הפסל עוסק בתהליך המתמשך של הפיתוח המואץ הגורם להפרת הסביבה הטבעית. הפסל מעמת אותנו עם תוצאות פעולות ההרס הסביבתי, ובו זמנית מאזכר את חיוניותו של הטבע ואת כוחו להתחדש

שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

הצורך לתת מענה לצריכת המזון המוגברת עלול לגרור שימוש בלתי מושכל ונעדר אחריות במשאבים סביבתיים, שעלול להביא לדילולם באופן בלתי הפיך. הטכנולוגיה לבדה לא תיתן מענה הולם, ונדרשת מדיניות כוללת ועולמית למאבק בעוני ולמתן ביטחון תזונתי בעולם