אקולוגיה וסביבה

אקולוגיה מול הנגשה לציבור – מחיר ההנגשה ופרדוקס ההצלחה: על השפעת הנגשת הנחלים לציבור על המערכת האקולוגית, ועל ניהול עומסי מבקרים

1 ביולי, 2026

שיטפון רב-עוצמה בנחל ברקאי גרם לקריסת גדות, לשבירת בטון ולמים עומדים | צילום: ענבל בוסתן


מאת

איל קנץ
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
אבי אוזן
אגף סביבה, רשות הטבע והגנים
אלישע אדל
מזכיר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל

מאת

איל קנץ
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
אבי אוזן
אגף סביבה, רשות הטבע והגנים
אלישע אדל
מזכיר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל

איל קנץ: הציבור הישראלי צמא למים, תרתי משמע, וברגע שאתה מבצע פעולות, אפילו מינימליות, להסדרת אתר שיש בו מים, ומחזיר לטבע מעט מהיופי שלו – המונים מגיעים. לדוגמה, יש אצלנו מעיין שאנו מכנים "מעיין הביקיני" – אתר שפעם היה מוכר ליודעי חן בלבד, אך בעקבות פוסט אחד ויראלי ברשת, של משפיענית בביקיני, הוצף בבת אחת באלפי אנשים שמשאירים אחריהם פסולת. נוצרים צרכים של שמירה על בטיחות המטיילים ותחזוקה שוטפת למניעת סיכונים באתרים שלעיתים קרובות אין גורם שייקח אחריות מלאה על המתרחש בהם.

אבי אוזן: בכאב ובצער אומר שלעיתים הפיתוח שוחק כמעט לאפס את ערך הנחל וסביבתו, אף על פי שלמענו הוא בעצם נעשה מלכתחילה. במקרים כאלה, בגלל עומס הפיתוח והשימוש, הנחל מאבד רבות מהאיכויות הטבעיות שלו, ונעשה לפארק. כאשר מתאימים את הנחל לציבור במקום שהציבור יתאים את עצמו לנחל, כאשר סוללים שביל בטון ומציבים תאורה, הנחל כתופעת טבע מצטמצם ונסוג, ובמקומו אנו מקבלים תופעה תרבותית, כלומר "יצירות" מעשה ידי אדם במקום מופע טבעי. פארק ותרבות הם דברים חשובים, אך נכון שהביטוי שלהם במרחב הפתוח יהיה צנוע ומותאם. שבילים הם נקודה כאובה. ישנם עשרות נחלים שנסללו בהם שבילים מרוצפים בבטון או באספלט בגדה הקרובה למים, ובאמצעות השביל בעצם מעקרים גדה שלמה. בגלל המבנה הצר של הנחל "הפרעת השוליים" של השביל משפיעה על כל מרחב הנחל. שביל צריך להיות במרחק משתנה מהנחל, וכך לספק "חלונות הצצה" לטבע במקום אוטוסטרדה לאורך הנחלים. כמו כן, הגדה הנגדית לשביל צריכה להיות מוטת שימור.

אלישע אדל: לקרן יש שתי מטרות סותרות. מצד אחד, זו קרן לשמירה על השטחים פתוחים. מכאן נובע לכאורה מיקוד מלא בערכי טבע וסביבה. מצד שני, הקרן מיועדת לטובת הציבור, ואם בוחרים לאפשר לציבור להגיע לנחלים, המשמעות היא שצריך ליצור הנגשה. סביב המתח הזה אנחנו רוקדים ריקוד עדין. חלוקת המשקל הניתן לקריטריונים, שמשמשים אותנו בבחינת כל בקשה למימון מיזם, היא כזאת: 35% – מידת התועלת לציבור, 35% – מידת התרומה לערכי טבע ואקולוגיה, 30% – מידת ישימות המיזם. בסופו של דבר, שמירה על הטבע שנעשית לטובת האדם נותנת כנראה את הפתרון הכי טוב גם לטבע, כי זה המקום שהתקציב מגיע ממנו. כאשר יש פיתוח מואץ בשכונה מסוימת, יש סיכוי גבוה שיוקצו תקציבים למטרת שמירה על הטבע הסמוך לטובת התושבים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איל קנץ
      מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
      אבי אוזן
      אגף סביבה, רשות הטבע והגנים
      אלישע אדל
      מזכיר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל

      מאת

      איל קנץ
      מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
      אבי אוזן
      אגף סביבה, רשות הטבע והגנים
      אלישע אדל
      מזכיר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ניתוק תלות החקלאים במי הנחל כפתרון להשבת הזרימה הטבעית

      גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

      עלויות התפעול והתחזוקה צפויות כמעט להכפיל את עצמן לאחר השלמת השיקום – איך אפשר להצליח לעמוד בהן?

      גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה
      לראש העמוד