נריה מנשרי, גיא דוברת, עשהאל רוט, חיים גורליק, אבי פרבולוצקי, עמית דולב, מוניקה לשקוביץ מזוז
הבנת הדינמיקה בין הסביבה הטבעית ומשקי גידול הבקר והצאן היא הבסיס לדו-קיום בין חיות משק לחיות הבר. האם חיות בר ממלאות תפקיד בהעברת מחלות בין עדרים?
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)עמית דולב, בן רוזנברג, איל כהן, שמוליק יידוב
אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתעמית דולב, רועי פדרמן, עידן טלמון
פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)עמית דולב, דרור קפוטא, עידן טלמון, אלון רייכמן, יהודה יהודה, חווה גולדשטיין, רוני קינג, דויד זלץ
אוכלוסיות יתר של תנים מאיימות על יציבות המערכת הטבעית, גורמות נזקים לחקלאות, ומקֵלות על הפצת מחלת הכלבת. בשנות ה-90 חל גידול ניכר בטריפות של בקר וצאן בגולן, לצד ירידה חדה בגודל אוכלוסיות הצבאים. דילול נרחב של תנים בגולן לא הוביל לירידה בהיקפי הטריפה ולהתאוששות הצבאים. במחקר שלפניכם נבחנה השפעת ממשק מקורות המזון על אוכלוסיות התנים
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתנועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי
עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)עמית דולב, זלמן הנקין, יהודה יהודה, יוחאי כרמל
פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)קרלי גולודיאץ, מרסלו שטרנברג, חיים קיגל, ברטרנד בוקן, עמית דולב, ליאת הדר, זלמן הנקין, אלי צעדי, יצחק בצלאל, אמיר ארנון, נעם זליגמן, יוג'ין דוד אונגר
שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהעמית דולב, גלעד בינו, איה אורון (בן צבי), דרור קפוטא, עמיחי גוטר, דותן יושע, סלעית קרק, רוני קינג, דוד זלץ
תוצאות המחקר מלמדות כי למערכת חקלאית כדוגמת לולֵי מטילות עלולה להיות השפעה חדה על אוכלוסיות הטורפים, ושאמצעי פשוט כמו פעולות תברואה נמצא יעיל מאוד תוך זמן קצר. מאחר שאמצעי זה משפיע על הגיוס של פרטים לאוכלוסייה, צפויה השפעתו להימשך גם בטווח הארוך
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהעמית דולב, דוד זלץ, נגה קרונפלד-שור, יוסי בן-ארי, רוני שחל, עמיחי גוטר
מחקר זה מתמקד בהבנת מצבן של אוכלוסיות הלוטרות והדינמיקה המרחבית שלהן, כבסיס לתכניות אישוש המין ולשיקום בית גידולו. בחינת אוכלוסיות הלוטרות מבוססת על סקרי תפוצה שיטתיים בכל אזורי התפוצה הנוכחיים וכן באזורים שהן נכחדו מהם
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)