הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל"ג בעומר

יולי 2020, גליון 2, (עמ' 37-32)



-
הדפס PDF שלח לחבר




דורית קרת
ואלון טל

החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב

 

מאמר זה מציג את תמצית המחקר שהתפרסם פה:

Kerret D and Tal A. 2018. Transforming an environmentally pernicious holiday into an environmentally healthy festival: An intervention study of L’ag B’Omer. Worldviews: Global Religions, Culture, and Ecology 22(3): 238-262.

 

תקציר

בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר שלמנהגים רווחים בחגים מסוימים יש השלכות שליליות על הסביבה. בה בעת, המחקר בנושא התערבויות להפחתת ההשפעות האלה – דל. ל"ג בעומר ידוע כחג בעל השלכות כבדות על הסביבה עקב המנהג להדליק בו מדורות. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה. התלמידים בבית הספר תכננו והוציאו לפועל חגיגה חלופית למדורות, שכללה שמירה על רוח החג ומהותו תוך ניסיון לחגוג אותו באופן הסביבתי והבריאותי ביותר האפשרי. המחקר נעשה בשיטות מחקר מעורבות, שכללו תצפית משתתפת, ראיונות עם מורים, הורים ותלמידים ושאלונים כמותיים לתלמידים. המחקר מראה שתלמידים שתמכו בחגיגה סביבתית (ללא מדורה) הפגינו גם רמות גבוהות יותר של התנהגות סביבתית וכן תקווה סביבתית גדולה יותר ביחס לתלמידים שהעדיפו חגיגה שכללה מדורות. תלמידים שהצביעו בעד חגיגה חלופית (ללא מדורה) כנגד דעת הרוב, הפגינו גם רמות גבוהות יותר של כישורי שליטה עצמית. ממצא מפתיע נוסף גילה כי אף על פי שבחלק מהמקרים הילדים עצמם העדיפו חגיגה חלופית, ההורים לא הסכימו לוותר על המדורה. מהמחקר עולה כי באמצעות יישום תובנות ממדעי ההתנהגות ניתן לצמצם את הנזק הסביבתי של החג ובו-בזמן ליצור חלופות שמעודדות יצירתיות ומטפחות כישורים חיוביים בקרב תלמידי בתי ספר.

 

מבוא

האם ניתן לשמור על רוח החגים ובו בזמן להפחית את המִדרָך האקולוגי שלהם? האם ניתן לעודד התנהגות סביבתית ויצירתיות על-ידי חשיבה מחדש על המנהגים שלנו תוך התחברות מחדש לערכי היסוד של החגים? אילו גורמים משפיעים על הצלחה של יוזמות מסוג זה?

ההשפעה הסביבתית המשמעותית של חגים אינה ייחודית לישראל. ברחבי העולם חגים רבים יוצרים השפעות סביבתיות משמעותיות [3, 11, 12]. למרות זאת, מחקרים מעטים מתייחסים לאפשרות שניתן לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של החגים. המאמר שלהלן יתמצת את עיקריו של מחקר שנועד לתת תשובות ראשוניות לשאלות שלעיל. חקר המקרה הספציפי מתאר התערבות שמטרתה הייתה להפחית את ההשפעות הסביבתיות של חג מזיק במיוחד מבחינה סביבתית: ל"ג בעומר. מאמר זה מתמקד בהבאת החלקים המעשיים יותר של המחקר לשם יצירת השראה ומוטיבציה לנסות יוזמות דומות כדי להפחית השפעות של חגים, ובייחוד ל"ג בעומר. למתעניינים במהלך המחקר המדויק מומלץ לעיין במאמר המקורי [9].

מסורת הדלקת המדורות בל"ג בעומר גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. זיהום האוויר עולה במידה רבה מאוד בעת החגיגות המלוות במדורות, מעל לרמות הבטוחות לפי חוק אוויר נקי. אפשר לראות זאת לדוגמה, בעלייה של פי שישה בריכוז חלקיקי PM10 [2] ובעלייה משמעותית בריכוז חלקיקים נשימים (PM2.5) (למשל פי 1,100 באשדוד [5]). בעקבות העלייה ברמת הזיהום גדל מספר הפונים לחדרי מיון בגין התקפי אסתמה ובעיות נשימה [1] (נוסף על נזקים ישירים מהמדורה, כגון כוויות [4]). המשרד להגנת הסביבה וארגון אדם טבע ודין ניסו להפחית את נזקי המדורות – הם קראו לאיחוד מדורות ופרסמו הנחיות לשימוש בטוח במדורות. כמו כן, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים מצד רשויות מקומיות להציע לציבור חלופות לחגיגת מדורה, ולהלן כמה דוגמאות לכך. ברמת השרון ביוזמה של המוזאון הגאולוגי הוצעה לציבור פעילות ייחודית הכוללת מופע עם להטוטי אש; בעיריית בני ברק הודלקו פנסים באמצעות מעגל מדוושי אופניים; בכמה רשויות מקומיות כגון כפר סבא ורעננה, ערכו תחרות בין בתי הספר למציאת פעילויות חלופיות למדורה.

במחקר מוצגת התערבות שנועדה לשנות את הדינמיקה של חוויית ל"ג בעומר. ההתערבות מבוססת על תאוריה מרכזית שמסבירה התנהגות סביבתית (כלומר, חלופה של חגיגת ל"ג בעומר ללא מדורה כהתנהגות סביבתית מועדפת בהקשר זה). לפי תאוריית "מסגור המטרה" (goal framing theory) 10, 13] שלושה מניעים עיקריים משפיעים על התנהגות סביבתית, ובמוחו של אדם קיימות כל הזמן שלוש מטרות שלא תמיד עולות בקנה אחד זו עם זו:

  • המטרה ההדונית –ביצוע התנהגות מהנה ופשוטה.

  • מטרת הרווח – ביצוע ההתנהגות לא יעלה במשאבים משמעותיים מבחינת כסף, כבוד וכוח.

  • המטרה הנורמטיבית – לעשות את הדבר הנכון (במקרה שלנו – לפעול לטובת הסביבה).

לכן, כאשר מתכננים התערבות שמטרתה לעודד התנהגות סביבתית, רצוי להתייחס לשלושת המרכיבים הללו.

 

תכנון ההתערבות ויישומה

יוזמה זו החלה בפעילות של קבוצת תלמידים מכיתות ג'-ו' שהתנדבו להוביל את התחום הסביבתי בבית הספר בעזרת מורה מקצועית (להלן קבוצת 'מובילות ירוקה'). בית הספר עצמו קיבל הסמכה מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד החינוך לבית ספר ירוק. במסגרת תכנון הפעילות השנתית החליטו הילדים לנסות לפעול לטובת חגיגת ל"ג בעומר באופן סביבתי. התכנון נעשה בשיתוף פעולה בין קבוצת 'מובילות ירוקה' ונציגי ועדת סביבה ובריאות של ועד ההורים הבית ספרי. במסגרת תכנון המיזם הכירו הילדים בכך שחגיגת המדורות זוכה לאהבה רבה בקרב חבריהם. היות שכך, כדי להשיג שיתוף פעולה לחלופה סביבתית היה עליהם לתכננה כמושכת ביותר. הוחלט, אפוא, לקיים תחרות הנושאת פרס נחשק בין כלל הכיתות. הילדים סברו שהליכה לקולנוע השכונתי לשם צפייה בסרט על חשבון יום לימודים תספק את התמריץ הראוי.

לאחר קבלת האישור מוועד ההורים המרכזי וממְנַהלת בית הספר יצרו תלמידי 'מובילות ירוקה' תוכנית ספציפית יותר. נציגים 'ממובילות ירוקה' עברו בין הכיתות והסבירו את חוקי התחרות: על כל כיתה לערוך הצבעה דמוקרטית חשאית אם להשתתף בתחרות או לערוך חגיגת ל"ג בעומר מסורתית הכוללת מדורה. כיתות שבחרו ברוב קולות להשתתף בתחרות התבקשו לתכנן ולבצע חגיגה חלופית ולהעביר לוועדה בלתי תלויה (שכללה נציגים של 'מובילות ירוקה', מורים וועד ההורים) תיאור של החגיגה, הכולל צילומים. הוסבר כי כל ההצעות יישפטו לפי שלושה קריטריונים: יצירתיות (שמירת רוח החג בדרך יצירתית); בריאות (התייחסות בחגיגה להיבטים הקשורים לבריאות המשתתפים); התנהלות סביבתית (חגיגה השומרת על הסביבה).

בסופו של דבר רק ארבע כיתות השתתפו בסבב הסופי של התחרות מסיבות שיובהרו להלן. שתי חגיגות כללו טיול עששיות וסיפורים ברוח החג. שתי כיתות נוספות תכננו חגיגות כה מיוחדות עד כי קשה היה לוועדת השיפוט להכריע ביניהן. כיתה אחת ארגנה פעילות בחיק הטבע שכללה יצירה בנושאי ל"ג בעומר, העברת מסרים באמצעים שונים (למשל בשפת הגוף) ולבסוף משחק טריוויה בנושא החג.

הכיתה הזוכה ארגנה חגיגה שכללה את כל ההיבטים שהתחרות כיוונה אליהם. הפן היצירתי קיבל ביטוי בבחירת מיקום החגיגה באזור שיש בו שרידים ארכאולוגיים של הכיבוש הרומי בישראל. נושא החגיגה היה העברת מסרים דרך עפיפונים (כתחליף להעברת מסרים באמצעות מדורות); הילדים עבדו יחד בשיתוף פעולה והתייחסו זה לזה בכבוד מתוך התבססות על המסר העולה מהאגדה על המגפה שפקדה את תלמידיו של רבי עקיבא. החגיגה הסתיימה בהסכם שלום עם הרומאים כדי לשקף את השאיפה לסיים קונפליקטים בדרך של שלום. ההתייחסות להיבטים הבריאותיים באה לידי ביטוי בבחירה לחגוג בחיק טבע, ובכך שהכיבוד התבסס על אוכל בריא: פירות, ירקות ותפוחי אדמה שנאפו מראש בתנור. ההתייחסות לפן הסביבתי נעשתה באמצעות השימוש בחומרים ממוחזרים וטבעיים בכל הפעילויות, וכן דרך בילוי בשמורת טבע ושימת לב לטבע ולשקיעה, שהעצימו את החיבור לטבע.

 

השערות ושיטות המחקר

ההוצאה לפועל של החגיגה חייבה שיתוף פעולה בין שלוש קבוצות – התלמידים, ההורים והמורים. כדי לבחון את ההתערבות השתמשנו בשיטות מחקר מעורבות: תצפית משתתפת, ראיונות עם מורים, הורים והתלמידים הפעילים ב'מובילות ירוקה', ושאלונים שחולקו לכלל תלמידי בית הספר. השאלונים כללו שתי שאלות פתוחות שבדקו מה אהבו ומה לא אהבו בחגיגה המסורתית של המדורות, ושאלות סגורות שעסקו בהתנהגות סביבתית, ברגשות חיוביים ושליליים, בתקווה סביבתית ובכישורי שליטה עצמית.

 

תוצאות ודיון

מתוך 22 כיתות בבית הספר רק ארבע כיתות הגישו את המסמכים הנדרשים לוועדת השיפוט. הכיתות המשתתפות יצרו חלופות יצירתיות ומושקעות ביותר. בארבע כיתות נוספות מרבית התלמידים הצביעו בעד החגיגה החלופית, אך ועד ההורים הכיתתי סירב לשתף פעולה עם החלטת הכיתה. מהראיונות עלו שלושה הסברים מרכזיים לסירוב ההורים לשתף פעולה עם החגיגה.

  • החגיגות שכללו מדורות תוכננו עקרונית כבר בתחילת שנת הלימודים. בשלב שהועלה רעיון התחרות (לקראת פסח), התוכנית לחגיגות כבר הייתה קיימת, וההורים לא היו מעוניינים לשנותה.

  • ההורים עצמם אהבו מדורות, והתקשו לוותר על החוויה. הם לא רצו שהילדים שלהם יחמיצו חוויה כה משמעותית בעיניהם.

  • תכנון החגיגה החלופית היה מסובך מדי, דרש מההורים חשיבה יצירתית, והטיל עליהם עומס נוסף.

מיוזמה ראשונית זו ניתן ללמוד רבות – גם מההצלחה בעצם ההשקה של היוזמה בכל בית הספר וגם ממגבלותיה – בשל ההשתתפות החלקית של הכיתות בחלופה הסביבתית. אחד הלקחים שנלמדו בעקבות הראיונות היה ההכרה במרכזיותה של החגיגה באמצעות מדורה. לכן, כדי להחליף אותה בחגיגה מסוג אחר יש לתכנן חלופה מושכת. ניתן להיעזר בתיאוריה של Steg [13] הגורסת כי יש להתייחס לשלושה היבטים בקידום החלופה. הראשון הוא ההיבט הנורמטיבי – כאשר בונים חלופה מסוג זה יש להדגיש שזה "הדבר הנכון לעשות" מבחינת הנורמות של בית הספר שמטרתו לשמור על הסביבה. שנית, יש להפוך את החגיגה למהנה ונוחה. במקרה זה, יש לעמוד על מקור המשיכה של מדורות ולבחון אם החלופה משיגה את אותן מטרות. נוסף על כך, יש לבחון אם החלופה נותנת מענה להיבטים שאינם אהובים בחגיגת המדורות.

במחקר זה עלה מהסקר שנערך בקרב הילדים כי מקור המשיכה העיקרי של החגיגה במדורות הוא לא המדורות עצמן, אלא הבילוי עם חברים באירוע, בחוץ בערב (טבלה 1). לכן, בתכנון חלופה נכון להדגיש כי היא נותנת מענה להיבט זה של בילוי עם חברים מחוץ לבית. מאחר שהסקר נערך לאחר החגיגות, ההיבט הזה של החלופה לא הודגש בעת ניסיון השיווק שלה. זאת ועוד, תלמידים רבים ציינו שהם לא אוהבים את העשן ואת הרעש הכרוכים בחגיגה של המדורות ( טבלה 2). גם כאן ניתן להדגיש שהחלופה נותנת מענה לבעיה זו, והיא לא תכלול רעש ועשן.


מהמחקר עולה כי דווקא ההורים היוו את המכשול המרכזי בביצוע החלופה. לכן, התחלת שיווק החלופה מוקדם ככל האפשר בשנת הלימודים תסייע לקדם יוזמות דומות. באופן עקרוני, המורים אינם מעורבים במסיבות ל"ג בעומר מתוך סיבות הקשורות לביטוח ולהנחיות משרד החינוך. היות שכך, המורים לא היו מעורבים באופן פעיל בתכנון החלופה. נראה שדווקא עירוב המורים באופן פעיל בתכנון חלופה אפקטיבית היה יכול לסייע להעלות את המעורבות והמחויבות של התלמידים לביצוע החלופה.

בנושא אימוץ החלופה על-ידי ילדים עלו שתי תוצאות מרכזיות מן המחקר. הראשונה קשורה לזהות התלמידים שהצביעו עבור החלופה. באופן שאינו מפתיע, תלמידים בעלי התנהגות סביבתית גבוהה יחסית הצביעו עבור החלופה, וכך גם תלמידים בעלי תקווה סביבתית גבוהה. ההיבט השני, החשוב לא פחות, הוא שתלמידים שהצביעו בעד החלופה וכנגד דעת הרוב, היו בעלי כישורי שליטה עצמית גבוהים יותר.

ממצאי מחקר זה תומכים בממצאי מחקרים קודמים שערכנו, שלפיהם כישורי שליטה עצמית ורמת התקווה הסביבתית קשורים בקשר חיובי לרמת ההתנהגות הסביבתית של ילדים (ואף לרמת האושר שלהם) [7, 8]. לאור ממצאי המחקר ניתן להניח, כי אם נשכיל לפתח את המודעות הסביבתית וכן את התקווה הסביבתית בקרב תלמידי בית הספר היסודי, כמו גם את כישורי השליטה העצמית שלהם, הדבר יתרום לנכונות שלהם לאמץ חלופות סביבתיות ביתר קלות. המשך מחקר נדרש כדי לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לקדם את הכישורים הללו בקרב ילדים.

מחקר זה הוא צעד ראשון בבחינת ההיתכנות של החלפת חגיגת חגים באופן הפוגע בסביבה בחלופה ידידותית לסביבה, שמחד גיסא שומרת על רוח החג, ומאידך גיסא מעודדת היבטים חינוכיים חשובים אחרים (יצירתיות, בריאות, סביבה). המשך מחקר נדרש כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן לתכנן חלופות משמעותיות ואפקטיביות לחגיגת חגים עבור התלמידים וההורים גם יחד. המחקר נותן תקווה כי בתכנון הנכון קיימת אפשרות לשמור על המסורת ועל העתיד בו-זמנית.

מקורות

ראו נספח 1.

 

המלצות קריאה

ספר העוסק בתוכנית לבניית החוסן הנפשי של ילדים, שהופעלה בהצלחה מרובה במסגרות חינוכיות רבות ברחבי העולם.

סליגמן מ. 2000. ילדות אופטימית: תוכנית פסיכולוגית לבניית החוסן הנפשי של ילדים. תל-אביב: עם עובד.

 

מאמר המתאר כיצד חינוך סביבתי מתחבר לחינוך חיובי ובאיזה אופן בתי ספר ירוקים תורמים לרווחה הנפשית של התלמידים הלומדים בהם.

Kerret D, Orkibi H, and Ronen T. 2014. Green perspective for a hopeful future: Explaining green schools’ contribution to environmental subjective well-being. Review of General Psychology 18(2): 82-88.





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel