חזית המחקר
השפעת איקליפטוסים על הצומח בנגב המערבי – השלכות לשיקום
ניב דה-מלאך הפקולטה לחקלאות, מזון, וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושלים ([email protected])
כלניות על רקע איקליפטוסים ביער בארי | צילום: ניב דה-מלאך
מאת
יובל נוימן
הפקולטה לחקלאות, מזון, וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושליםניב דה-מלאך
הפקולטה לחקלאות, מזון, וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושליםמאת
יובל נוימן
הפקולטה לחקלאות, מזון, וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושליםניב דה-מלאך
הפקולטה לחקלאות, מזון, וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושליםשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים באיקליפטוסים. כמו באזורים אחרים בעולם, האיקליפטוס שנוי במחלוקת בתור מין זר שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. למרות הוויכוחים הסוערים, אך מעט ידוע על השפעת האיקליפטוסים על הצומח בישראל בכלל ובנגב המערבי בפרט. במחקר זה בחנו את השפעת האיקליפטוסים על חברות צומח עשבוניות המספקות שירותי מערכת אקולוגית, כמו מרעית לצאן ושירותי תרבות שונים. המחקר התבצע באביב 2023 ביער בארי וליד רעים, והתמקד בשלושה מינים: איקליפטוס המקור, איקליפטוס לוֹקסוֹפלֶבָּה ואיקליפטוס הצווארון. מצאנו שמדרום לעצים, באזורים שאין בהם הצללה, הביומסה העשבונית נמוכה בעשרות אחוזים ביחס לשטח פתוח, מה שמרמז על השפעות אללופתיות. לעומת זאת, ההבדל בין הצומח שגדל מצפון לעץ (בצל) לבין הצומח מדרום לעץ היה קטן, מה שמעיד על השפעה חלשה של הצללה. נוסף על כך, מצאנו השפעה שלילית של האיקליפטוסים על צפיפות הכלניות, אך פגיעה במגוון המינים נצפתה רק בקרבת איקליפטוס הצווארון. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים לנטיעות ביטחוניות ולאספקת צל וצוף, עלולות להיות להם השפעות שליליות על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, מומלץ להיזהר בנטיעות איקליפטוסים באזורים שמטרתם לעודד תיירות עבור פסטיבל דרום אדום ובאזורים שקיימים בהם מינים אנדמיים או נדירים. עם זאת, מצאנו הבדלים משמעותיים בין מיני איקליפטוס, ומסתבר שעבור חלק מהמינים ההשפעות השליליות קטנות. לכן, אנו ממליצים לתת עדיפות לנטיעת מינים בעלי ההשפעה המינימלית בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר 2023.
על קצה המזלג
- במלחמת 'חרבות ברזל' נפגעו שטחים פתוחים בנגב המערבי ובכללם שטחי יערות. ניתן לשער ששיקום היערות והנטיעות הביטחוניות שנועדו להסתיר קווי ראייה, יבוצעו, בין השאר, על-ידי נטיעת איקליפטוסים בשל התאמתם לגדילה באזור הצחיח למחצה.
- השפעת מיני איקליפטוסים על הצומח המקומי נמצאת במחלוקת, ולכן יש צורך בשיפור הידע על אודות היתרונות והחסרונות של פעולות ממשק הקשורות לנטיעת איקליפטוסים.
- המחקר בחן את השפעת שלושה מיני איקליפטוס נפוצים על הצומח בסביבתם הקרובה, ובאופן ספציפי על צפיפות פרטי הכלנית המצויה.
- בניגוד לדעה המקובלת, כאילו איקליפטוסים מעודדים פריחת כלניות, עבור שני מיני איקליפטוס נמצא שהם פוגעים בפריחתן. משוער שהשפעה זו נגרמת בשל תכונת האללופתיה של העצים או בשל ההצללה שהם יוצרים.
- באזורי פריחת הכלניות בנגב יש לבחור בזהירות את השטחים שנוטעים בהם איקליפטוסים, ולהביא בחשבון לא רק את תרומת הצל שלהם למטיילים, אלא גם את הפגיעה האפשרית בפריחת מרבדי הכלניות, שהם אחד ממוקדי המשיכה התיירותיים בנגב.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
גיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום, קק"ל:
קרוב ל-200 מינים של איקליפטוס גדלים בארץ, החל מתקופת המנדט הבריטי ועד היום. המאמר מוסיף נדבך נוסף לידע שנאסף לאורך עשרות שנים מתצפיות בחלקות מחקר ברחבי הארץ (ומובא בהרחבה בספר איקליפטוס, קורימביה ואנגופורה בישראל).
תהליך חידוש ושיקום של יערות ותיקים בנגב מבוסס על מסמך תורת ניהול היער בישראל. המסמך מציג את מכלול העקרונות וההנחיות לניהול היער בישראל, מגדיר את מטרות הייעור, את סוגי היערות ואת עקרונות תכנונם וניהולם, וכמו כן מפרט את כלי הממשק העומדים לרשות מנהל היער ואת עקרונות הפעלתם.
עם השנים למדנו להכיר, במרחב דרום של קק"ל, את התכונות המאפיינות את המינים השונים ולהתאים את המינים הניטעים לייעוד השטח, למטרת הנטיעה ולאופי בית הגידול. הכרת התכונות של שלושת המינים המתוארים במאמר זה ושל מינים נוספים מאפשרת לנו ממשק יער המותאם להגדרות תוכנית האב של היערות שנפגעו בשנים האחרונות בנגב המערבי. המשתנים החשובים לקביעת דגם הנטיעה בשטח לשיקום הם גובה העץ, רוחב הצמרת, צורת הצימוח, התגובה לשרפה, ההשפעה על הצומח העשבוני, אופי הפריחה וסוג הקרקע.
תוצאות המחקר תואמות לידע שנרכש בקק"ל לאורך שנים, ומחזקות את החלטות הממשק שאנו מקבלים. השפעת מיני איקליפטוסים שונים על הביומסה העשבונית אכן בולטת לעין, והמחקר המחיש זאת באופן ברור.
כפי שצוין במאמר, נטיעת איקליפטוסים מהווה חלק מהפעולות לשיקום האזור, תוך שקלול היתרונות והחסרונות של כל פעולת ממשק הנדרשת להבטחת קיומם של שירותי המערכת האקולוגית בשטחים שנפגעו: שירותי תרבות למטרות נופש, תיירות ומורשת, שירותי אספקה וכן שירותי ויסות ובקרה הכוללים האבקה, בקרת אקלים ומניעת שיטפונות וסחיפת קרקע.
פתח דבר
המחקר בוצע באביב 2023 ביער בארי ובאזור רעים. בזמן ביצוע המחקר לא יכולנו לדמיין את הטרגדיה שתתרחש באזור חודשים ספורים לאחר תומו. ליבנו עם הנפגעים והנפגעות בגוף ובנפש ועם כל תושבי האזור. המאמר הזה מוקדש לכולכם. אנו מלאי תקווה שהאזור הזה, המלא בטבע מדהים ביופיו, ישתקם. אם ממצאי המחקר שלנו יוכלו לסייע בכך, מה טוב.
מבוא
בעשורים האחרונים אזור הנגב המערבי מתאפיין באתגרים ביטחוניים מתמשכים מצד אחד, ובפריחה שמושכת עשרות אלפי מטיילים מרחבי הארץ מצד שני [4]. לאזור זה גם חשיבות רבה לשמירת טבע, והמגוון הביולוגי בו ייחודי, וכולל מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה – בין אם צמחים, עטלפים או זוחלים [11]. נוסף על כך, האזור מאופיין בריבוי יערות נטועים, בעיקר של איקליפטוסים.
הסוג איקליפטוס, שמקורו באוסטרליה, משמש לייעור ברחבי העולם. מתוך 800 מינים של איקליפטוסים בארץ המקור, בישראל משתמשים ב-60 מינים לנטיעות [7]. איקליפטוסים מוסיפים צל באזורים חמים, ורבים מהמינים עמידים לתנאי יובש, ולכן מצליחים לגדול במקומות שאף מין עץ אחר לא שורד. לאיקליפטוסים גם קצב גידול מהיר, הנותן להם יתרון בנטיעות לצרכים ביטחוניים [2] – כלומר נטיעה לשם הסתרת יישובים. כמו כן, לאיקליפטוסים יש חשיבות גדולה באספקת צוף לדבורי דבש בעונות יובש שהפריחה בהן מועטה.
למרות יתרונותיו האיקליפטוס הוא עץ שנוי במחלוקת, ולא רק בישראל. מהצתת מחאות אזרחיות בתאילנד בשנות ה-90 של המאה הקודמת [18] ועד לכינוי 'עץ פשיסטי' בפורטוגל [20], נטיעות איקליפטוס מעוררות התנגדות. בנגב המערבי המצב אינו שונה, וישנן התנגדויות רבות לנטיעת איקליפטוסים באופן כללי. חלק מההתנגדויות הן אזרחיות – למשל, בדואים שמצויים בסכסוך עם המדינה בנושא הבעלות על האדמה [5] – ומגיעות למאבקים אלימים [6] ולכריתת עצים [3]. לעומת זאת, חלק מההתנגדויות קשורות לשמירת טבע, והמוחים טוענים לפגיעה במגוון הביולוגי בעקבות פעולות ייעור על קרקעות הלס של הנגב המערבי [9].
כמו כל עץ, עצי איקליפטוס מצילים על הצומח העשבוני (כולל מינים חד-שנתיים, גאופיטים והמיקריפטופיטים), וכך יכולים לפגוע בפוטוסינתזה החיונית לגדילה של הצומח העשבוני. נוסף על כך, לחלק ממיני האיקליפטוס מיוחסת תכונה בשם אללופתיה [17], שמשמעותה עיכוב גדילה של צמחים אחרים, על-ידי שחרור חומרים כימיים מהעלים היבשים על הקרקע. למרות הידע הקיים על אללופתיה, בוצעו בישראל מעט מאוד מחקרים הבוחנים את הקשר בין האיקליפטוסים לצמחייה העשבונית [14]. התכונות האלה וממצאי סקרים שנערכו במערב הנגב, העלו חשש מפגיעת האיקליפטוסים במגוון הביולוגי ובמינים בסכנת הכחדה [11, 14].
אם אכן איקליפטוסים מקטינים את הביומסה העשבונית, עלולה להיות לכך השלכה כלכלית על מרעה של עדרי הבקר בקיבוצים ועדרי צאן בדואים [11]. נוסף על כך, אללופתיה יכולה להזיק לכלניות (Anemone coronaria), הפרח האהוב ביותר על הישראלים [1], והפרח הלאומי של מדינת ישראל [12]. הכלניות בתורן מספקות שירותי מערכת תרבותיים בפסטיבל 'דרום אדום', שמושך עשרות אלפי מבקרים בכל שנה [4] ושחלק משמעותי מכלכלת האזור נשען עליו [8].
בעולם קיימים מחקרים על השפעות של איקליפטוסים [15], אך נערכו השוואות מעטות בין מינים שונים של איקליפטוסים, שיכולים להשפיע באופן שונה. בנגב המערבי לא נבחנו כמעט ההשפעות האקולוגיות של האיקליפטוסים על הצומח (מעבר לסקרים [11]). לכן, מטרת המחקר שלנו הייתה לכמת את ההשפעות האקולוגיות של מיני איקליפטוסים שונים על הצומח העשבוני. התמקדנו באלמנטים הקשורים למגוון הביולוגי ולשירותי המערכת האקולוגית, כגון ייצור ביומסה שהכרחי לאספקת מזון (מרעה) ופריחת כלניות שחיונית לתיירות.
שיטות וחומרים
המחקר נערך בעונת הגידול 2022/2023. בשני אתרי מחקר (איור 1א), להלן "יער בארי" (31.433833, 34.470778) ו"רעים" (31.384556, 34.452722). בשני האתרים יורדים בממוצע כ-350 מ"מ גשם בשנה. האתרים הללו נבחרו בגלל שמצאנו בהם אזורים עם נטיעות דלילות, המאפשרות השוואה בין הצומח הקרוב לעץ לבין שטח פתוח דומה.
בחרנו עצי איקליפטוס שניטעו בשנות ה-90, 15 ביער בארי ו-14 ברעים. בתהליך בחירת העצים דאגנו למצוא עצים בעלי פנוטיפ חיצוני בריא, שהקרקע סביבם ישרה ומאוזנת למניעת שונות בין חלקות באותו העץ, שישנו בית גידול 'פתוח' פוטנציאלי במרחק עשרה מטרים לפחות מהם, ושהם רחוקים ככל הניתן מהפרעה פוטנציאלית, כדוגמת שביל אופניים. בחרנו שלושה מיני עצים: איקליפטוס המקור (Eucalyptus camaldulensis), מין גבוה, מהפופולריים בעולם, והנפוץ ביותר באזור הים תיכוני של ישראל (בנגב המערבי הוא נפוץ פחות כי עמידותו ליובש פחותה מזו של מינים אחרים); איקליפטוס לוֹקסוֹפלֶבָּה (E. loxophleba), מין נמוך ובעל עלווה ירוקה כהה; איקליפטוס הצווארון (E. torquata), מין נמוך–בינוני שעמיד מאוד ליובש, בעל חופה ירוקה כהה (איור 1ב, איור 2).
כל עץ במחקר הוא 'בלוק' הכולל שלושה 'בתי גידול': מצפון לעץ, ומדרום לו (במרחק עד 2.5 מטרים מהעץ, לכל כיוון בהתאמה) וכן בית גידול פתוח הסמוך אליו. בית הגידול הפתוח הוא באותו גודל (שטח דגימה של 800 סמ"ר) ותנאי קרקע, אבל במרחק של לפחות עשרה מטרים מהעץ. רציונל התכנון הוא שההבדלים בין 'צפון' ל'פתוח' מייצגים את כלל השפעת העץ (הצללה ואללופתיה). לעומת זאת, הצד הדרומי אינו מוצלל, ולכן ההבדל בינו לבין השטח הפתוח מייצג בעיקר אללופתיה. ההבדל בין הדרום לצפון מייצג את השפעת ההצללה בלבד (איור 1ג).
איור 1
תכנון ומבנה הניסוי
א. מפה של שטחי הניסוי, אתרי המחקר מסומנים בסיכה אדומה. המפה נוצרה באמצעות תוכנת arcGIS Pro.
ב. מיני האיקליפטוס השונים במחקר. צילום: ניב דה-מלאך.
ג. יחידת הניסוי (עץ איקליפטוס) מופיעה בשמאל התמונה. למעלה, בירוק כהה: בית הגידול הצפוני, המושפע מאללופתיה ומהצללה. מתחתיו בירוק בהיר יותר: בית הגידול הדרומי, המושפע מאללופתיה בלבד. בצד ימין, במרחק של לפחות 10 מטרים מהעץ, ישנו בית גידול פתוח שלא חווה את השפעת העץ.
לכן: צפון מול פתוח = כלל השפעת העץ; דרום מול פתוח = אללופתיה בלבד; דרום מול צפון = הצללה.
אספנו ביומסה של צמחים עשבוניים מכל בית גידול בשיא הביומסה העשבונית, בחודש אפריל. הביומסה נאספה ללא חומר אורגני אחר. במרחק של 2.5 מטר מהעץ הנחנו שני ריבועי ברזל בגודל 20 × 20 ס"מ בסידור מזרח–מערב במרחק של חצי מטר זה מזה. אספנו את הביומסה מכל ריבוע לתוך שקית נייר. הריבועים הונחו בבית הגידול הפתוח באותה הצורה, והפינה התחתונה הקרובה ביותר לעץ הייתה במרחק 10 מטרים ממנו לפחות. את הדגימות לקחנו למעבדה, שם מיני הצמחים השונים הופרדו, יובשו בתנור, ונשקלו.
את דגימת הכלניות ביצענו בתחילת מרץ, לקראת סוף עונת הפריחה, כדי לאפשר לכמה שיותר כלניות לפרוח (ספרנו גם כלניות שסיימו לפרוח). ספרנו את פרחי הכלנית בכל בית גידול, בריבוע של 2 × 3 מטר. המלבן הונח כשהצד הקצר לכיוון העץ, והצד הארוך לכיוון צפונן או דרום. בשטח הפתוח הקפדנו שהפינה התחתונה של המלבן, שהייתה הקרובה ביותר לעץ, תהיה במרחק של 10 מטרים ממנו לפחות.
נדגמה גם לחות הקרקע בבתי הגידול השונים, באחד מאתרי המחקר. הלחות נדגמה בעומק 15 ס"מ, באמצעות מכשיר EXTECH MO750, שמציג את אחוזי הלחות בקרקע.
הניתוח הסטטיסטי בוצע ב-R (חבילות lme4, multcomp). בניתוח התייחסנו לכל עץ בתור "בלוק", (random effect) במודל הרגרסיה הלינארית, כדי לנקות משתנים מתערבים ורעש שנבעו מההטרוגניות הגדולה בשטח ומהשוני בין האתרים. למעשה, המודל הסטטיסטי בוחן את ההפרש בין החלק הצפוני, הדרומי והפתוח בתוך כל בלוק (משתנים קטגוריים נכנסו למודל באמצעות משתני דמה). על כל המודלים הורצו ניתוחי פוסט-הוק בשיטת הולם-בונפרוני לתיקון של השוואות מרובות.
בניתוח הכלניות, בגלל ריבוי אפסים, שאינו מתאים להנחות של רגרסיה לינארית, השתמשנו במבחן פרמוטציות (כאשר הערבוב הוא רק בתוך כל בלוק, כדי להתחשב במבנה הדגימה). גם כאן ערכנו תיקון להשוואות מרובות.
כדי לבחון את השפעת האיקליפטוסים על הרכב המינים בחברה הרצנו גם אורדינציה (מסוג Nonmetric Multidimensional Scaling, NDMS) המתבססת על מדדי אי-דמיון (ג'קארד המבוסס על נוכחות–העדרות, ובריי-קרטיס המסתמך על שפעה יחסית).
איור 2
פיזור העצים בשטח
א. פיזור העצים ביער בארי; ב. פיזור העצים ברעים. כל סמליל מייצג עץ: בירוק- איקליפטוס המקור, בסגול- איקליפטוס לוקסופלבה, ובאדום- איקליפטוס הצווארון. המפות נוצרו באמצעות תוכנת ArcGIS Pro.
תוצאות
מצאנו ששלושת מיני האיקליפטוס מקטינים את הביומסה העשבונית בעשרות אחוזים לעומת בית הגידול הפתוח (איור 3). מבנה הדגימה שלנו מאפשר להסיק שהירידה בביומסה אינה קשורה להצללה כי לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין הצד הצפוני של העץ (שהוא מוצל) לבין הצד הדרומי של העץ (שהוא חשוף לשמש), למעט באיקליפטוס לוקסופלבה (איור 3). אומדני המבחנים הסטטיסטיים מופיעים בטבלה 1נ' שבנספח.
עבור איקליפטוס לוקסופלבה ואיקליפטוס הצווארון, מצאנו שנוכחות איקליפטוסים הקטינה את צפיפות הכלניות הפורחות. מצאנו ירידה של 89% ו-99% מדרום לעץ ביחס לשטח הפתוח (איור 4). עבור איקליפטוס המקור לא נמצאה השפעה מובהקת, אך ראוי לציין שחלקת איקליפטוס המקור היא באזור שלא נמצאו בו כלניות כמעט בכלל, גם בשטחים הפתוחים.
מתוך 46 מיני עשבוניים שדגמנו, עשרה מינים נמצאו רק בשטח פתוח ותשעה רק מתחת לאיקליפטוסים (כולם מינים מקומיים ואופייניים לאזור). למרות זאת, לא מצאנו הבדל מובהק סטטיסטית בהרכב המינים בניתוח NMDS, ככל הנראה בשל גודל המדגם הקטן וההטרוגניות המרחבית הגדולה (איור 1נ שבנספח). נוסף על כך, מצאנו שאיקליפטוס המקור ואיקליפטוס לוקסופלבה לא השפיעו על עושר המינים (איור 5), אך מתחת לאיקליפטוס הצווארון עושר המינים היה נמוך בהרבה מאשר בשטח הפתוח – ירידה של 48% ו-74% מצפון ומדרום לעץ בהתאמה. מדדי מגוון אחרים (סימפסון ושאנון) הראו מגמה דומה מאוד, ולכן אינם מוצגים.
באחוזי הלחות בקרקע לא מצאנו הבדלים בין בתי הגידול השונים (איור 2נ שבנספח).
איור 3
השפעת האיקליפטוסים על ביומסה עשבונית
הנקודות השחורות מייצגות את הממוצע לכל בית גידול, הקווים השחורים הם שגיאת תקן. האותיות מסמנות מובהקות ברמה של 95% לפחות. שימו לב לציר האנכי השונה של איקליפטוס המקור.
איור 4
שירותי מערכת – פריחה המשפיעה על התיירות
השפעת מיני האיקליפטוס על מספר פרחי הכלנית. הנקודות השחורות מייצגות את הממוצע לכל בית גידול. הקווים השחורים הם שגיאת תקן. האותיות מסמנות מובהקות ברמה של 95% לפחות.
איור 5
השפעת איקליפטוסים על עושר המינים
בציר האנכי מספר המינים שנמצאו בכל בית גידול. הנקודות השחורות מייצגות את הממוצע לכל בית גידול. הקווים השחורים הם שגיאת תקן. האותיות מסמנות מובהקות ברמה של 95% לפחות.
דיון
נטיעת איקליפטוסים היא חלק בלתי נפרד מממשק השטחים הפתוחים בנגב המערבי. עמידותם של העצים ליובש [21] בשילוב צמיחתם המהירה וחופת העלים ירוקת-העד הגדולה שלהם, הופכת אותם למועמדים טבעיים לנטיעה באזור צחיח למחצה כמו הנגב המערבי. נטיעת עצים באזור זה נועדה לספק צל לצורכי טיילות ונופש וכן לספק ביטחון דרך הסתרת יישובים קרובים לגדר [2].
אופיו התצפיתי של המחקר אינו מאפשר להדגים סיבתיות ברמת ודאות גבוהה כמו בניסויים מבוקרים. עם זאת, מערך ה"בלוקים" מאפשר לשלול משתנים מתערבים הקיימים בסקרים המשווים שטח נטוע לשטח טבעי, למשל הבדלים שנובעים מהכנת השטח לנטיעה או נטיעה של יערות באופן סלקטיבי רק על קרקעות מסוימות. למרות זאת, לא הצלחנו למצוא שטחי מחקר שמיני האיקליפטוס השונים מפוזרים בהם באקראי בשטח – למשל, איקליפטוס המקור ניטע בעיקר באזורים עם יצרנות גבוהה. לכן, לא ניתן לשלול בוודאות את האפשרות שהבדלים בין מיני האיקליפטוסים נובעים גם מתנאי סביבה שונים שהמינים הללו גדלים בהם ולא רק מהתכונות שלהם. למרות זאת, תצפיות רבות שלנו באזור מראות שההבדלים בין מיני האיקליפטוסים השונים מתקיימים גם באתרים אחרים, ולכן אנחנו מעריכים שההבדלים שמצאנו בין מיני האיקליפטוס נובעים מתכונות שונות. יותר מכך, האומדן שלנו מניח שבמרחק מסוים כבר אין השפעה לעץ, אך אם קיימת השפעה כזו, המשמעות היא שהאומדן שלנו הוא שמרני, כלומר שההשפעה האמיתית גבוהה יותר.
כמו במקומות אחרים בעולם ובארץ [14, 15], גם בנגב המערבי מצאנו שהאיקליפטוסים מורידים את הביומסה העשבונית. לממצא זה יש השלכות שליליות על שירותי טיילות ונופש ועל שימוש השטח למרעה, אף על פי שהפּרות והכבשים צריכות גם חורשות צל באזורי המרבץ שלהן. במחקר שלנו הצלחנו לבודד את השפעת ההצללה מכל שאר השפעות של העץ על-ידי השוואה בין השטח מדרום לעץ (בלי הצללה) ומצפון לעץ. הפרדה זו ומדידת אחוזי הלחות בקרקע, שלא הראתה הבדלים בין בתי הגידול, מחזקות את ההשערה שהמנגנון העיקרי שהאיקליפטוס משפיע דרכו על עשבוניים הוא אללופתיה. עם זאת, לא ניתן לשלול בוודאות מנגנונים נוספים. מצאנו שהקטנת ביומסה קשורה בעיקר לאללופתיה, מאחר שהיא התרחשה גם מדרום לעץ. יתרה מכך, עבור איקליפטוס לוקסופלבה מצאנו שהצללה מפחיתה את ההשפעה השלילית של האללופתיה, היות שמצפון לעץ יש יותר ביומסה מאשר מדרום לו. אנחנו משערים שהסיבה לכך היא שהחופה של איקליפטוס לוקסופלבה דלילה יחסית, ולכן ההשפעות החיובית של ההצללה – הורדת הטמפרטורה והקטנת איבוד מים – עולות על ההשפעות השליליות שלה – עיכוב פוטוסינתזה.
בהקשר לכלניות, הממצאים שלנו סותרים את הדעה הרווחת, שמעולם לא נבחנה אמפירית. מקובל לחשוב שהאיקליפטוסים פוגעים בדגנים, שהם המתחרים הגדולים של הכלניות, וכך באופן עקיף מעודדים פריחה של כלניות. עם זאת, מצאנו השפעה שלילית של איקליפטוס לוקסופלבה ואיקליפטוס הצווארון על פריחת כלניות. עבור איקליפטוס המקור לא ניתן היה לבחון את ההשערה, כי בשטחי המחקר הוא גדל באזורים ללא כלניות גם בשטחים הפתוחים – כנראה הן נדחקות תחרותית בגלל הביומסה הגבוהה (איור 4). בהקשר של פסטיבל דרום אדום, מדובר בהפרחת מיתוס שהאיקליפטוסים מעודדים פריחה, ולכן אנו ממליצים למזער נטיעות באזורי כלניות בנגב, בתנאי שהמחסור בצל לא יחסר למטיילים יותר מהכלניות עצמן.
מחקרים רבים בעולם, ומספר מצומצם גם בארץ, מראים השפעות שליליות של איקליפטוסים על מגוון מיני צמחים [14, 15]. להפתעתנו, לא מצאנו ראיות לירידה במגוון המינים עבור איקליפטוס המקור ואיקליפטוס לוקסופלבה. בניגוד למחקרים מאזור ים תיכוני, לא מצאנו שאיקליפטוס מעודד מינים פולשים, היות שכל המינים שדגמנו היו מקומיים. נוסף על כך, גם בהרכב המינים העשבוניים לא מצאנו שינוי באף אחד ממיני האיקליפטוס, אך סביר שזו תוצאה של מדגם קטן יחסית (נספח 1). התוצאות הללו שונות מממצאי סקר שערך מכון דש"א באזור בארי, והציג הבדלים גדולים בין מטעי איקליפטוס לשטחים הפתוחים במגוון הצמחים בכלל, ובפרט בהימצאות מינים נדירים [11]. הסקר של מכון דש"א כלל שטחים הרבה יותר גדולים ומגוון בתי גידול, ואת זיהוי המינים הנדירים בו ערכו בוטנאים מיומנים. עם זאת, הסקר לא כלל מבנה של בלוקים שמאפשר ניתוח סטטיסטי המנקה משתנים מתערבים. אי לכך, אנו מציעים שכדי לקבל תשובה מדויקת יותר, יש צורך במחקר המשך שישלב בין המחקרים המשלימים האלה – היקף הסקר ומבנה הדגימה שלנו.
מבין מיני האיקליפטוסים בלט לרעה איקליפטוס הצווארון, שהשפעתו על הביומסה והכלניות הייתה השלילית ביותר, ושהקטין את מגוון המינים. זהו כנראה המין עם האללופתיה החזקה ביותר. מחקרים מראים שתמצית מאיקליפטוס הצווארון פוגעת בחיידקים ובפטריות – ואפילו בקווי תאים סרטניים [13]. אומנם יש לאיקליפטוס הצווארון יתרון גדול בעמידות ליובש וכצמח צוף, אך אנו מציעים לרכז את הנטיעות שלו בשטחים קטנים כדי למזער את ההשפעות האקולוגיות השליליות שלו ולהעדיף מינים אחרים במידת האפשר.
לצערנו, בימים אלה אנו חוזים בפגיעה בשטחים הפתוחים של הנגב המערבי. נוסף על הפגיעה בחיים, בגוף, בנפש וברכוש, למלחמה יש גם מחיר סביבתי יקר. מעבר לפגיעה האפשרית בבעלי חיים ובצמחייה עקב שרפות, ירי ונסיעת משוריינים [10], הפגיעה בקרקע (שבתורה פוגעת בצמחים) היא בלתי נמנעת, ועלולה לפגוע אף יותר מבניית ערים או מהנחת פסי רכבת [16]. הפגיעה של חלק ממיני האיקליפטוס בכלניות, שהפסטיבל סביבן בכל שנה מהווה עוגן כלכלי חשוב לתושבי האזור [8], יכולה להתגלות כבעייתית יותר לאחר פגיעה ברבים מהשטחים הפתוחים הטבעיים במתקפת הטרור ובזמן המלחמה.
אנו משערים שנטיעת איקליפטוסים תהיה חלק מהפעולות לשיקום האזור, וכנראה תמשיך לעמוד במרכז מחלוקות. אנו מקווים שהבנת ההבדלים הגדולים שראינו בין מיני האיקליפטוס, תסייע להבנת היתרונות והחסרונות של כל פעולת ממשק. טוב אם החלטות הנטיעה ושמירת הטבע יתקבלו בהסתכלות רחבה, כולל אלמנטים חברתיים שמתקשרים ישירות לשירותי המערכת האקולוגית שחקרנו. כולנו תקווה לראות שוב את יער בארי, צומת רעים, ואת כל הנגב המערבי מכוסים שוב במרבדים אדומים ובעשרות אלפי מבקרים ומטיילים.
תודות
המחקר הוא חלק מפרויקט משותף של לירון שני (מהאוניברסיטה העברית בירושלים), נעמה טשנר (מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב) וניב דה-מלאך (מהאוניברסיטה העברית בירושלים), שמטרתו לחבר אקולוגיה ומדעי החברה בחקר השפעות האיקליפטוסים. המחקר התאפשר במימון קרן "שותפות לקיימות" של מרכז האוניברסיטה העברית לקיימות ובית הספר ללימודי קיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אנחנו מודים לחיים קיגל ולחברי מעבדת דה-מלאך על הערות על טיוטות קודמות, לטל שבת, לאור גרוס ולשלמה שיק על הסיוע בעבודת השטח והמיון במעבדה, ולעתי מור על הסיוע עם תוכנת ArcGIS PRO.
- במלחמת 'חרבות ברזל' נפגעו שטחים פתוחים בנגב המערבי ובכללם שטחי יערות. ניתן לשער ששיקום היערות והנטיעות הביטחוניות שנועדו להסתיר קווי ראייה, יבוצעו, בין השאר, על-ידי נטיעת איקליפטוסים בשל התאמתם לגדילה באזור הצחיח למחצה.
- השפעת מיני איקליפטוסים על הצומח המקומי נמצאת במחלוקת, ולכן יש צורך בשיפור הידע על אודות היתרונות והחסרונות של פעולות ממשק הקשורות לנטיעת איקליפטוסים.
- המחקר בחן את השפעת שלושה מיני איקליפטוס נפוצים על הצומח בסביבתם הקרובה, ובאופן ספציפי על צפיפות פרטי הכלנית המצויה.
- בניגוד לדעה המקובלת, כאילו איקליפטוסים מעודדים פריחת כלניות, עבור שני מיני איקליפטוס נמצא שהם פוגעים בפריחתן. משוער שהשפעה זו נגרמת בשל תכונת האללופתיה של העצים או בשל ההצללה שהם יוצרים.
- באזורי פריחת הכלניות בנגב יש לבחור בזהירות את השטחים שנוטעים בהם איקליפטוסים, ולהביא בחשבון לא רק את תרומת הצל שלהם למטיילים, אלא גם את הפגיעה האפשרית בפריחת מרבדי הכלניות, שהם אחד ממוקדי המשיכה התיירותיים בנגב.
מערכת אקולוגיה וסביבה
גיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום, קק"ל:
קרוב ל-200 מינים של איקליפטוס גדלים בארץ, החל מתקופת המנדט הבריטי ועד היום. המאמר מוסיף נדבך נוסף לידע שנאסף לאורך עשרות שנים מתצפיות בחלקות מחקר ברחבי הארץ (ומובא בהרחבה בספר איקליפטוס, קורימביה ואנגופורה בישראל).
תהליך חידוש ושיקום של יערות ותיקים בנגב מבוסס על מסמך תורת ניהול היער בישראל. המסמך מציג את מכלול העקרונות וההנחיות לניהול היער בישראל, מגדיר את מטרות הייעור, את סוגי היערות ואת עקרונות תכנונם וניהולם, וכמו כן מפרט את כלי הממשק העומדים לרשות מנהל היער ואת עקרונות הפעלתם.
עם השנים למדנו להכיר, במרחב דרום של קק"ל, את התכונות המאפיינות את המינים השונים ולהתאים את המינים הניטעים לייעוד השטח, למטרת הנטיעה ולאופי בית הגידול. הכרת התכונות של שלושת המינים המתוארים במאמר זה ושל מינים נוספים מאפשרת לנו ממשק יער המותאם להגדרות תוכנית האב של היערות שנפגעו בשנים האחרונות בנגב המערבי. המשתנים החשובים לקביעת דגם הנטיעה בשטח לשיקום הם גובה העץ, רוחב הצמרת, צורת הצימוח, התגובה לשרפה, ההשפעה על הצומח העשבוני, אופי הפריחה וסוג הקרקע.
תוצאות המחקר תואמות לידע שנרכש בקק"ל לאורך שנים, ומחזקות את החלטות הממשק שאנו מקבלים. השפעת מיני איקליפטוסים שונים על הביומסה העשבונית אכן בולטת לעין, והמחקר המחיש זאת באופן ברור.
כפי שצוין במאמר, נטיעת איקליפטוסים מהווה חלק מהפעולות לשיקום האזור, תוך שקלול היתרונות והחסרונות של כל פעולת ממשק הנדרשת להבטחת קיומם של שירותי המערכת האקולוגית בשטחים שנפגעו: שירותי תרבות למטרות נופש, תיירות ומורשת, שירותי אספקה וכן שירותי ויסות ובקרה הכוללים האבקה, בקרת אקלים ומניעת שיטפונות וסחיפת קרקע.
The effects of Eucalyptus on herbaceous plant communities in the Western Negev
Neumann Yuval and DeMalach Niv
The Robert H Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment, The Hebrew University in Jerusalem (Israel)
Preface
This study was conducted in the spring of 2023, in the Be’eri forest and near Kibbutz Re’im. At the time we couldn’t imagine the tragedy that will strike this region a mere few months later. Our hearts are with all who’ve been wounded, physically and mentally, and all the region’s residents. We’re hopeful that this region, full of striking natural wonders, will be restored to its glory, and hope our findings will help with these efforts.
Abstract
Large areas in Israel’s Western Negev region are planted with Eucalyptus trees. As in other regions, Eucalypti are controversial, as an alien species known for allelopathy – the inhibition of other plant species by producing chemical compounds. Despite intense debates, little is known on the effects of Eucalypti on the vegetation in Israel, especially in the Western Negev. In this study, we examined the effects of Eucalypti on herbaceous plant communities that provide many ecosystem services, such as grazing areas and different cultural services. The study was conducted in the Be’eri forest and near Re’im in the spring of 2023 and focused on three Eucalyptus species: E. camaldulensis, E. loxophleba and E. torquata. We found that in the trees’ southern ‘habitat’, where there is no shading, herbaceous biomass is highly reduced compared to open areas, which may indicate allelopathic effects. In contrast, the difference between the trees’ northern ‘habitat’ (which is shaded) and the southern ‘habitat’ was small, indicating a weak shading effect. Moreover, we found a negative effect of the Eucalypti on the flowering density of red anemones (A. coronaria), but a diversity loss was observed only in E. torquata. Overall, this study shows that despite Eucalypti’s numerous benefits in security-forestation and as nectar providers, they might have a negative influence on ecosystem services. Therefore, we advise caution when planting them in areas that are tourist-designated, especially in the ‘Darom Adom’ (red south) festival context and in areas where rare or protected species are found. Nonetheless, we found large differences between the different Eucalyptus species, and for some of them, the negative effects are minor. Thus, we recommend prioritizing the planting of minimal-effect species in the restoration process after the 7th of October tragedy.
נספחים
נספח 1
להורדהמקורות
- לוי מ. 2007. פרח הבר האהוב ביותר על הישראלים: כלנית. News1, בתאריך 11 בפברואר.
- מעיין ע. 2016. נטיעות ביטחוניות. אתר קק"ל.
- פרחי ר. 2010. תופעה: "תג מחיר" בדואי של כריתת עצים. News1, בתאריך 27 באוקטובר.
- צורי מ. 2017. עשרות אלפים השתתפו בסופ"ש בפסטיבל 'דרום אדום' בנגב המערבי. Ynet, בתאריך 11 בפברואר.
- קוריאל א. 2022. בדואים יידו אבנים, רע"מ מחתה, עיתונאי נעצר: המאבק נגד נטיעות קק"ל בנגב. Ynet, בתאריך 10 בינואר.
- קוריאל א, אזולאי מ ולוי א. 2022. מהומות בנגב בשל נטיעות קק"ל: רכבת בלמה בגלל אבנים, רכב הועלה באש. Ynet, בתאריך 11 בינואר.
- רבס י. מדריך איקליפטוסים הגדלים בישראל : 63 מינים. איזיקוביץ ד (עריכה מדעית). תל-אביב: נובל פרסום.
- רוזנברג קנדל ר. 2021 "מחצית מההכנסות שלנו מתבססות על פסטיבל דרום אדום. בלעדיו עדיף שנסגור". TheMarker, בתאריך 4 בפברואר.
- רוטשילד א. 2019. מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל. אקולוגיה וסביבה 10(2).
- רינת צ. 2023. הנפגעים הנשכחים של המלחמה: הצמחייה, בעלי החיים והאדמה. הארץ. 8 בנובמבר.
- שליו ע, בן-נתן ד, מנדלסון ע ואחרים. 2021. יערות בארי. סקר, ניתוח והערכה של טבע, פנאי, נופש, טיילות ומורשת האדם. מכון דש"א – דמותה של ארץ, אוניברסיטת תל אביב.
- Ynet, אתר האינטרנט. 2013. הכלנית: הזוכה בתחרות "הפרח של ישראל". Ynet, בתאריך 25 בנובמבר.
- Ashour HM. 2008. Antibacterial, antifungal, and anticancer activities of volatile oils and extracts from stems, leaves, and flowers of Eucalyptus sideroxylon and Eucalyptus torquate. Cancer Biology and Therapy 7: 399–403.
- Avishar A. 2023. Effects of afforestation with Eucalyptus camaldulensis on a coastal dune in central Israel and methods for accelerating restoration of the native ecosystem (PhD dissertation). Tel Aviv: Tel Aviv University.
- Becerra PI, Catford Ja, Inderjit et al. 2018. Inhibitory effects of Eucalyptus globulus on understorey plant growth and species richness are greater in non-native regions. Global Ecology and Biogeography 27: 68–76.
- Certini G and Scalenghe R. 2023. War is undermining soil health and availability more than urbanisation. Science of The Total Environment 908: 168124.
- Dadkhah A and Asaadi AM. 2010. Allelopathic effects of Eucalyptus camaldulensis on seed germination and growth seedlings of Acroptilon repens, Plantago lanceolata and Portulaca oleracea. Research Journal of Biological Sciences 5(6):430–434.
- Doughty R. 1996. Not a Koala in sight: Promotion and spread of Eucalyptus. Cultural Geographies (formerly Ecumene) 3(2): 200–214.
- Herrmann JD, Opatovsky I, Lubin Y, et al. 2015. Effects of non-native Eucalyptus plantations on epigeal spider communities in the northern Negev desert, Israel. The Journal of Arachnology 43(1): 101–106.
- Kardell L and Steen E. 1986. Eucalyptus in Portugal – A threat or a promise. Ambio XV(1): 6–13.
- Saadaoui E, Ben Yahia K, Dhahri S, et al. 2017. An overview of adaptative responses to drought stress in Eucalyptus spp. Forestry Studies 67(1): 86–96.
קריאה נוספת
מאמר המתאר את הוויכוח אם איקליפטוסים בצפון הארץ הם מין פולש או רק מין זר.
כהן ע וריוב י. 2016 האם אקליפטוס המקור הוא מין פולש בישראל? כלנית 3.
סקר רחב-היקף על המגוון הביולוגי הייחודי של אזור בארי תוך השוואה בין אזורים נטועי איקליפטוסים לאזורים ללא נטיעות.
שליו ע, בן-נתן ד, מנדלסון ע ואחרים. 2021. יערות בארי. סקר, ניתוח והערכה של טבע, פנאי, נופש, טיילות ומורשת האדם. מכון דש"א – דמותה של ארץ, אוניברסיטת תל אביב.
מאמר הבוחן את ההשפעות האקולוגיות של איקליפטוסים במקומות שונים בעולם תוך השוואה בין האזורים שאיקליפטוס גדל בהם באופן טבעי, לאזורים שהאקליפטוס הוא מין זר בהם.
Becerra PI, Catford Ja, Inderjit et al. 2018. Inhibitory effects of Eucalyptus globulus on understorey plant growth and species richness are greater in non-native regions. Global Ecology and Biogeography 27: 68–76.
מאמר חשוב, המראה בצורה ברורה ומדעית, מה שכל מטייל אקראי וחובב טבע מזדמן רואה בעיניו באופן ברור. בנוגע להשלכות של האללופתיה על הסביבה: בנוסף לפגיעה במרעה ובכלניות, וכנראה גם במינים נדירים ואנדמיים, כפי שמוזכר במאמר, הירידה בביומסה הצמחית משמעה פגיעה גדולה ביצרנות המערכת – ולכן השפעתה השלילית גדולה ומערכתית. כשבסיס הפירמידה (היצרנים) דליל וכמעט לא קיים – הרמות הטרופיות הנסמכות עליו (צרכנים ראשונים ושניוניים והלאה) גם כן דלילות ומספר הרמות קטן.
מתחת לחורש צפוף של אקליפטוס הצווארון ישנה שממה סטרילית גם בחורפים המוצלחים ביותר!