מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא

ללמד מחוץ לקופסה – כיצד לימוד מחוץ לכותלי הכיתות יכול לעזור לטבע

לטיפוח מורים כיזמי מדיניות בשדה יש פוטנציאל ליישום מעמיק של חינוך לקיימות, שמתבסס בדרך כלל על בחירה חופשית של מורים לקדם את התחום ולהיות מעורבים גם בפיתוח תוכניות וגם ביישומן

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

במחקר שעיקריו מתוארים כאן, נבחנו המניעים, הקשיים והתחושות של בני הנוער המשתתפים במחאות האקלים בארץ. במחקר נמצא היעדר שיח בנושא משבר האקלים בין בני הנוער בישראל לבין מבוגרים, לצד חוויה רגשית של פחד, כעס ועצב לנוכח נושא זה. הפער בין ממצאים אלה מטריד, שכן הוא משקף חולשה של מערכת החינוך בטיפול בנושא כה "בוער" בסדר היום העולמי

בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית

מחקר זה בחן את המטרות, האתגרים ודרכי הפעולה של פרויקטים סביבתיים רב-תרבותיים בגליל. הפרויקטים הפגישו לראשונה בני נוער יהודים ובדואים ללמידה רב-תחומית של סוגיות סביבתיות מקומיות