חזית המחקר
השפעת מטיילים על פעילות חיות בר בשביל ההֵיתר הראשון בארץ
זהבה סיגל מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
ליאור חן חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגנים
עודד סהר מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
עודד ברגר-טל המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
צבי הנגב (Gazella Dorcas), כפי שנקלט במצלמת שביל שהוצבה לצד שביל ההֵיתר (permit) הראשון בישראל, ברמת נקרות שבנגב. כל התמונות במאמר צולמו באחת משבע מצלמות שהוצבו מול תחנות הרחה של פראים וצבאים, בין נובמבר 2021 לאוגוסט 2022.
מאת
יובל צוקרמן
המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבזהבה סיגל
מחוז דרום, רשות הטבע והגניםליאור חן
חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגניםעודד סהר
מחוז דרום, רשות הטבע והגניםעודד ברגר-טל
המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמאת
יובל צוקרמן
המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבזהבה סיגל
מחוז דרום, רשות הטבע והגניםליאור חן
חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגניםעודד סהר
מחוז דרום, רשות הטבע והגניםעודד ברגר-טל
המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מארקו ולואיס מיטרני, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבתחום הטיילוּת גדל בישראל בקצב מהיר בעשורים האחרונים. לטיילות חשיבות לשמירת טבע, אך גם השלכות שליליות על המינים המקומיים. לכן, אסטרטגיות ניהול ביקור מתאימות הן המפתח לפיתוח הטיילות באזורים מוגנים תוך שמירה על חיות הבר. בשנת 2021 נפתח לבחינה ברמת נקרות שבנגב שביל הֵיתר (permit) ראשון מסוגו בישראל. במסגרת ההיתר, הטיול בשביל הותר ברישום מראש ותוך מגבלה של מספר מבקרים יומי. כדי לבחון את השפעת מספר המטיילים ותדירות ימי הטיול על פעילות של מיני בעלי החיים המקומיים מיקמנו שבע מצלמות שביל במקטע של שני קילומטר מהשביל. מצאנו שנוכחותם של הפרא וצבי הנגב קטנה משמעותית בימים שלאחר מעבר מטיילים בשביל, בעוד שארנבת מצויה ושועל מצוי לא הושפעו מהמטיילים. בבחינת השפעת מספר המטיילים מצאנו כי למספר המטיילים היומי לא היה השפעה על אף אחד מן המינים, אך מספר המטיילים שנרשמו היה לרוב נמוך (עד כחמישה מטיילים ביום). התוצאות שלנו מראות שלעצם הנוכחות של מטיילים יש השפעה על המינים הרגישים לאדם. עם זאת, לצד השיטה המקובלת של הגבלת מספר מטיילים יומי, לפי הממצאים שלנו, נכון במקרים מסוימים, כמו למשל בשבילים שמספר המטיילים בהם נמוך, לשקול גם הגבלה של תדירות ימי הטיול בשביל. מחקר זה עוסק בסוגיה מרכזית בניהול שמורות טבע בישראל, ומביא מסקנות חשובות שיעזרו בעתיד לבנות ממשק המאפשר פיתוח טיילות לצד צמצום השפעותיה על חיות הבר.
על קצה המזלג
הלכה למעשה
יובל יום טוב, מנהל חוגי סיירות של החברה להגנת הטבע:
חלק מהחוויה העוצמתית בטיולים בכלל ובטיילות מדברית בפרט היא תחושת הניתוק. רק את או אתה, הארץ שתחת הרגליים והרקיע שמעל – ללא רעש והמולה, ללא מטיילים נוספים, ללא ג'יפים או טרקטורונים. אנחנו חיים במדינה קטנה וצפופה מאוד, שנמצאת בעשורים האחרונים בתהליכי פיתוח מואצים. כמעט ולא קיימת האפשרות להגיע לחמדת טבע, למעיין או לתצפית בלי להיפגש במטיילים נוספים, או לסיים יום טיול ולפרוש שק שינה תחת כיפת השמים, להאזין לשקט בלי שג'יפ, משפחה או בידורית יפרו את השלווה.
הגבלת אפשרות מועדי הטיולים במסלולים מסוימים תגרום להגדלת העומס על המסלולים האחרים, ותפגע בחוויית הטיילות האותנטית. נוסף על כך, המפגש בין מטיילים לבין בעלי חיים בטבע חיוני לנפש האדם. תצפית שכזו היא מנקודות השיא בחוויית הטיול, והיא יוצרת קרבה ותחושת אכפתיות בין המטייל לטבע. הניצוץ לאהבת הטבע בעיניו של ילד שצפה בעופר של צבי הנגב או ראה נשר מקראי נוחת עשרות מטרים ממנו הוא קריטי לגידול דור של שומרי טבע. חוויית טבע איכותית צריכה לכלול, במידת האפשר, תצפיות בבעלי חיים, ורבים חוששים מהיכחדות של חוויות מעין אלה.
מאידך גיסא, כמטייל אוהב טבע, אני מבין שהטבע הישראלי הוא משאב מוגבל. אני מבין שמה שעבורנו כמטיילים הן נקודות השיא עלול להיחוות אצל חיות הבר כהפרעה – גורם המצמצם את מרחבי המחיה ושעות הפעילות. אני חושש שאם לא נדע להתפשר ולהגביל את מסלולי הטיולים ואת המועדים המותרים לטיול, תגבר ההפרעה לבעלי החיים, וילדינו לא יזכו לצפות בבעלי החיים במהלך טיול בטבע, אלא רק בספרים ובגן החיות. בקונפליקט הזה, שבין חוויות המטייל לבין טובת בעלי החיים, על האחרונים לנצח.
מבוא
לטיילוּת בטבע יש תפקיד מרכזי בשמירת טבע שכן היא תורמת להעלאת המודעות הסביבתית ולחינוך לאהבת הארץ. עם זאת, לנוכחות המטיילים בטבע יש השפעה רבה על פעילות והתנהגות חיות הבר [14]. ישנן חיות שנמנעות מלהגיע לאזורים מטוילים, ונדחקות לאזורים ולבתי גידול אחרים שאינם תמיד עשירים במשאבים או מותאמים לחיה [9, 10, 12, 16, 23]. השפעה נוספת היא שינוי שעות הפעילות של החיות [8, 12, 17, 20, 24, 26], כמו למשל יעלים נוביים (Capra nubiana) בעין עבדת, שיורדים לשתות בעיקר בשעות סגירת האתר למבקרים [26]. שינוי נוסף שעשוי להתרחש בעקבות נוכחות אדם בטבע הוא שינוי יחס הזמנים המוקדשים לפעילויות במהלך היום, כך שחיות באזורים מטוילים נמצאות זמן רב יותר במצב של דריכות על חשבון פעולות חשובות, כגון אכילה או מנוחה [9]. אלה רק מספר דוגמאות מתוך מגוון רחב של השפעות שיש לטיילות, ושנחקרו במהלך השנים. להשפעות האלה עלולות להיות השלכות שליליות על שרידותם של המינים [2], מה שיוצר קונפליקט אפשרי בין טיילות ושמירת טבע [4]. זהו קונפליקט מרכזי בתוך שמורות הטבע, שמטרתן היא מחד גיסא לשמור על בית גידול מתאים לחיות בר, ובכך לשמור על המינים המקומיים, ומנגד להנגיש את השמורה למטיילים שבאים ללמוד ולחוות את הטבע.
תכנון וניהול של הטיילות בשמורות הטבע הם המפתח העיקרי להפחתת קונפליקט זה. כמו במדינות רבות בעולם, אסטרטגיית הניהול המרכזית בישראל היא יצירת שבילי טיול מסומנים, שרק בהם מותר לטייל בתוך שמורות הטבע. סימון השבילים מרכז את הטיילות באזורים מוגדרים מראש ומונע שוטטות. נוסף על כך, החיות לומדות להכיר שבילי הליכה שקיימת בהם פעילות אדם שאינה מסכנת אותן, ועצם הידיעה מפחיתה לרוב את ההשפעות שנובעות מנוכחות המטיילים במרחב [3]. אסטרטגיה מקובלת נוספת היא הגבלת שעות הפעילות של המטיילים. במרבית השמורות בישראל ובעולם יש להתמקם בחניוני לילה מוסדרים לפני השקיעה או לצאת מהשמורה. הגבלת שעות הטיילות מאפשרת לחיות הבר המתרחקות מפעילות האדם להתקיים גם באזורים המטוילים.
אסטרטגיית ניהול אחרת, הנפוצה בעולם, היא הגבלה של מספר המטיילים או של תדירות הגעת המטיילים [5, 7, 18, 19]. אסטרטגיה זו נעשית במטרה לשפר את חוויית האדם בטבע או כדי לצמצם את השפעותיו על הטבע. לדוגמה, הקרנף השחור (Diceros bicornis) נמנע מאזורים מסוימים בבית הגידול שלו בגלל כניסת המבקרים לשמורה בנמיביה. כאשר הוגבלה תדירות הביקורים, ההימנעות קטנה ביותר ממחצית [18]. כמו כן, בשמורה בספרד נמצא שרמת הורמון הלחץ של דלק (Martes martes) באזורים שמספר המבקרים בהם הוגבל הייתה נמוכה מזו שבאזורים ללא הגבלת מבקרים [1]. הגבלת מספר המבקרים בשמורות טבע ובגנים לאומיים בישראל בשנת 2020 בשל מגפת הקורונה אפשרה לנו לבחון את אסטרטגיית הגבלת מספר המבקרים. מצאנו כי בגן הלאומי עין עבדת, כאשר מספר המבקרים היומי הוגבל והופחת משמעותית, יעלים החלו להגיע למקור המים בשעות הצהריים החמות, ויחס הגדיים–אימהות בשמורה הוכפל [26].
אמצעי הניהול המרכזי ליישום אסטרטגיית הגבלת מספר או תדירות של המבקרים הוא הנפקת הֵיתר כניסה (permit). קבלת ההיתר יכולה להיעשות במספר דרכים: תור לפי סדר רישום; הגרלה או זכאות על סמך כישורים. כמו כן, ההיתר יכול להיות מוענק בחינם או בתשלום (כלי שיכול להגביל את השימוש בפני עצמו [15]). למעט ההגבלות בזמן הקורונה, עד כה לא השתמשו בהגבלות מספר מבקרים במסלולי טיול בשמורות טבע בישראל, וכיוצא מכך גם לא בהיתרי כניסה.
עם ההתפתחות המהירה של ענף הטיילות בארץ נוצר ביקוש רב למסלולי טיול חדשים בשמורות טבע, ואכן ישנן לא מעט תוכניות לפתוח שבילים חדשים. כדי לבחון אסטרטגיית ניהול חדשה לישראל, הכוללת ניהול של כניסת המטיילים, נעשה בשנת 2021 פיילוט של פתיחת שביל היתר, שכניסת המטיילים אליו מוגבלת ומותנית ברישום מקדים (ללא עלות) ובקבלת אישור. שביל זה הוא מקטע מדרך הבשמים העוברת ברמת נקרות (ממצד נקרות ועד מפער נקרות; איור 1). מקטע זה של השביל הוא בעל ערכיות גבוהה לחיות הבר, שכן הוא צוואר בקבוק, התָּחום במצוקים תלולים מצפון ומדרום, ומאפשר גישה מרמת נקרות לעין סהרונים, מקור המים המרכזי באזור. כחלק מהפיילוט הוחלט שכדי לטייל בשביל יש לקבל אישור כניסה מרשות הטבע והגנים (רט"ג) על-ידי רישום מקוון במערכת CheckFront באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים. מספר המטיילים הוגבל ל-90 ביום. השביל אינו מסומן, אך אל כל קבוצת מטיילים שנרשמת במערכת ומקבלת היתר כניסה נשלח תוואי המסלול באופן וירטואלי, והקבוצה נדרשת ללכת על תוואי זה בלבד באמצעות יישומון ניווט בטלפון הנייד.
במטרה לבחון את השפעת הטיילות על דפוסי הפעילות של חיות הבר אספנו נתוני מטיילים וניטרנו את פעילות החיות סביב שביל ההיתר בשנה הראשונה לשימוש בהיתר. מטרת הבחינה הייתה לבחון את אסטרטגיית ניהול הביקור באמצעות היתר ואת תרומתה לממשק בין שמירת הטבע לטיילות.
איור 1
מפת אתר המחקר, על מקטע בשביל ההיתר (מסומן בקו כחול מקווקו) בדרך הבשמים
סמלי המצלמה האדומים מראים את מיקומי מצלמות השביל.
שיטות
כדי לבחון כיצד נוכחות המטיילים משפיעה על הפעילות היום-יומית של המינים המקומיים, הצבנו בו שבע מצלמות שביל במסלול (איור 1), מול תחנות הרחה של פראים וצבאים, למשך 11 חודשים. המצלמות תיעדו אירועי נוכחות של המינים המקומיים. את תאריכי כניסת המטיילים ומספרם הוצאנו ממערכת הרישום וממצלמות השביל. עבור אירועי הנוכחות של כל מין בנינו שני מודלים בינומיים לבחינת השפעת המטיילים על נוכחות המין באזור. המודל הראשון בדק את השפעת מספר הימים שעברו ממעבר מטיילים, והמודל השני את השפעת מספר המבקרים. כדי להתחשב בהשפעת האקלים על פעילות חיות הבר הוספנו טמפרטורה ומשקעים למודלים. לפירוט נוסף על אודות שיטות המחקר ראו נספח 1.
תוצאות
במהלך תקופת הניטור התבצעו במערכת 36 הרשמות של 276 מטיילים ב-30 תאריכים שונים בין נובמבר לאפריל (איור 2א). רוב הקבוצות שנרשמו במערכת היו קטנות מחמישה מטיילים (איור 2ב), ומספר הנרשמים היומי הגבוה ביותר היה 40, מספר הנמוך ממחצית מגבלת המטיילים שנקבעה ליום.
איור 2
נתוני רישום המטיילים בשביל ההיתר
התפלגות מספר אירועי רישום לפי חודש. ב. התפלגות מספר מטיילים בקבוצת רשומה. הנתונים נאספו בין נובמבר 2021 לאוגוסט 2022.
המצלמות תיעדו מגוון גדול של מינים מקומיים, ובהם צבי הנגב (Gazella Dorcas, N=234), פרא (Equus hemionus, N=52), ארנבת מצויה (Lepus capensis, N=87) ושועל מצוי (Vulpes Vulpes, N=97). שאר המינים, בהם יעל נובי, צבוע מפוספס (Hyaena hyaena), זאב ערבי (Canis lupus arabs) ודורבן הודי (Hystrix indica), לא נצפו מספיק פעמים כדי להיכלל בניתוח הסטטיסטי. תוצאות המודלים שבחנו את נוכחות המינים במשך עשרה ימים לאחר מעבר המטיילים הראו שנוכחות מטיילים מורידה באופן מובהק את הנוכחות של צבאים ופראים (β=0.424±0.210, z=2.018, p=0.044, ו- β=0.650±0.311, z=2.093, p=0.036, בהתאמה), אך לא של ארנבות ושועלים (איורים 3א, 3ד, 3ז, 3י). זאת ועוד, נוכחות הצבאים גדלה באופן מובהק עם עלייה בטמפרטורה (β=0.912±0.258, z=3.540, p<0.001). בשאר המינים לא מצאנו השפעה מובהקת של משתנים סביבתיים על נוכחות המינים. בבדיקה של השפעת מספר המטיילים על נוכחות המינים לא מצאנו השפעה מובהקת על אף אחד מהמינים שבדקנו (איורים 3א, 3ה, 3ח, 3יא).
איור 3
ההסתברות לנוכחות של ארבעת המינים המקומיים לפי נוכחות מטיילים והשעה ביום
טור ימני: ההשפעה הזמנית של מעבר המטיילים על ההסתברות לנוכחות של: צבי הנגב (א), פרא (ד), ארנבת מצויה (ז) ושועל מצוי (י). טור אמצעי: ההשפעה של מספר המטיילים על ההסתברות לנוכחות של: צבי הנגב (ב), פרא (ה), ארנבת מצויה (ח), ושועל מצוי (יא). טור שמאלי: שעות הפעילות של המינים (על פי השעות שנצפו במצלמות): צבי הנגב (ג), פרא (ו), ארנבת מצויה (ט) ושועל מצוי (יב). במודלים הבינומיים (טור ימני ואמצעי) כוכבית אדומה מסמלת השפעה מובהקת (p<0.05), שטח אפור מסמל רווח בר-סמך של 95%. בעקומת שעות הפעילות של המינים שטח צהוב מסמל את שעות האור, ושטח כחול את שעות החשכה.
דיון ומסקנות
השימוש באסטרטגיות ניהול טיילות הכרחי לצמצום השפעת המטיילים על חיות הבר. כדי לשפר את הניהול יש להבין כיצד הגורמים שניתנים לניהול, כגון מספר המטיילים ותדירות הטיולים, משפיעים על חיות הבר. כדי לבחון זאת, ניטרנו את שביל ההיתר הראשון בישראל בעזרת מצלמות שביל. מצאנו כי בעוד שלמספר המטיילים לא הייתה השפעה מובהקת על פעילות חיות הבר המקומיות, עצם מעבר המטיילים בשביל הקטין באופן מובהק את נוכחותם של מינים מסוימים באזור השביל, בעוד שמינים אחרים, פעילי לילה, לא הושפעו כלל מהמטיילים שהלכו רק בשעות האור.
אחת השאלות המרכזיות בניהול טיילות דרך מתן אישורי כניסה היא אם להגביל את מספר המטיילים היומי, ובכך להקטין את עוצמת ההפרעה, או להגביל את ימי הכניסה לשביל, ובכך להקטין את תדירות ההפרעה. מתוצאות הניטור שנעשה בפיילוט שביל ההיתר, מצאנו כי מעבר המטיילים אכן השפיע על צבאים ופראים (איורים 3א, 3ג), אך מצאנו שההשפעה הזאת היא אינה מיוחסת למספר המטיילים (איורים 3ב, 3ד). במילים אחרות, ההשפעה זהה עבור כניסה של מטייל אחד, שניים, או ארבעים, ואפילו כניסה של מטייל בודד יוצרת הפרעה. לכן, ייתכן שכאשר שבילים הם בעלי עצימות מטיילים נמוכה, כמו השביל שבדקנו, הניהול צריך להתמקד בהגבלת תדירות הטיילות. מרווח בין מועדי כניסת המטיילים יאפשר גם למינים הרגישים להפרעות אדם זמן "התאוששות" וחזרה לפעילות רגילה עד לכניסת המטיילים הבאה. מסקנה זאת, הגם שהיא ראשונית ועליה להיבדק במקרים נוספים ובהם שבילים עם מספר מטיילים רב יותר, משמעותית להמשך פיתוח הטיילות.
כמו כן, בעוד פעילות הצבי והפרא הושפעה באופן מובהק מנוכחות מטיילים בשביל, פעילות השועל והארנבת לא הושפעה באופן מובהק. סף הרגישות לנוכחות אדם משתנה מחיה לחיה [4]. צבאים ופראים ידועים כמינים רגישים לאדם [13, 24, 25]. הצבאים והפראים פעילים בכל שעות היום (איורים 3ג, 3ו), ולכן הסיכוי לאינטראקציה בינם לבין מטיילים גדול. לעומתם, השועלים והארנבות פעילים בעיקר בלילה (איורים 3ט, 3יב), ולכן ככל הנראה מושפעים פחות מנוכחות המטיילים שנצפו בין השעות 7:15 ל-18:15 (לפי נתוני המצלמות). הצבי הוא מין בסכנת הכחדה [6], והפרא הוא מין שהתבסס בעשורים האחרונים בדרום במסגרת תוכנית השבת חיות בר שנכחדו מן הארץ [11, 21]. אף על פי שהפרעת מטיילים אינה משפיעה על כל המינים, יש להציב כמטרה ניטור והגנה על מיני מטרייה [22], כדוגמת הצבי והפרא.
קידום אסטרטגיות הניהול החדשות לכניסת מטיילים הכרחי לפיתוח הטיילות בשמורות טבע ולשמירה על מגוון המינים. הבחינה של שביל ההיתר הניבה תוצאות ראשונות, שלפיהן יש לתת עדיפות להגבלת תדירות הטיולים על פני מספר המטיילים. עם זאת, יש להביא בחשבון כי המקטע שנבחר לשביל ההיתר אינו מעגלי, והגישה לשביל היא רק ברכב שטח, ולכן מספר האנשים שמעוניינים ללכת בו נמוך. בשבילים אחרים מספר המטיילים היומי יכול להיות גבוה בהרבה, וייתכן כי הגבלת מספר המטיילים כן תהיה רלוונטית במקרה שכזה. לכן, מימוש אסטרטגיות ניהול שונות צריך לבוא בהקשר ישיר לאופי המסלול ורק לאחר בחינה מחקרית נוספת של מסלולים בעלי אופי שונה. כך או כך, אנו מקווים שמחקר זה ישמש צעד ראשון בבניית ממשק טיילות ושמירת מינים המבוסס על אסטרטגיות ניהול טיילות מתקדמות ועל בחינה מחקרית, אקולוגית וחברתית של השיטות, כך שכולנו נוכל ליהנות מהטבע בישראל.
תודות
אנו רוצים להודות לאופק סיגל, למורן ללויה, לשני ויסמן ולעמית חזן על תחזוקת המצלמות וזיהוי בעלי חיים מהתמונות, וליובל הרמתי על עזרה בכתיבה.
יובל יום טוב, מנהל חוגי סיירות של החברה להגנת הטבע:
חלק מהחוויה העוצמתית בטיולים בכלל ובטיילות מדברית בפרט היא תחושת הניתוק. רק את או אתה, הארץ שתחת הרגליים והרקיע שמעל – ללא רעש והמולה, ללא מטיילים נוספים, ללא ג'יפים או טרקטורונים. אנחנו חיים במדינה קטנה וצפופה מאוד, שנמצאת בעשורים האחרונים בתהליכי פיתוח מואצים. כמעט ולא קיימת האפשרות להגיע לחמדת טבע, למעיין או לתצפית בלי להיפגש במטיילים נוספים, או לסיים יום טיול ולפרוש שק שינה תחת כיפת השמים, להאזין לשקט בלי שג'יפ, משפחה או בידורית יפרו את השלווה.
הגבלת אפשרות מועדי הטיולים במסלולים מסוימים תגרום להגדלת העומס על המסלולים האחרים, ותפגע בחוויית הטיילות האותנטית. נוסף על כך, המפגש בין מטיילים לבין בעלי חיים בטבע חיוני לנפש האדם. תצפית שכזו היא מנקודות השיא בחוויית הטיול, והיא יוצרת קרבה ותחושת אכפתיות בין המטייל לטבע. הניצוץ לאהבת הטבע בעיניו של ילד שצפה בעופר של צבי הנגב או ראה נשר מקראי נוחת עשרות מטרים ממנו הוא קריטי לגידול דור של שומרי טבע. חוויית טבע איכותית צריכה לכלול, במידת האפשר, תצפיות בבעלי חיים, ורבים חוששים מהיכחדות של חוויות מעין אלה.
מאידך גיסא, כמטייל אוהב טבע, אני מבין שהטבע הישראלי הוא משאב מוגבל. אני מבין שמה שעבורנו כמטיילים הן נקודות השיא עלול להיחוות אצל חיות הבר כהפרעה – גורם המצמצם את מרחבי המחיה ושעות הפעילות. אני חושש שאם לא נדע להתפשר ולהגביל את מסלולי הטיולים ואת המועדים המותרים לטיול, תגבר ההפרעה לבעלי החיים, וילדינו לא יזכו לצפות בבעלי החיים במהלך טיול בטבע, אלא רק בספרים ובגן החיות. בקונפליקט הזה, שבין חוויות המטייל לבין טובת בעלי החיים, על האחרונים לנצח.
The effects of hikers on wildlife activity in the first permit trail in Israel
Yuval Zukerman [1], Zehava Sigal [2], Lior Chen [3], Oded Sahar [2], and Oded Berger-Tal [1]
[1] Mitrani Department of Desert Ecology, The Jacob Blaustein Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev, Midreshet Ben-Gurion, Israel
[2] Southern District, Israeli Nature and Parks Authority, Israel
[3] Outreach and Communications Divisions, Israeli Nature and Parks Authority, Israel
Hiking is an extremely popular form of recreational activity in Israel. While such recreational activities play a crucial role in nature conservation, they can also have negative impacts on wildlife. The key to developing sustainable hiking practices is using appropriate management strategies. In 2021 the first Israeli permit trail was opened in the Negev region to manage the frequency and quantity of hikers on the trail. In order to assess the influence of the numbers and frequency of hikers on the activity of local species, we placed seven camera traps along a two km segment of the trail. We found a significant decrease in the presence of the Asian wild ass (Equus hemionus) and the Dorcas gazelle (Gazella dorcas) on days following hiking activity, while the cape hare (Lepus capensis) and the red fox (Vulpes vulpes) were unaffected. The number of hikers did not impact any of the observed species. Our findings suggest that limiting hiking frequency may be a better management strategy than restricting the number of hikers, at least for trails of low hiking intensity such as this. Our study provides valuable insights for the development of management practices aimed at minimizing the impacts recreational activities on wildlife.
נספחים
נספח 1. פירוט השיטות
להורדהמקורות
- Barja I, Silván G, Rosellini S, et al. 2007. Stress physiological responses to tourist pressure in a wild population of European pine marten. Journal of Steroid Biochemistry and Molecular Biology 104: 136–142.
- Berger-Tal O, Polak T, Oron A, et al. 2011. Integrating animal behavior and conservation biology: A conceptual framework. Behavioral Ecology 22: 236–239.
- Berger-Tal O and Saltz D. 2016. Conservation behavior: Applying behavioral ecology to wildlife conservation and management (1st ed.). Cambridge (UK): Cambridge University Press.
- Blumstein DT, Geffroy B, Samia DSM, and Bessa E. 2017. Ecotourism’s promise and peril – A biological evaluation (1st ed). Cham (Switzerland): Springer International Publishing.
- Coleman TH, Schwartz CC, Gunther KA, and Creel S. 2013. Grizzly bear and human interaction in Yellowstone National Park: An evaluation of bear management areas. Journal of Wildlife Management 77: 1311–1320.
- Deidi T, Masseti M, Nader I, et al. 2010. Gazella dorcas (Mediterranean assessment). The IUCN Red List of Threatened Species.
- Ferreira S and Harmse A. 2014. Kruger National Park: Tourism development and issues around the management of large numbers of tourists. Journal of Ecotourism 13: 16–34.
- Gaynor KM, Hojnowski CE, Carter NH, and Brashares JS. 2018. The influence of human disturbance on wildlife nocturnality. Science 360: 1232–1235.
- Geffroy B, Sadoul B, and Ellenberg U. 2017. Physiological and behavioral consequences of human visitation. In: Blumstein DT, Geffroy B, Samia DSM, and Bessa E (Eds). Ecotourism’s Promise and Peril (1st ed.). Switzerland: Springer International Publishing.
- George SL and Crooks KR. 2006. Recreation and large mammal activity in an urban nature reserve. Biological Conservation 133: 107–117.
- Greenbaum G, Renan S, Templeton AR, et al. 2017. Revealing life‐history traits by contrasting genetic estimations with predictions. Conservation Biology 32: 817–827.
- Griffiths M and Schaik CP. 1993. The impact of human traffic on the abundance and activity periods of Sumatran Rain Forest wildlife. Conservation Biology 7: 623–626.
- Kaczensky P, Lkhagvasuren B, Pereladova O, et al. 2020. Equus hemionus (amended version of 2015 assessment). The IUCN Red List of Threatened Species.
- Larson, CL, Reed SE, Merenlender AM, and Crooks KR. 2016. Effects of recreation on animals revealed as widespread through a global systematic review. PLoS ONE 11: e0167259.
- Leung Y-F, Spenceley A, Hvenegaard G, and Buckley R. 2015, 2018. Tourism and visitor management in protected areas: Guidelines towards sustainability. Gland: IUCN.
- Lott DF and McCoy M. 1995. Asian rhinos Rhinoceros unicornis on the run? Impact of tourist visits on one population. Biological Conservation 73: 23–26.
- Marchand P, Garel M, Bourgoin G, et al. 2014. Impacts of tourism and hunting on a large herbivore’s spatio-temporal behavior in and around a French protected area. Biological Conservation 177: 1–11.
- Muntifering JR, Linklater WL, Naidoo R, et al. 2021. Black rhinoceros avoidance of tourist infrastructure and activity: Planning and managing for coexistence. Oryx 55: 150–159.
- Ngoprasert D, Lynam AJ, and Gale GA. 2017. Effects of temporary closure of a national park on leopard movement and behaviour in tropical Asia. Mammalian Biology 82: 65–73.
- Reilly ML, Tobler MW, Sonderegger DL, and Beier P. 2017. Spatial and temporal response of wildlife to recreational activities in the San Francisco Bay ecoregion. Biological Conservation 207: 117–126.
- Renan S, Greenbaum G, Shahar N, et al. 2015. Stochastic modelling of shifts in allele frequencies reveals a strongly polygynous mating system in the re-introduced Asiatic wild ass. Molecular Ecology 24: 1433–1446.
- Roberge JM and Angelstam P. 2004. Usefulness of the umbrella species concept as a conservation tool. Conservation Biology 18: 76–85.
- Seip DR, Johnson CJ, and Watts GS. 2007. Displacement of mountain caribou from winter habitat by snowmobiles. Journal of Wildlife Management 71: 1539–1544.
- Shamoon H, Maor R, Saltz D, and Dayan T. 2018. Increased mammal nocturnality in agricultural landscapes results in fragmentation due to cascading effects. Biological Conservation 226: 32–41.
- Yom-Tov Y, Balaban A, Hadad E, et al. 2021. The plight of the endangered mountain gazelle Gazella gazella. Oryx 55: 771–778.
- Zukerman Y, Sigal Z, and Berger-Tal O. 2021. COVID-19 restrictions in a nature reserve reveal the costs of human presence for the threatened Nubian ibex (Capra nubiana). Frontiers in Ecology and Evolution 9.
קריאה נוספת
מאמר חשוב ומצוטט מאוד הכולל סקירה ספרותית שיטתית וניתוח מגמות כלליות מ-274 מאמרים מדעיים בנושא ההשפעות של פעילויות פנאי ובילוי בטבע על חיות הבר. המאמר מתייחס לכל האזורים הגאוגרפיים, הקבוצות הטקסונומיות וסוגי פעילויות הבילוי.
Larson, CL, Reed SE, Merenlender AM, and Crooks KR. 2016. Effects of recreation on animals revealed as widespread through a global systematic review. PLoS ONE 11: e0167259.
מחקר החושף את השפעת המבקרים בגן לאומי עין עבדת על פעילות וגיוס צעירים אצל היעל הנובי. המחקר ממחיש את הקושי בהבנת השפעות המטיילים ואת חשיבותה, אף על פי שלעיתים נראה על פני השטח שההשפעות אינן משמעותיות.
Zukerman Y, Sigal Z, and Berger-Tal O. 2021. COVID-19 restrictions in a nature reserve reveal the costs of human presence for the threatened Nubian ibex (Capra nubiana). Frontiers in Ecology and Evolution 9.
ספר טוב וקל לקריאה העוסק בהשפעות המבקרים והניהול שלהם בשמורות טבע ובאזורים מוגנים על חיות בר. הספר מתייחס למגוון נושאים בתחום, וניתן למצוא בו הפניות רבות למחקרים שונים.
Blumstein DT, Geffroy B, Samia DSM, and Bessa E. 2017. Ecotourism’s promise and peril – A biological evaluation (1st ed). Cham (Switzerland): Springer International Publishing.
מחקר העוסק בהשפעת הולכי רגל ורוכבי אופניים על פעילות של צבאים ותנים בפארק הטבע רמת הנדיב. המאמר מציג זווית רחבה לבחינת האינטראקציות המורכבות בין אדם, סביבה ויחסי טורף ונטרף.
Zukerman Y, Arnon A, Roll U, and Berger-Tal O. 2024. Avoiding visitors to a protected area increases predation risk for the endangered Mountain gazelle. People and Nature 6(4): 1581–1591.
