חיות בר

קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית