משאבי הטבע שבקרקעית הים הביאו להפניית תשומת לב להכרח שבהכרת המערכות האקולוגיות הנסתרות של מעמקי הים התיכון ובשמירה עליהן, לאפשרות שהפקת הגז ואספקתו לתחנות הכוח עלולות לפגוע בסביבה הימית והחופית וכן בבריאות האדם, ולעיסוק בשאלות מוסריות-כלכליות של צדק חלוקתי בהקשר של ניצול משאבי הטבע הציבוריים.

לבחירת מקום הטיפול בגז הטבעי השפעה רבה על פוטנציאל זיהום האוויר ביבשה וזיהום הסביבה הימית, על אפשרויות האסדרה, הניטור והאכיפה, על אבטחת האסדה, על מיסוי רווחי הגז ועוד. תוכנית המתאר הארצית לאספקת גז טבעי מתגליות הגז בים (תמ"א 37ח') קבעה מרחב להקמת אסדת הטיפול, ובתוכו בחרו היזמים להקים את האסדה במרחק 9.5 ק"מ מערבית לחוף דור. במהלך 2018 התעוררו מחאה ציבורית רחבה וויכוח נוקב על מיקום האסדה. גופים ירוקים מרכזיים (החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, אדם טבע ודין, צלול, אקואושן ועוד) נטלו חלק בוויכוח. במסגרת המחאה דרשו המתנגדים למיקום, ובראשם ארגון 'שומרי הבית', שהאסדה לא תוקם במיקום המתוכנן בקרבת החוף עקב הסיכון הרב לסביבה, אלא במרחק כ-120 ק"מ ממערב לו, על פי הבאר בים הפתוח... לרב-השיח


אקולוגיה וסביבה, כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, משמש אכסניה בין-תחומית לדיונים, למאמרים ולמחקרים העוסקים בסוגיות עכשוויות של סביבה וקיימות בישראל. כתב העת מספק במה מקצועית ובלתי תלויה לדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות ואנשי ממשל, המגזר העסקי, ארגוני סביבה ובעלי עניין.    

כתב העת מבקש לענות על החוסר בכתב עת מדעי בעברית הפונה הן לציבור הרחב והן לציבור האקדמי בתחומים של מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה- בדגש על זיקתם לקביעת מדיניות סביבתית ברמות שונות.

כתב העת הוא מיזם משותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקרן קימת לישראל.

 

אירוע השקת גיליון דצמבר: האם ישראל יכולה לגדל בעצמה את כל האוכל הדרוש לה? ביטחון תזונתי לאומי ויכולת ייצור המזון

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט | 16 ינואר | 19:00-16:00

במסגרת השקת גיליון דצמבר המשולבת עם מפגש הפורום לתזונה בת-קיימא, נעסוק באספקה יציבה של מזון מזין, בריא ונגיש, כבסיס לתזונה מקיימת ולביטחון תזונתי. לרגל מחקר חדש, שהתפרסם בגיליון דצמבר, ובדק באיזו מידה גידולי צומח בישראל יכולים לספק את הצרכים התזונתיים באוכלוסייה, ניפגש לשמוע מפי החוקרים את תוצאות המחקר ולדון במשמעויות ובחשיבות ייצור מקומי של מזון. 
מזג האוויר צפוי להיות חורפי מאוד, אך להירגע לקראת אחר הצהריים. נקבל בשמחה את גשמי הברכה ונקיים את הדיון כמתוכנן.

לחצו להגדלה



דבר העורך

"אין סיבה לשרפות הנרחבות, הקטלניות והיקרות האלה ביערות קליפורניה, מלבד ניהול כושל של היערות." נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. ציוץ בטוויטר, 10.11.2018.

 קוראות וקוראים יקרים,

השרפות שהתחוללו בחודשים האחרונים בקליפורניה היו אכן נרחבות, קטלניות ויקרות. ליתר דיוק, הן השרפות הנרחבות ביותר, הקטלניות ביותר והיקרות ביותר בהיסטוריה של מדינה זו. עם זאת, שרפות הסתיו, מושא הציוץ של הנשיא, כלל לא היו שרפות יער, אלא שרפות שהתלקחו באזורי המגע בין שטחים פתוחים לאזורים מיושבים. ההבדל משמעותי. בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, המחייב שינוי בגישת שירותי הכבאות לכיבוי השרפה עצמה ושינוי בהיערכות המקדימה למניעה של שרפות. באזורים אלה נדרשת 'אפס סבלנות' לשרפות. לא ניתן לאפשר להן לבעור בצורה טבעית בהתאם לתפיסה האקולוגית והיערנית העדכנית.

בקליפורניה, כמו בישראל, שורר אקלים ים תיכוני. שינוי האקלים צפוי לגרום להתרבות השרפות באזורים אלה  להמשך הקריאה

נושא מחבר
תאריך פרסום עד תאריך
טקסט חופשי
 
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel