אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

חפרפרת כְּכוּבַת-האף

16 בפברואר, 2023

החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי

לִזְלֹל עֲרֵמַת תּוֹלָעִים בְּ-10 נְגִיסוֹת בְּתוֹךְ 2 שְׁנִיּוֹת?! / ד"ר קֶנָת קָטַאנְיָה, חוֹקֵר מַדְּעֵי הֶעָצָב / מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת וַנְדֶרְבִּילְט, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּשֶׁרָאָה / מִבַּעַד לְרִצְפַּת הַזְּכוּכִית שֶׁל מְחִלַּת-הַמַּעְבָּדָה, / חֲפַרְפֶּרֶת, כּוֹכֶבֶת זְלִילָה קוֹלוֹסָלִית, / נוֹגֶסֶת בִּתְנוּעָה מְטֹרֶפֶת – מְהִירָה פִּי 26 / מִזּוֹ שֶׁל שִׂיאָנִית הָעוֹלָם הָאֱנוֹשִׁית בִּנְגִיסָה, / הַגְּבֶרֶת סוֹנְיָה תּוֹמָס מִוִּירְגִ'ינְיָה. / כֵּיוָן שֶׁד"ר קָטַאנְיָה הִתְקַשָּׁה לַעֲקֹב אַחַר תְּנוּעַת הַזְּלִילָה הַמְּהִירָה, / הוּא צִלֵּם אֶת הַסְּעֻדָּה הַמּוּזָרָה / בַּמַּצְלֵמָה מְאִטָּה. / טוֹב, צָרִיךְ לְהַסְבִּיר שֶׁזּוֹ לֹא סְתָם חֲפַרְפֶּרֶת. כְּלוֹמַר, בַּכֹּל – / הִיא רְגִילָה לְגַמְרֵי. / פְּרָט לְאַפָּהּ – שֶׁמִּמֶּנּוּ מִשְׁתַּרְבְּבִים / 22 זִיזִים בַּשְׂרָנִיִּים מְפַרְכְּסִים מְפַרְכְּסִים כְּמוֹ אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת. / אַף שֶׁכֻּלּוֹ חַיְשָׁנִים, אַנְקוֹלִים לִתְפֹּס, אֶצְבָּעוֹת לַחְטֹף, / מִצְבָּטַיִם לִשְׁלֹף, שִׁנַּיִם לִנְגֹּס. / אַף שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִזּוּג יָדַיִם זְרִיזוֹת. / אַף רַעַבְתָן. תְּזָזִיתִי. / הִיא מְטַלְטֶלֶת רֹאשָׁהּ נִתְקֶלֶת בְּמָזוֹן פּוֹשֶׂקֶת פִּיהָ לוֹכֶדֶת טַרְפָּהּ בְּשִׁנֶּיהָ הַקִּדְמִיּוֹת / וְהַכֹּל – בְּתוֹךְ חֲמִישִׁית שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת! //

אֶפְשָׁר אוּלַי לְהָנִיחַ כִּי הַד"ר קָטַאנְיָה: / מִי קָרָא לָהּ "חֲפַרְפֶּרֶת כְּכוּבַת-הָאַף", / וְאוּלַי אַף חָרַז בִּשְׁבִילָהּ כַּמָּה הִרְהוּרִים. / לְמָשָׁל: / הוֹ חֲפַרְפֶּרֶת צְמַרְמֶרֶת אֵיזוֹ מִנְהֶרֶת- / תִּקְוָה אַתְּ חוֹפֶרֶת? / וּלְאָן זֶה אָצָה לָךְ כֹּה הַדֶּרֶךְ? // וְאוּלַי ד"ר קָטַאנְיָה רַק שָׁקַע בְּמַחְשָׁבָה פִילוֹסוֹפִית עַל / טִיבוֹ שֶׁל הַזְּמַן / וְאוּלַי שָׁאַל עַצְמוֹ אִם הַזְּמַן שֶׁלָּהּ / הוּא אַחֵר מִשֶּׁלָּנוּ // וְאוּלַי ד"ר קָטַאנְיָה תָּהָה / מָה רָצָה הַטֶּבַע לְהַשִּׂיג / כְּשֶׁמָּתַח אֶת קְפִיץ-הַנְּגִיסָה-וְהַזְּלִילָה שֶׁלָּהּ / עַד כְּדֵי כָּךְ? / לְמָה שָׁאַף כְּשֶׁעִצֵּב לָהּ אַף רַב-זִיזִים-וּתְזָזִית – / אַף לְגַמְרֵי מְטֹרָף? / וּמַדּוּעַ הִמְלִיךְ אוֹתָהּ לְאַלּוּפַת-הַטְּרִיפָה, / פִּי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה מִן הַגְּב' סוֹנְיָה תּוֹמָס? //

וְאוּלַי בִּכְלָל הַחֲפַרְפֶּרֶת הִיא זוֹ שֶׁמִּתְבּוֹנֶנֶת בְּאַפּוֹ שֶׁל ד"ר קָטַאנְיָה / וְחוֹשֶׁבֶת: מוּזָר! אֵיזֶה אַף! אַף כָּל-כָּךְ כָּל-כָּךְ בִּלְתִּי מְפֻתָּח!

בעקבות קטע מדעי בטלוויזיה 14.2.05

מתוך: רחל חלפי תשע"א. ספר היצורים. הקיבוץ המאוחד.


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני
שיאנית העולם בזלילת ביצים – סוניה תומאס | צילום: Brian Chu, ויקימדיה, CC BY 2.5

החפרפרת כְּכוּבַת-האף היא חפרפרת קטנה, שצדה את טרפה גם מתחת למים וחיה במחילות במזרחה של אמריקה הצפונית. השיר פותח במה ששודר בטלוויזיה – מהירות הטריפה והאכילה של החפרפרת גדולה פי עשרים ושישה מקצב השיאנית האנושית לאותה שנה, סוניה תומס, שכילתה 65 ביצים קשות בשש דקות וארבעים שניות. מעבר לשיאים ולהשוואות מגוחכות, שתי האכלניות מוצגות כיצורים מוזרים, גרוטסקיים אפילו. המשוררת ממשיכה ומתארת את פליאתו של המדען על קצב האכילה המהיר של החיה שהוא חוקר. דומה שהפליאה ניצתה אף במשוררת, והיא מדמיינת שאלות, חלק מהן פילוסופיות, על תקווה ועל זמן, שאולי אף הן מטרידות את החוקר, ומסיימת את השיר בהיפוך הומוריסטי שחושף כיוון חשיבה מקורי וייחודי – מה חושבת החיה על החוקר? החפרפרת במקרה זה משתאה עד כמה אפו של החוקר בלתי מפותח בהשוואה לאפה שלה.

זוהי שאלה שנשאלת רק לעיתים נדירות – מה חושבת החיה על חוקרים בפרט ועל בני האדם בכלל. מחקרים על גבי מחקרים מלמדים אותנו על בעלי חיים וצמחים, ואנחנו איננו נעצרים כדי לשאול מה מרגיש או מה חושב הצד שנחקר, שנכלא, שנערכים עליו ניסויים, הצד שנתפס כאובייקט ולא כסובייקט כמונו. למעשה איננו רואים את בעלי החיים, בוודאי שלא כיצורים שווים לנו. הם מוצרים שאנו צורכים – בשר וחלב, פרוות, נוצות, תרופות ועוד ואובייקטים לקידום מחקרים שונים ברפואה, בפסיכולוגיה, בפיזיולוגיה, בנוירולוגיה ובתעשיית הקוסמטיקה.

מחקרים בבני אדם אסורים על פי חוק במרבית מדינות העולם, ואכן החפרפרת היא מושא המחקר, ולא האישה. היחס הדואלי לגבי עריכת מחקרים מעורר שאלות. אחד היוצרים שערער על זכותנו לערוך מחקרים בבעלי חיים הוא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. בספרו המלחמה בסלמנדרות, שיצא לאור בשנת 1936 (התרגום של רות בונדי לעברית יצא לאור במחברות לספרות ב-2012), מתאר הסופר באירוניה רבה קונגרס מדעי "על מה שמכונה בלשון המדע חיי הרוח של בעלי החיים". בזמן שהחוקרים מציגים את מחקריהם, חושב המספֵּר מה היו תוצאות המחקרים לו בוצעו הניסויים בחוקרים עצמם: "באותו רגע התחילה לנקר במוחי השאלה אֵילו הפרעות היו מופיעות אצל פרופסור דבריינט אִילו כרתו לו את אונת מוחו הימנית; איך היה מגיב ד"ר אוקגאווה החייכני אילו הייתי מגרה אותו במכות חשמל, ואיך היה מתנהג פרופסור רהמן אם מישהו היה כותש לו את שבלול האוזן".

ההפיכה ההומוריסטית שמבצעת רחל חלפי בסיום השיר היא אכן מהפכה – החפרפרת היא בעלת תודעה, היא חושבת ומרגישה, היא תוהה לגבי החוקר, שופטת את אפו כמפותח פחות משלה, ומותירה לנו לתהות מה דעתה על החוקר עצמו. היפוך זה מחזיר אותנו לשגור ולמקובל – לשיפוט שלנו לגבי ערכן הפחות של חיות בהשוואה אלינו, ולהפרדה המוחלטת שיצרנו בין אנושיות לחייתיות.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גורני ע. 2022. החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי. אקולוגיה וסביבה 13(4).
העתק


מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה



      ציטוט מומלץ

      גורני ע. 2022. החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי. אקולוגיה וסביבה 13(4).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עולם מלא פצעים / גליה וורגן ומירלה משה אלבו

      עדנה גורני

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי גחליליות נעלמות, קרחונים נמסים – והמשבר האקלימי מחריף. האם נשנה כיוון?

      גחליליות נעלמות, קרחונים נמסים – והמשבר האקלימי מחריף. האם נשנה כיוון?

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

      תום התמר / הדר לוטן

      עדנה גורני

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) לא בתמימותם של עצי תמר עוסק השיר אלא בסופם, עקב הרעלה ארוכת שנים

      לא בתמימותם של עצי תמר עוסק השיר אלא בסופם, עקב הרעלה ארוכת שנים

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      משירת הנגב המערבי

      עדנה גורני

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי שירי משוררות ומשוררים הטווים חוטי קשרים, הֶקשרים והתייחסויות למקום המגורים, אהבה לנגב ולנופיו, חיבור להיסטוריה רחוקה וקרובה, לצד השכנות עם עזה וחיים בצל מטחי טילים

      שירי משוררות ומשוררים הטווים חוטי קשרים, הֶקשרים והתייחסויות למקום המגורים, אהבה לנגב ולנופיו, חיבור להיסטוריה רחוקה וקרובה, לצד השכנות עם עזה וחיים בצל מטחי טילים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד