חזית המחקר
כמה טוב שבאת הביתה? שביעות רצון ממקום המגורים וחשיבותם של היבטים סביבתיים
שולה גולדן המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה
שכונת 'שיכוני המזרח' בראשון לציון. מהמחקר עולה כי מתוך קבוצות המשתנים שנבדקו, משתני הסביבה הם המנבאים החזקים ביותר לשביעות רצון כללית ממקום המגורים בישראל | צילום: דוידי ורדי, פיקיויקי, CC BY 2.5
מאת
אור קרסין
המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחהשולה גולדן
המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחהמאת
אור קרסין
המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחהשולה גולדן
המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחהרשויות מקומיות אחראיות למדיניות ולתוכניות בתחומים שונים הקשורים לאיכות חיים ולקיימות. רשויות רבות מסביב לעולם נעזרות בסקרי דעת קהל כדי לבדוק את רמות שביעות הרצון של תושבים בנושאים שונים, לקבוע סדרי עדיפויות לחלוקת משאבים בין תחומים ואוכלוסיות ולהעריך את איכות הביצוע של הרשות. שיטה זו של השקעה ציבורית מבוססת נתונים, על בסיס סקרי שביעות רצון, אינה רווחת בקרב רוב הרשויות בישראל. מחקר זה, המתבסס על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשנים 2014 ו-2021, מבקש לבדוק מהם הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, ומה משקלם של נושאים סביבתיים בתוך כך. ניתוח הנתונים התבסס על רגרסיה לוגיסטית של חמש קטגוריות של משתנים הכוללות משתני רקע סוציו-דמוגרפיים, משתני איכות סביבה, ביטחון אישי, יחסי קהילה ותחבורה. מהמחקר עולה כי משתני הסביבה כקבוצה, ובפרט ניקיון המרחב הציבורי ואיכות השטחים הפתוחים, הם המנבאים החזקים ביותר של שביעות רצון כללית ממקום המגורים בישראל. משתנים דומיננטיים נוספים היו תחושת הביטחון האישי וקשרי שכנות בין תושבים. עוד נמצא כי הקשר בין גישה לתחבורה ציבורית לבין הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים – חלש. המחקר מציע הסברים לממצאים, וכולל המלצות מעשיות למקבלי החלטות בשלטון המקומי בנוגע להתאמת השקעה הציבורית באופן שיחזק תחומים המאופיינים בחשיבות מוסקת גבוהה ובשביעות רצון נמוכה, אך לא יזניח תחומים בעלי חשיבות לאינטרס הציבור (כגון תחבורה ציבורית), גם כאשר החשיבות המוסקת שלהם נמוכה.
על קצה המזלג
- המאמר בוחן את הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם בישראל.
- ממצאי המחקר חשובים במיוחד לנוכח מגמת ציפוף המרחב העירוני בישראל והצורך בשמירה על איכות החיים במרחב זה.
- ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של שילוב נתוני שביעות רצון תושבים בתכנון העירוני, תוך איזון בין העדפות התושבים – כגון ניקיון המרחב הציבורי ואיכותם של השטחים הפתוחים – לבין צרכים, כגון תחבורה ציבורית, שלמרות חשיבותם האובייקטיבית השפעתם על שביעות הרצון קטנה יותר.
- הפער בין העדפות התושבים לבין צרכים אובייקטיביים מחייב חשיבה על אופן קידום פרויקטים חיוניים שאינם בראש סדר העדיפויות של התושבים.
- המחקר מדגיש את הפוטנציאל הגלום בשיפור התשתיות הסביבתיות כאמצעי להעלאת שביעות הרצון מהחיים בעיר, מה שעשוי לסייע בצמצום תופעת הפרבור.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
שרון פלוטניצקי, ראש אגף שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה:
המאמר שלפנינו בוחן אילו גורמים הם המשפיעים ביותר על הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, ומה משקלם של נושאים סביבתיים בתוך כך. מהמאמר עולה שמשתני הסביבה כקבוצה, ובפרט ניקיון המרחב הציבורי ואיכות השטחים הפתוחים, הם המנבאים החזקים ביותר של שביעות רצון כללית ממקום המגורים בישראל. ממצאי מחקר חשוב זה מצביעים על כך שלתושבי מדינת ישראל חשובה נראות סביבת מגוריהם. השינוי התרבותי הנדרש למניעת הלכלוך בישראל צריך לגרום לתושבים להתנהג בצורה משמרת ניקיון בסביבתם הקרובה ובשטחים הפתוחים. באמצעות המחקר וממצאיו אנו יכולים להציג למקבלי ההחלטות, ברמה המקומית וברמה הלאומית, את חשיבות הנושא.
מתוך תפיסה הרואה חשיבות בעידוד התנהגות משמרת ניקיון, המשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית לאומית לשיפור ניקיון המרחב הציבורי בישראל – "ישראל נקייה". המשרד פיתח כחלק ממנה מדדים להתנהגות הניקיון במרחב הציבורי העירוני ובשטחים הפתוחים. במסגרת התוכנית ייאספו נתונים בהתאם למדדים שפותחו, והיא מכוונת להגברת האחריות האישית של אנשים על הלכלוך שהם מייצרים במרחב הציבורי, בהתאם לרוח דבריו של צ'כוב: "מקום נקי אינו מקום שמנקים אותו, הוא מקום שלא מלכלכים".
המשרד פרסם קולות קוראים ובמסגרתם נערכה מדידה, על פי המדד למרחב העירוני. על סמך נתוני המדד גובשו ויושמו תוכניות התערבות, מבוססות נתונים, לשינוי התנהגות התושבים ברשויות, ונערכה מדידה חוזרת על פי המדד. מההשוואה בין המדידות שנערכו לפני יישום תוכניות ההתערבות ואחריהן ביותר מ-60 רשויות שהשלימו את המהלך, עולה כי תוכניות ההתערבות הביאו לשיפור במצב הניקיון במרחב הציבורי העירוני.
מבוא
בעשור האחרון ניכרת בישראל עלייה במודעות לצורך במדיניות שתקדם קיימות ואיכות חיים בתחום העירוני [1]. עיריות שונות פיתחו תוכניות מגוונות בנושאים תחבורה, אנרגיה, המגוון הביולוגי ועוד [2], וכך גם גופי השלטון והממשלה [5]. עם זאת, מעט ידוע על החשיבות שיש לנושאי סביבה וקיימות ותפיסת תפקוד הערים בתחומים אלה, ועל השפעתם על שביעות הרצון של התושבים ממקום מגוריהם. מחקרים ממגוון דיסציפלינות מצביעים על הקשר בין שביעות רצון ממקום המגורים לבין תפיסת איכות החיים, תחושת זיקה למקום, אמון הציבור והתנהגות סביבתית [10, 24, 30]. ממחקרים קודמים עולה כי היבטים סביבתיים שונים משפיעים על שביעות רצון התושבים. ניתן להבחין בין סוגים שונים של שירותים סביבתיים ומשאבי טבע, ובתרומתם המובחנת לשביעות הרצון של התושבים [8, 22]. מדידת שביעות הרצון של התושבים והבנת הגורמים העיקרים התורמים לה, מאפשרות לרשויות להעריך את הפוטנציאל לשיפור השירותים המקומיים ואת הדרכים למשוך ולשמר תושבים [20]. המדידה מהווה גם פרמטר חשוב עבור קברניטי היישוב, מאחר שניתן להיעזר בה להקצאה יעילה של משאבים ותקציבים של הרשות [9]. לפיכך, למחקר על אודות הגורמים לשביעות רצון יש פוטנציאל לתרום לעיצוב מדיניות ניהול והשקעה עירונית נבונה יותר בהתבסס על החשיבות הנתפסת על-ידי כלל התושבים, במקום להתבסס על סדר יום שמכתיבות קבוצות לחץ שונות. לנוכח הקשר המורכב בין משתנים סביבתיים לבין שביעות הרצון, והמאמצים הגוברים לקדם מדיניות מכוונת סביבה וקיימות בקרב רשויות מקומיות, משמעות הקשר בין משתנים סביבתיים לשביעות רצון התושבים מקבלת משנה תוקף מבחינת ניהול יעיל של הרשויות ושיפור איכות הסביבה ברמה המקומית.
המחקר הנוכחי מבקש לתרום לספרות העוסקת בקשר בין משתנים סביבתיים לבין שביעות רצון מאזור המגורים באמצעות ניתוח של הגורמים הנמצאים במעגל ההשפעה של הרשות המקומית בהקשר הישראלי. המחקר בודק את הגורמים תוך התייחסות לארבע קבוצות של משתנים מנבאים אפשריים: איכות יחסי הקהילה והשכנות, איכות הסביבה, איכות תשתיות התחבורה ותחושת הביטחון האישי. המשתנים האלה נבחנים לצד משתני רקע סוציו-דמוגרפיים כמשתני בקרה. ההשערות שיבחנו במחקר זה הן: א. היבטים סביבתיים בעלי נראות או נוכחות גבוהה, כגון ניקיון המרחב הציבורי או רמות הרעש, יהיו מנבאים חזקים של שביעות הרצון, אולם פחות ממנבאים קהילתיים; ב. היבטים סביבתיים בעלי נוכחות נמוכה יחסית, כגון איכות האוויר, יהיו בעלי יכולת ניבוי חלשה או כלל לא לשביעות הרצון חרף חשיבותם האובייקטיבית לבריאות התושבים; ג. איכות התחבורה ציבורית תהיה מנבא בינוני בחשיבותו לשביעות הרצון, בשל חשיבותה האובייקטיבית מחד גיסא, אך ציפיות נמוכות לגבי איכותה מאידך גיסא.
מחקרים קודמים מצביעים על מספר מסקנות הקשורות למחקרי שביעות רצון ממקום המגורים. המושג "שביעות רצון" הוא סובייקטיבי ומושפע מתפיסות חברתיות ותרבותיות ומציפיות של תושבים ביחס למקום מגוריהם [8, 21]. מחקרים מראים ששביעות הרצון מאזור המגורים מושפעת יותר מהיבטים סובייקטיביים ונסיבתיים ביחס לשכונה ומההקשר החברתי מאשר ממשתנים אובייקטיביים [11, 18]. לכן, הגישה הרווחת היא שסקרי שביעות רצון צריכים להתייחס לגורמים אובייקטיביים, כגון נתונים דמוגרפיים, לצד גורמים סובייקטיביים, דהיינו תפיסות של תושבים כלפי סוגיות מקומיות ואורחות חייהם [8, 17, 26, 27]. כדי להבטיח ייצוגיות ומהימנות, מדידת שביעות הרצון צריכה להתייחס לשוני בין אוכלוסיות בעיר ולייצג נאמנה את האוכלוסייה, כולל מאפיינים של תתי-אוכלוסיות שונות כגון גיל ושייכות אתנית ודתית [8].
מחקרי שביעות רצון ממקום המגורים מתייחסים למגוון רחב של היבטים הרלוונטיים לחיים העירוניים. סקירת מחקרים אמפיריים שבחנו את הנושא הניבה רשימה של נושאים עיקריים המשפיעים על שביעות הרצון, ובהם: ביטחון אישי וציבורי; הסביבה הטבעית; תחבורה ציבורית, שירותים קהילתיים ותרבותיים, גישה למקומות אחרים ופתיחות הציבור למגוון אוכלוסיות [20]. בו-בזמן, אין הסכמה לגבי המשתנים הנדרשים למדידת איכות החיים, ומודלים שונים שגובשו במחקר התבססו על מגוון רחב של משתנים [18]. באופן כללי, ככל שהמודל רחב יותר וכולל מגוון תחומים רחב יותר, הוא ישקף בכללותו במידה רבה יותר את התופעה המורכבת והרב-ממדית, שהיא שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם [26]. מעבר להבנת שביעות הרצון מהיבטים שונים של החיים המקומיים, הבנת החשיבות היחסית שתושבים מייחסים להיבטים השונים (תחבורה, שטחים ירוקים וכד') מאפשרת לרשויות מקומיות לקבוע סדרי עדיפויות לחלוקת משאבים בין תחומים שונים. ניתוחי רגרסיה מאפשרים להסיק את החשיבות היחסית של נושאים שונים ואת הקשר ביניהם לבין שביעות הרצון הכללית, וזאת בניגוד לשיטה המבקשת מתושבים לדרג את חשיבותם של היבטים שונים ומסתמכת על הצהרותיהם [29].
לתחום הסביבתי יש השפעה מגוונת על שביעות הרצון התושבים. היבטים שונים של הסביבה הטבעית והפיזית ישפיעו בצורה שונה על שביעות רצון התושבים [8, 22], וגם לניהול הסביבתי של הרשות תהיה השפעה על תפיסות התושבים כלפי הרשות ועל התנהגותם הסביבתית [24]. על כן, חשוב לבחון ביטויים שונים לניהול הסביבתי המקומי בניתוח הקשר בין משתנים סביבתיים לבין שביעות רצון כללית של תושבים.
שיטת מחקר
במחקר פיתחנו מודל רב-משתנים (איור 1) ובו 19 משתנים מסבירים המבוססים על שאלות שנשאלו במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2014 (7,106=N) [3] ובשנת 2021 [4] (N=7,401) (שאלון הסקר זמין באינטרנט, הנתונים התקבלו בעקבות בקשת מידע). כל משתנה משקף היגד אחר בסקר (טבלה 1). 13 משתנים המשקפים תפיסות של המשיבים נכללו במודל כמנבאים וקובצו לארבע תמות עיקריות: איכות הסביבה, ביטחון אישי, תחבורה וקהילה. שישה מהמשתנים במודל הם משתני רקע סוציו-דמוגרפיים. הנתונים עברו המרות והתאמה של סולמות המדידה (טבלה 1).
איור 1
מודל רב משתנים לבחינת הגורמים המנבאים את שביעות הרצון ממקום המגורים
עיצוב: עדי פיינר.
טבלה 1
תיאור המשתנים לבחינת הגורמים המנבאים את שביעות הרצון ממקום המגורים
המשתנים הבלתי תלויים שנכללו במודל נמצאו במחקרים האמפיריים שנסקרו כמנבאים את שביעות רצון התושבים ממקום המגורים. מובן שלא יכולנו לכלול במודל את כל המנבאים האפשריים, לעיתים מסיבות של עודף גורמים ולעיתים מסיבות אחרות. למשל, ביחס לשביעות רצון ממערכת החינוך לא כללנו שאלה שהופיעה בנתוני סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנגעה לתפקוד מערכת החינוך (נוסח השאלה: "מה דעתך על תפקוד מערכת החינוך") בשל שלושה קשיים עיקריים: א. השאלה לא נוסחה באופן הממוקד במערכת החינוך העירוני; ב. שיעור המשיבים שהשיבו "אינני יודע/ת" (בשנת 2021 השיבו 790 מהנסקרים שאינם יודעים) חִייב ויתור על משיבים מתוך המדגם בשל היעדר יכולת להשלים סטטיסטית את התשובה החסרה; ג. בעיית תוקף פנימי: השאלה הופנתה גם למי שעמדתם לא התבססה על ידיעה ישירה או אישית (למעלה מ-45% מהמשיבים היו ללא ילדים במערכת החינוך).
בניתוח המודל יושמה רגרסיה לוגיסטית נומינלית (Nominal Logistic Regression) המנבאת את הסיכוי להיות שבעי רצון ממקום המגורים (המשתנה התלוי) בהתקיים שביעות רצון מכל אחד מהמשתנים המסבירים. המודל מפיק את החשיבות המוסקת של כל אחד מהמשתנים ביחס למשתנים האחרים. המודל הופעל בנפרד על נתוני 2014 ועל נתוני 2021 לשם השוואה בין השנתונים. עבור המודלים חושבו מבחני מובהקות, התאמה, סיווג שגוי (Misclassification Rate) ואחוז שונות מוסברת כללי (Generalized R2) (טבלאות נ1 ו-נ2). עבור המשתנים חושבו גודל המקדם (Estimate) ומקדם יחס הסיכויים (Odds Ratio) (טבלה 2 וטבלה 3). כל החישובים בוצעו בתוכנת JMP.
טבלה 2
ניתוחי מודל – רגרסיה לוגיסטית לשנת 2014
טבלה 3
ניתוחי מודל – רגרסיה לוגיסטית לשנת 2021
ממצאים
פרק הממצאים מציג פרמטרים לעוצמת הקשר ולמובהקות המודל והמשתנים השונים ביחס לשביעות רצון, לשני שנתוני הסקר.
שימוש במודל בנתוני הסקר החברתי לשנים 2014 ו-2021 עומד במבחני ההתאמה (טבלאות נ1 ו-נ2 בהתאמה). יכולת הניבוי הכללית של המודלים גבוהה עם סיווג שגוי (Misclassification) של 15% ביחס לתחזית המודל ל-2014 (טבלה נ1), וכ-14% ביחס לתחזית 2021 (טבלה נ2). מבחן R2 לשנת 2014 עומד על 30% (טבלה נ1), ועל 32% לשנת 2021 (טבלה נ2), והדבר מעיד שישנם משתנים מנבאים פוטנציאליים נוספים שניתן לכלול במודל מורכב יותר. בשני השנתונים מובהקות המודל היא מרבית ( (p<0.0001) (טבלאות נ1 ו-נ2).
הניתוח לשנת 2014 (טבלה 2) מלמד שכל המשתנים במודל מובהקים מלבד המשתנה של דתיות וגיוון קהילתי. מבין משתני הרקע המשתנה המשמעותי ביותר הוא גודל היישוב. הסיכוי של אנשים שגרים ביישובים בינוניים וגדולים להיות מרוצים מאזור המגורים שלהם הוא מחצית (0.52) מזה של אלה המתגוררים ביישובים קטנים (פחות מ-2,000 תושבים).
המשתנים המנבאים הסביבתיים כקבוצה הם החזקים ביותר, ותרומתם הכוללת לשביעות הרצון חיובית ומשמעותית. מבין המשתנים הסביבתיים, ניקיון המרחב הציבורי הוא בעל ההשפעה החזקה ביותר מבין כל הגורמים שנכללו במודל. תושב שמרוצה מהניקיון עולים סיכויו להיות מרוצה ממקום המגורים כמעט פי 2.2. שביעות רצון מהשטחים הפתוחים ביישוב גם היא משמעותית לסיכוי להיות מרוצה מאזור המגורים ועומדת על 1.68. התרומה של היעדר רעש נמוכה מעט יותר ועומדת על כמעט 1.6. שני המשתנים האחרים, זיהום אוויר ואיסוף אשפה, חלשים יותר בהשפעתם, ושביעות רצון לגביהם תורמת לסיכוי לשביעות הרצון הכללית פי 1.43 ופי 1.32 בהתאמה (טבלה 2).
כצפוי, תחושת הביטחון האישי משפיעה לחיוב על שביעות הרצון. שני משתנים הכלולים בהיבט זה: ביטחון ביחס להשבת ארנק שאבד על-ידי תושבי האזור ותחושת ביטחון בהליכה בלילה קרובים מבחינת השפעתם לחיוב, עם מקדמים של 1.74 ו-1.82 בהתאמה. האפקט הממוצע של שניהם (פי 1.78) קרוב אך נמוך מהאפקט הממוצע של המשתנים הסביבתיים של ניקיון ושטחים פתוחים (פי 1.94) (טבלה 2).
משתני הקהילה מעורבים מבחינת השפעתם. המשתנה של גיוון קהילתי, המנסה למדוד אם אנשים בעלי רקע שונה בשכונה מסתדרים זה עם זה, נמצא לא מובהק. יחסי השכנים הם גורם משמעותי, והשפעתו על שביעות הרצון מאזור המגורים היא הגדולה ביותר (פי 1.83). התחושה שיש לקהילה יכולת להשפיע על שיפור איכות החיים ביישוב (השפעה קהילתית) משמעותית פחות, אבל גם לה השפעה חיובית (פי 1.43). האפקט הממוצע של יחסי שכנים והשפעה קהילתית (פי 1.63) הוא פחות מהאפקט הממוצע של משתני הסביבה או הביטחון האישי (טבלה 2).
משתני התחבורה הם במצטבר בעלי ההשפעה הפחותה ביותר, וכוחם המסביר אינו גדול. מבין המשתנים הללו, לאיכות תשתיות התחבורה ביישוב (כבישים, מדרכות, איכות תאורת הרחוב והתמרור) ההשפעה המשמעותית ביותר (פי 1.58) (טבלה 2).
ניתוח המודל לשנת 2021 מגלה שכל המשתנים במודל מובהקים מלבד המשתנים דתיות, מגדר ותחבורה לעבודה (טבלה 3). המשתנים המנבאים הסביבתיים בשנת 2021 הם החזקים ביותר, ונמצאו בעלייה בהשוואה לשנת 2014. ניקיון המרחב הציבורי ממשיך להיות הגורם המשמעותי ביותר (2.7) ולאחריו שביעות רצון מהשטחים הפתוחים (1.83), היעדר רעש (1.70), זיהום אוויר (1.49) ואיסוף אשפה (1.34). מבין המשתנים הסביבתיים ההבדל המהותי ביותר בין שנת 2014 לבין שנת 2021 נמדד במשתנה המשפיע ביותר – הניקיון, שעלה ב-0.5. ההשפעה הממוצעת של המשתנים הסביבתיים עומדת על 1.81 בשנת 2021, המשקפת עלייה של 0.17 ביחס לשנת 2014.
המשתנים הקהילתיים נמצאו בעלייה גם הם ועקפו את האפקט הממוצע של משתני הביטחון (שהוא 1.63). משתנה הגיוון הקהילתי נמצא מובהק (1.35) בניגוד לשנת 2014. יחסי השכנים (2.13) והשפעה קהילתית (1.58) עלו עם אפקט ממוצע של 1.68 (טבלה 3). משתני התחבורה נותרו בעלי ההשפעה החלשה ביותר, וכוחם המסביר אינו גדול. ההשפעה של שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית רשמה ירידה (מ-1.33 בשנת 2014 ל-1.22 בשנת 2021). מכאן, שבעוד שבשנת 2021 האפקט הממוצע של משתני הסביבה ושל משתני הקהילה עלה, האפקט של משתני הביטחון האישי והתחבורה ירד (טבלה 3).
דיון ומסקנות
את הסיכוי להיות שבע רצון מאזור המגורים ניתן להסביר באמצעות ארבע קבוצות המשתנים שנבחנו במודל: משתני ביטחון אישי, קהילה, תחבורה וסביבה. עולה כי אין קשר חזק בין מרבית משתני הרקע הסוציו-דמוגרפיים לבין מידת שביעות הרצון. ברם, נמצא כי לתושבים ביישובים קטנים ישנו סיכוי גדול יותר להיות שבעי רצון מאשר ביישובים גדולים. אנו משערים כי יישובים קטנים מספקים תנאים לשביעות רצון, בהם קשרים חברתיים וקהילתיים הדוקים וקרבה לשטחים פתוחים (שנמצאו כמנבאים חזקים כשלעצמם במחקר זה וגם בספרות), באופן יעיל יותר מיישובים גדולים [28]. אחת המסקנות לקובעי מדיניות היא שכדי למנוע פרוור ולאפשר את המשך מגמות הציפוף בערי ישראל כדאי לנקוט פעולות לשמירה על שטחים פתוחים ולפיתוח מִנהלים קהילתיים מקומיים. פעולות אלה עשויות לסייע בקירוב התושבים ובהעלאת שביעות הרצון שלהם גם ביישובים גדולים וצפופים יותר [7].
עוד נמצא שלרווחה כלכלית קשר לסיכוי להיות שבעי רצון [14]. מאחר שאיתנות משקי הבית משפיעה על האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית [6] ובכך גם משפיעה על יכולתה לספק שירותים איכותיים, הרי שכדי לפרוץ את מעגל ההיזון החוזר השלילי דרושה התערבות מצד המדינה.
ממצא מרכזי של המחקר הוא שלהיבטי איכות הסביבה השפעה מהותית על הסיכוי לשביעות רצון מאזור המגורים. המשתנים המשמעותיים ביותר הם ניקיון המרחב הציבורי וקיומם של שטחים פתוחים איכותיים. הדבר תואם ממצאים ממחקרים שבוצעו מחוץ לישראל [15, 30], וניתן להסביר את ההשפעה של שביעות רצון מהשטחים הפתוחים בשל חשיבות הזיקה לנוף טבעי וירוק, יותר מאשר לתשתיות בנויות שהעיר מספקת, אפילו כאשר מדובר בתשתיות חיוניות כמו תחבורה [15]. הסדרים לפינוי אשפה ואיכות האוויר משפיעים הרבה פחות מהיבטים נצפים ופיזיים (ניקיון ושטחים פתוחים). ייתכן שהדבר נובע גם מכך שלתושבים יש פחות מידע ומודעות לנושאים אלה, אלא אם כן הם גרים במקום שסובל מזיהום אוויר חריג [25]. בהשוואה לאורך זמן אין שינוי בין השנים ביחס לחשיבות פינוי האשפה, הרעש ואיכות האוויר. עם זאת, עולה שמשקלם של משתני הניקיון והשטחים פתוחים בעיצוב שביעות הרצון עלה ב-2021 לעומת 2014. לכן נראה שההשפעה הכוללת של ההקשר הסביבתי והפיזי על שביעות רצון רק עולה. ייתכן שסיבה אחת למגמה זו הנצפית בממצאים, היא מגבלות הסגרים של מגפת הקורונה בשנת 2020, שגרמו לאנשים לשהות זמן רב מהרגיל בשטחים הפתוחים והציבוריים בקרבת אזור המגורים.
בשל החשיבות המיוחסת הרבה והגדלה עם השנים של ניקיון המרחב הציבורי, ראוי שהרשויות יקצו לנושא זה את תשומת הלב הראויה. ידוע שחוסר שביעות רצון ממצב הניקיון טומן בחובו פוטנציאל להנציח ולהעצים במעגל היזון שלילי את הלכלוך במרחב, מאחר שאנשים נוטים ללכלך יותר במקום שכבר נתפס כמלוכלך [12]. לשם גדיעת ההיזון השלילי דרושה מדיניות פעילה שתתערב בנעשה, מצד הרשות המקומית ומצד גורמים מדינתיים. על סמך ממצאי המחקר, מומלץ להפנות משאבים ואמצעים רבים יותר לניקיון המרחב הציבורי. שינוי במצב הניקיון של המרחב עשוי להביא לכך שעם הזמן ניתן יהיה להפחית את המשאבים המופנים לכך, מאחר שהתושבים (שבעי הרצון) יצטרפו למאמצי השמירה ויימנעו מללכלך [12]. זאת ועוד, תחושת הביטחון האישי נמצאה במחקר כמנבא לשביעות רצון כללית. ידוע מן הספרות כי ישנו קשר בין הזנחה בכלל ולכלוך של הסביבה בפרט, לבין תחושת הביטחון של הפרט במרחב הציבורי. מרחבים נקיים יוצרים תחושת ביטחון חזקה יותר, שעשויה גם היא לתרום לשביעות רצון בממדים של הקהילה או הביטחון האישי. הקשרים האלה לא נבחנו במחקר, אולם הם ידועים מהספרות [23].
בניגוד למשוער, נמצא כי לתחום התחבורה השפעה נמוכה ביותר על הסיכוי להיות שבע רצון. הממצאים מתקבלים בזמן שמצב תשתית התחבורה הציבורית וזמני נסיעה ארוכים נחשבים לבעיות מוכרות וקשות, לצד עומסים הולכים וגדלים בכבישי ישראל [13]. לנוכח המצוקה, היה צפוי שלממדים האלה תהיה השפעה על בחירת מקום המגורים ועל שביעות הרצון ממנו. עם זאת, ניתן ללמוד ממחקרים במדינות אחרות כי תושבים מעדיפים שירותים מקומיים, כגון בתי ספר טובים, על פני קיצור זמני נסיעה [9, 16].
ייתכן שהקשר החלש שנמדד בין תחבורה לשביעות רצון ממקום המגורים בישראל נובע מכך שהבעיה נתפסת כבעיה לאומית, כלל-מערכתית, שאין לה פתרון מקומי. כמו כן, ייתכן שהציפיות לתחבורה ציבורית ולזמני נסיעה קצרים נמוכות מאוד, ולכן הן משפיעות פחות על הסיכוי לשביעות רצון כללית. ברם, המסקנה שאין בעשור האחרון קשר חזק בין שביעות רצון מהתחבורה הציבורית לבין שביעות רצון ממקום המגורים אינה מספקת סיבה ראויה לא להשקיע בקידום תחבורה ציבורית, בשל החשיבות האובייקטיבית הרבה והבלתי מעורערת שלה לקידום אינטרסים ציבוריים עירוניים [19]. המסקנות העולות מהמחקר לגבי תחבורה ושביעות רצון מדגישות את העובדה כי סקר שביעות רצון הוא כלי חשוב להערכת תפיסות של תושבים ונקודות להתערבות בניהול מקומי, אך הוא כלי אחד בתוך מערך מקצועי לקבלת החלטות על מדיניות מקיימת.
בעוד שממצאי המחקר מראים שניתן להסביר את רמת שביעות הרצון ממקום המגורים באמצעות ארבע קבוצות המשתנים שנבחנו במודל, קיימים היבטים נוספים רלוונטיים שלא נכללו במחקר זה (כגון איכות החינוך, שירותים עסקיים ותרבותיים ונוכחות משפחה קרובה) בשל מגבלות ההסתמכות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומסיבות נוספות שצוינו. מאחר שמדובר בתופעה מורכבת ורב-ממדית של שביעות רצון, נכון שמחקר זה יושלם בעתיד על-ידי מחקרים שיבחנו משתנים נוספים כגון אלה.
סיכום
מדידת שביעות רצון התושבים בשיטה שהודגמה במחקר לא נעשתה במטרה להעריך את ביצועי הרשות, אלא כדי להבין את החשיבות שהתושבים מייחסים לנושאים שונים כדי ליצור סדר עדיפות מקומי מבוסס נתונים שיתווה את השקעת המשאבים. ממצאי המחקר מאששים במידה רבה את השערות המחקר, על החשיבות הרבה של המשתנים הסביבתיים לסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, ועל החשיבות הגבוהה של משתנים נצפים, כדוגמת ניקיון המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים. לצד זאת, בניגוד להשערות, הממצאים מעידים על החשיבות הזניחה יחסית של תשתיות התחבורה הציבורית.
על בסיס תובנות המחקר אנו ממליצות על השקעת משאבים בתחומים שיש בהם בפועל שביעות רצון נמוכה והם בעלי חשיבות נתפסת גבוהה [20] (כגון ניקיון המרחב הציבורי). עם זאת, אין לדעתנו לדחוק לשוליים נושאים בעלי חשיבות אובייקטיבית, כגון איכות האוויר או תחבורה ציבורית, בשל חשיבות נתפסת נמוכה יחסית. המחקר תורם לספרות על שביעות רצון, בהתבסס על נתונים מישראל, ומפתח כלי שבאמצעותו יוכלו רשויות מקומיות לנתח את החשיבות היחסית של הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושביהן.
- המאמר בוחן את הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם בישראל.
- ממצאי המחקר חשובים במיוחד לנוכח מגמת ציפוף המרחב העירוני בישראל והצורך בשמירה על איכות החיים במרחב זה.
- ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של שילוב נתוני שביעות רצון תושבים בתכנון העירוני, תוך איזון בין העדפות התושבים – כגון ניקיון המרחב הציבורי ואיכותם של השטחים הפתוחים – לבין צרכים, כגון תחבורה ציבורית, שלמרות חשיבותם האובייקטיבית השפעתם על שביעות הרצון קטנה יותר.
- הפער בין העדפות התושבים לבין צרכים אובייקטיביים מחייב חשיבה על אופן קידום פרויקטים חיוניים שאינם בראש סדר העדיפויות של התושבים.
- המחקר מדגיש את הפוטנציאל הגלום בשיפור התשתיות הסביבתיות כאמצעי להעלאת שביעות הרצון מהחיים בעיר, מה שעשוי לסייע בצמצום תופעת הפרבור.
מערכת אקולוגיה וסביבה
שרון פלוטניצקי, ראש אגף שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה:
המאמר שלפנינו בוחן אילו גורמים הם המשפיעים ביותר על הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, ומה משקלם של נושאים סביבתיים בתוך כך. מהמאמר עולה שמשתני הסביבה כקבוצה, ובפרט ניקיון המרחב הציבורי ואיכות השטחים הפתוחים, הם המנבאים החזקים ביותר של שביעות רצון כללית ממקום המגורים בישראל. ממצאי מחקר חשוב זה מצביעים על כך שלתושבי מדינת ישראל חשובה נראות סביבת מגוריהם. השינוי התרבותי הנדרש למניעת הלכלוך בישראל צריך לגרום לתושבים להתנהג בצורה משמרת ניקיון בסביבתם הקרובה ובשטחים הפתוחים. באמצעות המחקר וממצאיו אנו יכולים להציג למקבלי ההחלטות, ברמה המקומית וברמה הלאומית, את חשיבות הנושא.
מתוך תפיסה הרואה חשיבות בעידוד התנהגות משמרת ניקיון, המשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית לאומית לשיפור ניקיון המרחב הציבורי בישראל – "ישראל נקייה". המשרד פיתח כחלק ממנה מדדים להתנהגות הניקיון במרחב הציבורי העירוני ובשטחים הפתוחים. במסגרת התוכנית ייאספו נתונים בהתאם למדדים שפותחו, והיא מכוונת להגברת האחריות האישית של אנשים על הלכלוך שהם מייצרים במרחב הציבורי, בהתאם לרוח דבריו של צ'כוב: "מקום נקי אינו מקום שמנקים אותו, הוא מקום שלא מלכלכים".
המשרד פרסם קולות קוראים ובמסגרתם נערכה מדידה, על פי המדד למרחב העירוני. על סמך נתוני המדד גובשו ויושמו תוכניות התערבות, מבוססות נתונים, לשינוי התנהגות התושבים ברשויות, ונערכה מדידה חוזרת על פי המדד. מההשוואה בין המדידות שנערכו לפני יישום תוכניות ההתערבות ואחריהן ביותר מ-60 רשויות שהשלימו את המהלך, עולה כי תוכניות ההתערבות הביאו לשיפור במצב הניקיון במרחב הציבורי העירוני.
Happy to be home? Satisfaction with place of residence and the importance of environmental predictors
Orr Karassin and Shula Goulden
The Environmental and Sustainability Research Center, The Open University of Israel
Local authorities are responsible for policy and programs in many fields of relevance to quality of life and sustainability. Many authorities around the world make use of public opinion surveys to assess levels of resident satisfaction, to prioritize between different areas of activity and populations, and to assess authorities performance. Basing decisions on allocation of public resources on data from public opinion surveys is not common practice among many Israeli local authorities. This research, based on survey data from the Central Bureau of Statistics for 2014 and 2021, aims to determine the factors with the greatest influence on the likelihood of resident satisfaction, and specifically the importance of environmental factors. The analysis was based on a logistic regression of relating to five categories of variables including sociodemographic, environment, personal security, community and transport. The research demonstrates that environmental variables, and in particular cleanliness and open space, are the strongest determinants of the likelihood of resident satisfaction in Israeli localities. Other dominant variables included personal safety and neighborly connections. Moreover, the research found that satisfaction with access to public transport is not strongly associated with levels of overall satisfaction. The research discusses the explanations for these findings and includes several recommendations for local decision-makers. It proposes investing in issues associated with high inferred importance, but low satisfaction rates, while not neglecting issues of high public interest even if associated with low inferred importance.
נספחים
נספח
להורדהמקורות
- גבריאלי ת, ברכיה ו, רז-דרור ג ואחרים. 2017. קיימות עירונית – איך אפשר? ירושלים: מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
- גוטליב א וששון א. 2023. מנופים לפיתוח עירוני בר קיימא בישראל. אקולוגיה וסביבה 14(1).
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שאלון הסקר החברתי 2014.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שאלון הסקר החברתי 2021.
- צרפתי מ ושפרן ר (עורכות). 2018. קיימות וסביבה ככלי פיתוח בשלטון המקומי – מדריך יישומי לרשויות המקומיות. ממשק – תכנית יישום מדע בממשל ומשרד הפנים.
- רומנו ג ולהבי ס. 2016. ניתוח הפערים בין רשויות מקומיות בישראל. מסמך תשתיות לפיתוח כלכלי מוניציפלי. ממשק – תכנית יישום מדע בממשל ומשרד הפנים.
- Abbott J. 2013. Sharing the city: Community participation in urban management. London: Routledge
- Adriaanse CCM. 2007. Measuring residential satisfaction: A residential environmental satisfaction scale (RESS). Journal of Housing and the Built Environment 22(3): 287–304.
- Antipova A. 2018. Urban environment, travel behavior, health, and resident satisfaction. Springer.
- Beeri I, Uster A, and Vigoda-Gadot E. 2019. Does performance management relate to good governance? A study of its relationship with citizens’ satisfaction with and trust in Israeli local government. Public Performance and Management Review 42(2): 241–279.
- Cao XJ and Wang D. 2016. Environmental correlates of residential satisfaction: An exploration of mismatched neighborhood characteristics in the Twin Cities. Landscape and Urban Planning 150: 26–35.
- Chaudhary AH, Polonsky MJ, and McClaren N. 2021. Littering behaviour: A systematic review. International Journal of Consumer Studies 45(4): 478–510.
- Cohen E. 2019. Traffic congestion on Israeli roads: Faulty public policy or preordained? Israel Affairs 25(2): 350–365.
- Doron G and Yuval F. 2014. Between the quality of the environment and the quality of the performances in Israeli local government. Israel Affairs 20(4): 470–483.
- Douglas O, Russell P, and Scott M. 2019. Positive perceptions of green and open space as predictors of neighbourhood quality of life: Implications for urban planning across the city region. Journal of Environmental Planning and Management 62(4): 626–646.
- Fan Y, Khattak A, and Rodríguez D. 2011. Household excess travel and neighbourhood characteristics: Associations and trade-offs. Urban Studies 48(6): 1235–1253.
- Garau C and Pavan VM. 2018. Evaluating urban quality: Indicators and assessment tools for smart sustainable cities. Sustainability 10(3): 575.
- Gory ML, Ward R, and Sherman S. 1985. The ecology of aging: Neighborhood satisfaction in an older population. The Sociological Quarterly 26(3): 405–418.
- Ingvardson JB and Nielsen OA. 2019. The relationship between norms, satisfaction and public transport use: A comparison across six European cities using structural equation modelling. Transportation Research part A: Policy and Practice 126: 37–57.
- Insch A. 2010. Managing residents' satisfaction with city life: Application of Importance – Satisfaction analysis. Journal of Town and City Management 1(2):164–174.
- Insch A and Florek M. 2008. A great place to live, work and play: Conceptualising place satisfaction in the case of a city's residents. Journal of Place Management and Development 1(2): 138–149.
- Kaplan R. 1985. Nature at the doorstep: Residential satisfaction and the nearby environment. Journal of Architectural and Planning Research 2(2): 115–127.
- Kelling GL and Coles CM. 1997. Fixing broken windows: Restoring order and reducing crime in our communities. New York: Simon and Schuster.
- Mostovoy N, Carasso Romano GH, Rabinowitz D, et al. 2021. The municipal council, my neighbors and me: Social environmental influences in the city. Journal of Environmental Management 288: 112393.
- Novack L. 2022. Human biologic monitoring in the Haifa Bay area compared to the general population: Screening within blood donors. Ministry of Environmental Protection, Israel.
- Santos LD, Martins I, and Brito P. 2007. Measuring subjective quality of life: A survey to Porto’s residents. Applied Research in Quality of Life 2: 51–64.
- Schlesinger W, Taulet AC, Alves H, and Burguete JLV. 2016. An approach to measuring perceived quality of life in the city through a formative multidimensional perspective. In: Leitão J and Alves H (Eds). Entrepreneurial and Innovative Practices in Public Institutions: A Quality of Life Approach. pp. 59–79.
- Sørensen JF. 2021. The rural happiness paradox in developed countries. Social Science Research 98: 102581.
- Van Ryzin GG and Immerwahr S. 2007. Importance‐performance analysis of citizen satisfaction surveys. Public Administration 85(1): 215–226.
- Zhang Q, Hiu-Kwan Yung E, and Hon-Wan Chan E. 2021. Meshing sustainability with satisfaction: An investigation of residents’ perceptions in three different neighbourhoods in Chengdu, China. Land 10(11): 1280.
קריאה נוספת
ספריו של Barber מסבירים את החשיבות של חקר הערים בהיבטים סביבתיים, כולל בהקשר של תפיסות התושבים. הוא טוען שדווקא הערים, ולא מדינות הלאום, הן הכוח המרכזי בהתמודדות עם אתגרים עולמיים, לרבות משבר האקלים.
Barber BR. 2013. If mayors ruled the world: Dysfunctional nations, rising cities. Yale University Press.
Barber BR. 2017. Cool cities: Urban sovereignty and the fix for global warming. Yale University Press.
מדריך המסביר באופן מפורט את הקשר בין קידום מדיניות של קיימות ושמירה על הסביבה לבין שיפור איכות החיים של התושבים וצמצום פערים חברתיים.
צרפתי מ ושפרן ר (עורכות). 2018. קיימות וסביבה ככלי פיתוח בשלטון המקומי – מדריך יישומי לרשויות המקומיות. ממשק – תכנית יישום מדע בממשל ומשרד הפנים.
