מתוך: גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
אנדרֵס אמאדור, בעל תואר במדעי הסביבה מאוניברסיטת קליפורניה, דייוויס (UC Davis), עוסק בהכנת מייצגים בני-חלוף (Ephemeral Art). עבודתו האמנותית מושפעת גם מלימודי קליגרפיה ואדריכלות. היצירה על חוף הים מחייבת התחשבות במועדי השפל, וכן השלמת היצירה בזריזות לפני בוא הגאות, לעתים דקות ספורות לאחר השלמת היצירה או אף לפני השלמתה. ביצירתו הזמנית חי אמאדור את הרגע, משלים עם המוות, ושואף ליצור הערכה להיבטים החמקמקים של החיים.
אבולוציה של מחקר אקולוגי וסביבתי – 50 השנים האחרונות
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)
עיצוב: דנה פרל, באמצעות תוכנת הבינה המלאכותית Midjourney V4
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)
מדוע לוועידה ולכתב העת ישנו בעצם אותו הדי-אן-איי?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)
מדוע לוועידה ולכתב העת ישנו בעצם אותו הדי-אן-איי?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)
מדור 'שירת הסביבה' חוגג 20 ומזכיר לנו כמה חשוב לאהוב, להשתלב, להזדהות, לשאול שאלות, לראות ולהקשיב, לתבוע, לצחוק, לקונן, לקוות, לא לדעת, ומעל לכול – להרגיש אחריות אישית ולפעול על פיה
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)
ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)
הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נועם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי
ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
ישנו פער עצום בין המציאות המתוארת באמצעות המדע לזו המתוארת באמנות, ואף אחת מהן לא מספקת תמונה שלמה. דרך הציור מנסה לבינגר לגעת בנושאים של סביבה, טבע ומקומו של האדם
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
מהדורה מודפסת