שימוש עירוני במים אפורים - הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

אוקטובר 2016, גליון 3, (עמ' 268-267)



-
הדפס PDF שלח לחבר



שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב [1]*, רוסלנה רחל פלטניק [2, 3] ואנדראה גרמנדי [1, 3]

[1] החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

[2] החוג לכלכלה וניהול, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

[3] המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

* zoya.zilber@gmail.com

 

השימוש במים אפורים נעשה נפוץ ברחבי העולם במטרה לצמצם את השימוש במים העירוניים ולְפַנות מים באיכות גבוהה, כמו מים טבעיים ומותפלים, לענפים המשתמשים במים כתשומה ומאופיינים בפריון גבוה יותר. מים אפורים, המוכרים גם כ"דלוחים", הם מים שמקורם בכיורי רחצה ביתיים, במקלחות, באמבטיות וכן במכונות כביסה ביתיות. לאחר טיפול מתאים, מים אלה יכולים לשמש להשקיה, לכביסה ולהדחת אסלות ולחסוך למשפחה בת ארבע נפשות כ-60 ₪ לחודש בחשבון המים.

מדוע, אם כך, טכנולוגיה זו לא מיושמת?

בישראל, שימוש עירוני חוזר במים אפורים עומד עדיין בפני מכשולי אסדרה (רגולציה) שונים. משרד הבריאות מפרסם באתרו כי "בעיה מרכזית הקיימת בשימוש חוזר במים אפורים היא הסכנה לבריאות הציבור". קביעה זו נובעת מהחשש כי המים האפורים לא יעברו טיפול ראוי, ומיקרואורגניזמים מסוימים יישארו במים המטופלים. המכשול הנוסף, לטענת משרד הבריאות, הוא הקושי לפקח על מערכות הטיפול במים. בניגוד לעמדת משרד הבריאות, על פי ממצאי מחקר שערכנו, הציבור איננו חושש, ואף מראה נכונות לשימוש במערכת.

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות [2, 3, 4, 6], ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם [1, 5].

העבודה המתוארת כאן היא בין העבודות החלוציות שנערכו בישראל להעריך את הקבלה הציבורית לשימוש במערכות מים אפורים לשימוש חוזר בקרב האוכלוסייה העירונית.

המחקר נערך באמצעות ריאיון פרונטלי בקרב 165 נסקרים, רובם בעלי בתים פרטיים מהאוכלוסייה היהודית והלא-יהודית בעיר בינונית מעורבת (מעלות-תרשיחא). על פי ממצאי המחקר, שיעור גבוה (84%) מבין כלל הנסקרים מוכן להשתמש במים אפורים, וזאת למרות העובדה כי מרבית הנסקרים (65%) לא שמעו על המושג "מים אפורים" לפני הריאיון. נוסף על כך, מחצית מהנסקרים לא ידעו לציין את הוצאתם החודשית על מים וביוב.

כ-60% מהמשיבים מוכנים לשלם עבור התקנת מערכת מִחזור מים ביתית, והמחיר המרבי שמרביתם (71%) מוכנים לשלם הוא עד 3,000 ₪ – סכום הנמוך באופן ניכר מעלות המערכת, התקנתה, תחזוקתה, והשיפוץ הנדרש לשם כך. ממצאים אלה התקבלו לאחר שהוסבר למשתתפים במהלך הריאיון כי כדי להתקין מערכת מסוג זה בביתם יידרש שיפוץ, שיתאים את הצנרת לדרישות המערכת. מהמחקר עולה כי הסיבות הנפוצות ביותר לסירוב לשלם עבור המערכת הן חוסר היכולת הפיננסית להשקעה כספית במערכות מסוג זה (26%), והשקפה הגורסת כי הממשלה צריכה לדאוג לסובסידיה עבור ההתקנה (35%). אף אחד מהנסקרים לא הביע חשש משימוש במערכת ממניעים בריאותיים. יש לציין כי שני שלישים מהנסקרים הביעו נכונות להשתמש במים מושבים להדחת אסלות ולהשקיה, אך רק אחוז אחד ציין כי היה מוכן להשתמש במים גם לכביסה. במחקר נמצא כי יש הבדל בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הלא-יהודית מבחינת המוכנות לשלם על השימוש במערכת (נכונות של 67% לעומת 33% בהתאמה).

כדי לאפיין את הגורמים למוכנות לשימוש במערכת וכן לתשלום עבורה נותחו תוצאות הסקר באמצעות רגרסיה מסוג Logit. ממצאי הניתוח הסטטיסטי מעידים כי מודעות סביבתית היא המשתנה המשפיע העיקרי על הנכונות להשתמש במערכות מים אפורים לשימוש חוזר ולשלם עבורן. מממצאי הניתוח עולה כי מודעות סביבתיות גבוהה מגבירה את הנכונות לשימוש במים אפורים ולתשלום עבורם פי 2.48 ופי 1.77 בהתאמה, בהשוואה למודעות סביבתית נמוכה. מכאן, ככל שהעירייה, הממשלה ומערכות החינוך ישקיעו בהגדלת המודעות הסביבתית, כך נראה כי תגדל האוכלוסייה שתהיה מוכנה לקבל את מערכות המים האפורים ולשלם עבורן.

הנסקרים נשאלו גם לגבי העדפתם למערכות מסוימות לטיפול במים אפורים. כיום מוצעות בשוק מגוון של מערכות המבוססות על טכנולוגיות דומות. במהלך הריאיון הוצגו באמצעות תמונה והסבר שתי מערכות: מערכת טיהור ביולוגית-מכָנית ומערכת "אגנים ירוקים". בהינתן ביצועים דומים, מערכת ביולוגית-מכנית היא קומפקטית יותר, בעוד שהערך המוסף של אגנים ירוקים הוא אלמנט גינון ייחודי. רוב הנסקרים היהודים היו מעוניינים להתקין בביתם מערכת מסוג אגנים ירוקים (61%), בעוד שרוב הנסקרים הלא-יהודים העדיפו מערכת ביו-מכנית (75%).

המסקנה המרכזית מהמחקר היא כי הציבור מוכן לקבל את הרעיון של שימוש במים אפורים. למרות זאת, מדיניות לקידום התכנית, אם תאושר, תצטרך לכלול לא רק קידום מודעות ליתרונות מִחזור המים, אלא גם אלמנט של סובסידיה. הכללת מערכות מים אפורים בדרישות תמ"א ובתקן בנייה ירוקה עשויים להנגיש את השימוש בהן. כך נחסך שיפוץ ייעודי לצורך התקנת המערכת. כמו כן, כדי להשיא את שיעור המשתתפים בתכנית, יש להציע מגוון של מערכות לטיהור ולהשבת מים, שיענו על טעמים ועל צרכים שונים של האוכלוסייה.

 

מקורות

[1]      EU. 2016. Legislation: Minimum quality requirements for reused water in the EU. www.tinyurl.com/EU-2016-Legislation.

[2]      Grant SB, Saphores J-D, Feldman DL, et al. 2012. Taking the "waste" out of "wastewater" for human water security and ecosystem sustainability. Science 337: 681-686.

 [3]     Ramon G, Green M, Semiat R, and Dosoretz C. 2004. Low strength greywater characterization and treatment by direct membrane filtration. Desalination170: 241-250.

[4]      Sostar-Turk S, Petrinic I, and Simonic M. 2005. Laundry wastewater treatment using coagulation and membrane filatration. Resources, Conservation and Recycling 44(2): 185-196.

[5]      Suez. 2016. Wastewater treatment and reuse. www.tinyurl.com/wastewater-treatment-reuse.

 [6]     Winward GP, Avery LM, Frazer-Williams R, et al. 2008. A study of the microbial quality of greywater and an evaluation of treatment technologies for reuse. Ecological Engineering 32(2): 187-197.





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel