אקולוגיה וסביבה

הפנים הרבות של תחזוקת נחלים: על המשמעויות האופרטיביות של תחזוקת נחלים ביום-יום, ועל המתח שבין פעולות תחזוקה שוטפות ובין שימור תפקודה של מערכת אקולוגית דינמית

1 ביולי, 2026

נחל הקיבוצים – חלק מפרויקט לשיקום אקו-הידרולוגי ונופי בנחל, שעיקרו הפרדה בין ערוץ אקולוגי, המעודד החזרת בעלי החיים וצמחים מקומיים, לבין הערוץ המשמש לקליטת קהל המטיילים | באדיבות הקרן לשמירה על שטחים פתוחים


מאת

איל קנץ
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
חן רוזיליו
מנהלת אגף לניהול נגר ונחלים, משרד החקלאות וביטחון המזון
דנה טבצ'ניק
מנהלת יחידת שיקום נחלים, החברה להגנת הטבע
נדב ישראלי
המרכז לצפרות, החברה להגנת הטבע

מאת

איל קנץ
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
חן רוזיליו
מנהלת אגף לניהול נגר ונחלים, משרד החקלאות וביטחון המזון
דנה טבצ'ניק
מנהלת יחידת שיקום נחלים, החברה להגנת הטבע
נדב ישראלי
המרכז לצפרות, החברה להגנת הטבע

איל קנץ: האתגר האמיתי מתחיל ביום אחרי שגוזרים את הסרט. תחזוקת האתרים היא זו שקובעת איך השטח ייראה לאורך זמן. למשל, אם במסגרת שיקום מקום ופיתוחו סללנו שבילים, אז מגיעים מטיילים, ויש לזה השלכות – מפסולת, דרך ניקיון ועד לכיסוח עשבייה כדי שהשביל יישאר חשוף ונקי. כיום אין גורם שאמון על תחזוקה ואכיפה בשטחים הפתוחים במדינת ישראל, ובעיקר – אין גורם שמתקצב את הפעילות הזו. זו מכה ברמה הלאומית, מכיוון שהשטחים הפתוחים בכלל והמעיינות והנחלים בפרט, הם אולטרה-אינטנסיביים מבחינת כמות המבקרים וההשפעה שלהם עליהם.

חן רוזיליו: צריך להבחין בין שני עולמות תחזוקה שנושאים עלויות ומשמעויות שונות. הראשונה היא תחזוקה קונוונציונלית, שנועדה לאפשר לנחל לבצע את התפקיד שלו, כלומר לשמור על ערוץ זרימה רציף ופתוח. זו תחזוקה פשוטה יחסית, שדורשת, למשל, ניהול של צמחיית הנחל ופינוי סחף. עולם התחזוקה השני הוא כל הקשור להנגשת הנחל לציבור ולפעילות אנושית בסביבת הנחלים, כלומר תחזוקה של פארקים למבקרים בנחל. מטבע הדברים, פינוי פסולת, שבילים, צמחייה אינטנסיבית, ריהוט, ספסלים, פרגולות, גשרונים ועוד, יקרים בהרבה. מניסיוני, עלויות הנגשת הנחל לציבור הן העלויות שמכבידות על רשויות הניקוז והנחלים.

דנה טבצ'ניק ונדב ישראלי: שיקום נחל איננו פרויקט חד-פעמי, אלא מחויבות ארוכת-טווח למערכת אקולוגית חיה ודינמית. בניגוד לפרויקט תשתית רגיל, נחל לא נשאר כפי שתוכנן, מכיוון שהוא מושפע באופן מתמיד משיטפונות, בצורות, מקורות זיהום, מינים פולשים, עומסי מבקרים, פסולת, שינוי האקלים ולחצי פיתוח. לכן תחזוקת נחל אינה יכולה להסתכם בניקיון, בגינון או בתיקון שבילים. היא מחייבת ניהול אקולוגי מתמשך: ניטור, טיפול במפגעים, שמירה על זרימה ואיכות מים, ניהול צומח גדות, הגנה על בתי גידול רגישים והתאמת השימוש האנושי ליכולת הנשיאה של המערכת. ללא תחזוקה רציפה, ניטור וניהול מתמשך, גם ההצלחה הגדולה ביותר בשיקום עלולה להישחק בתוך שנים ספורות בלבד. האתגר המרכזי כיום איננו רק לשקם נחלים, אלא להבטיח שהם ימשיכו לתפקד כנחלים חיים גם ביום שאחרי.

אבי אוזן: המונח הנפוץ באנגלית לשיקום נחלים הוא stream restoration, שהתרגום המילולי שלו הוא 'שחזור נחלים'. מונח זה מטעה במקצת, מפני שלא ניתן ממש "לשחזר" נחל, כי לשם כך צריך להשיב לאחור את כל השפעות האדם באגן ההיקוות. כשאנחנו מבצעים שיקום של נחלים, אנחנו למעשה משקמים את המבנה והתפקוד של הנחלים בהתאם לתנאים הקיימים – stream rehabilitation. תחזוקת הנחלים ומקורות המים בשטחים הפתוחים מתייחסת בעיקר לצמצום השפעת נוכחות האדם בשטח, ובמידה פחותה בהרבה לרכיבים האקולוגיים שלהם (כגון איכות המים ומינים פולשים).


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איל קנץ
      מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
      חן רוזיליו
      מנהלת אגף לניהול נגר ונחלים, משרד החקלאות וביטחון המזון
      דנה טבצ'ניק
      מנהלת יחידת שיקום נחלים, החברה להגנת הטבע
      נדב ישראלי
      המרכז לצפרות, החברה להגנת הטבע

      מאת

      איל קנץ
      מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
      חן רוזיליו
      מנהלת אגף לניהול נגר ונחלים, משרד החקלאות וביטחון המזון
      דנה טבצ'ניק
      מנהלת יחידת שיקום נחלים, החברה להגנת הטבע
      נדב ישראלי
      המרכז לצפרות, החברה להגנת הטבע



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הפרדיגמה החדשה בניהול נחלים – הפיכת רשויות הניקוז ל"זרוע הביצוע האגנית" של מדינת ישראל

      גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

      ניתוק תלות החקלאים במי הנחל כפתרון להשבת הזרימה הטבעית

      גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה
      לראש העמוד