אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

האקלים הישראלי – רב שיח: חינוך בתחום שינוי האקלים במציאות מורכבת

7 בספטמבר, 2022

בגיל הרך מתמקדים בפליאה וביצירת חיבור רגשי לטבע: ילדי גן כחל בנתניה שומרים על חורשה סמוכה לגן | באדיבות הרשת הירוקה

מאת

ד"ר איריס אלקחר
המרכז לחינוך לקיימות, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר דפנה גן
המרכז לחינוך לקיימות, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים

מאת

ד"ר איריס אלקחר
המרכז לחינוך לקיימות, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר דפנה גן
המרכז לחינוך לקיימות, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים

בקרב מדענים וחוקרים מתחום הסביבה קיימת הסכמה רחבה ששינוי האקלים מתרחש בעולם, ושללא פעולה אנושית אקטיבית לאִפחות (mitigation) ולהסתגלות (adaptation), להתחממות העולם יהיו השלכות מרחיקות לכת על כדור הארץ ועל החיים בו [3]. כדי להתמודד בהצלחה עם השלכות משבר האקלים נדרשים שינויים בתשתיות ובאסדרה, אך הם אינם מספקים. חיוני להשקיע גם בחינוך שמטרתו לפתח בקרב לומדים בגילים שונים חשיבה לטווח ארוך, וכישורים ומיומנויות שיאפשרו להם לחיות בעולם משתנה ולפעול לצמצום משבר האקלים כאזרחים בעלי תודעה סביבתית. מודלים שונים מתארים את מקומן ותפקידן של מערכות החינוך בעולם בהתמודדות עם המשבר בדגש על שינוי הכרחי בערכים, בהרגלים ובאורחות החיים, נוסף על הפעולות המרכזיות לאִפחות ולהסתגלות שמתבצעות כבר כיום [4].

בעלי עניין (הורים, מורים, תלמידים, אזרחים), קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בשלטון המרכזי, ברשויות המקומיות, בחברה האזרחית (ארגונים סביבתיים וחברתיים), באקדמיה ובתעשייה בישראל מבינים כיום את חשיבות שילוב החינוך (במסגרות פורמליות ולא פורמליות) בתחום שינוי האקלים לצמצום המשבר. בעלי עניין אלה מייצגים נקודות מבט מגוונות לגבי דרכי השילוב ומטרותיו. בשנים האחרונות חלחל הנושא גם לשיח הציבורי, למשל באמצעות המדיה, והתחזקה ההבנה שיש לחנך בתחום שינוי האקלים באופן ישיר ולא רק באמצעות חינוך לקיימות וחינוך סביבתי, שאינם מדגישים בהכרח את התחום [2, 5].

למרות ההכרה בחשיבות החינוך בתחום שינוי האקלים בישראל, יישומו מורכב ומאתגר. האתגר הראשון מתמקד במהות החינוך במערכת הפורמלית. האם תפקידה לעצב בוגרים בעלי ידע רחב וחשיבה ביקורתית או גם לטפח סוכני שינוי בחברה שיקדמו את הטוב המשותף מבחינה חברתית וסביבתית [6]? באופן ספציפי, האם תפקיד מערכת החינוך ללמד את הנושא לקראת הבנה מערכתית ופיתוח עמדות סביבתיות, או גם לחנך לאקטיביזם ולאפשר יישום שלו במרחב הציבורי בהווה ובעתיד? אתגר זה מעורר תהיות רבות שחוצות את הגבולות של מערכת החינוך הפורמלית, למשל: האם תפקיד מערכת החינוך לחנך לפעילות במרחב הציבורי? מה המשמעות של חינוך לאקטיביזם? האם הוא מתמקד בהכרח במחאה? האם חינוך לאקטיביזם עלול לשמש חרב פיפיות מול הממסד? מה תפקיד הארגונים הסביבתיים בחינוך בתחום שינוי האקלים? מה תפקיד תנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי? מה תפקיד ההורים?

האתגר השני מתמקד בהיבט הרגשי הקשור לשינוי האקלים, המעורר תחושות של אי-ודאות, חוסר ביטחון, פחד, חרדה, תסכול, ייאוש וחוסר תקווה. תופעת 'חרדת האקלים' מוכרת ומתעצמת בעולם [1] ובישראל. תחושות אלה פוגעות בחוסן האישי של מורים, הורים, תלמידים ואזרחים בחברה הישראלית. חוסר הידיעה הברורה כיצד ראוי לפעול ברמה האישית, הקהילתית, הארצית והעולמית מגביר את הרגשות השליליים ואת האתגר לעסוק בנושא. אתגר זה משליך על האופן שבו החינוך בתחום שינוי האקלים צריך לווסת רגשות אלה.

הצורך בהכשרת מורים ברור ומוסכם על כולם, אולם ההכשרה בנושא מורכבת. ההכשרה לא יכולה להתמקד רק בידע תוכן (content knowledge), אלא חייבת לכלול היבטים רגשיים באופן ישיר, שיווסתו את רגשות המורים ויקנו להם כלים לוויסות רגשות התלמידים. כיום ברור שלכל אדם תפקיד חשוב בחינוך להתמודדות עם שינוי האקלים, ושאין דרך אחת נכונה, ראויה וחד-משמעית. נוסף על כך, קהילה מסוימת, כדוגמת המורים למדעים ולמקצועות שבאופן מסורתי נחשבים לבעלי זיקה לסביבה, לא יכולה לשאת על גבה לבדה את העיסוק בנושא. כולנו צריכים לפעול באופן משותף ליצירת חברה בת-קיימא באמצעות החינוך שתחום שינוי האקלים הוא חלק משמעותי בו.

בדיון בנושא זה, על שלל אתגריו, משתתפות ומשתתפים נציגות ונציגים ממשרדי הממשלה המובילים את המהלך (משרדי החינוך והגנת הסביבה), מהאקדמיה ומארגון המוביל חינוך סביבתי, וכן ישנה נציגות של מורים, תלמידים והורים. אנו מקוות שהעמקה בקריאת הרב-שיח, הכולל מגוון עמדות ותפיסות, תחדד עבור הקוראים הבנה של מורכבות החינוך בתחום שינוי האקלים, ההיבטים המגוונים שראוי שייכללו בו, העקרונות והדרכים השונות ליישומו. רב-שיח זה נכתב על רקע השקת תוכנית לימודים ארצית חדשה בתחום שינוי האקלים, והוא מתייחס גם לייחודיות התוכנית, לתרומתה הפוטנציאלית לדור העתיד של החברה הישראלית ולאתגרים העומדים בפני מערכת החינוך בתחום זה. התוכנית היא חלק מהמאמץ שאנשי חינוך בישראל נדרשים לו במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות במטרה להקל על ההתמודדות עם ההשלכות של שינוי האקלים.


  1. Clayton S and Karazsia BT. 2020. Development and validation of a measure of climate change anxiety. Journal of Environmental Psychology 69: 101434.
  2. Higgins B and Thomas I. 2016. Education for sustainability in universities: Challenges and opportunities for change. Australian Journal of Environmental Education 32(1): 91–108.
  3. Intergovernmental Panel on Climate Change. 2022. Climate Change 2022: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Sixth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Geneva (Switzerland): IPCC.
  4. K12 Climate Action Commission. 2021. K12 Climate Action Plan 2021. Washington (DC): The Aspen Institute.
  5. Leal Filho W, Raath S, Lazzarini B, et al. 2018. The role of transformation in learning and education for sustainability. Journal of Cleaner Production 199: 286–295.
  6. Sterling S. 2017. Assuming the future: Repurposing education in a volatile age. In: Gickling B and Sterling S (Eds). Post-sustainability and environmental education. Cham (Switzerland): Palgrave Macmillan.


ציטוט מומלץ

אלקחר א וגן ד. 2022. האקלים הישראלי – רב שיח: חינוך בתחום שינוי האקלים במציאות מורכבת. אקולוגיה וסביבה 13(2).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *




ציטוט מומלץ

אלקחר א וגן ד. 2022. האקלים הישראלי – רב שיח: חינוך בתחום שינוי האקלים במציאות מורכבת. אקולוגיה וסביבה 13(2).
העתק

האקלים הישראלי – רב שיח: חינוך בתחום שינוי האקלים במציאות מורכבת
ד"ר איריס אלקחר, ד"ר דפנה גן
תוכנית משרד החינוך לחינוך בתחום שינוי האקלים
ד"ר גילמור קשת, ד"ר אפרת עילם
עיצוב תמונת העתיד הרצוי מבחינה ערכית המתבססת על ראיית מקומו של האדם כחלק ממערכת אקולוגית מאוזנת
זיוית לינדר
עקרונות לחינוך בתחום שינוי האקלים
ד"ר נירית לביא אלון, פרופ' טלי טל
מה למשבר האקלים ולמורים בחינוך הפורמלי
אסף שוורץ
חינוך אקלימי – חינוך חובה: חינוך אקלימי בראי הנוער
ניצן שמיר, אורי רמון
גם הורים הם מחנכים ‒ תפקידם של ההורים בחינוך בתחום שינוי האקלים בבתי הספר
יוני קוזלובסקי
בעיה עולמית – סדר יום מקומי: קידום חינוך בתחום שינוי האקלים במסגרת הרשויות המקומיות
אורית משעל
ארגוני סביבה כמקדמי חינוך אקלימי בישראל: הרשת הירוקה כדוגמה
חגית גפן
איך מקדמים חינוך בתחום שינוי האקלים במערכת החינוך? תובנות ארגוניות מהעיר ניו יורק
פרופ' אורן פזמוני-לוי
לראש העמוד