אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

קוּרֵי זָהָב דַּקִּיקִים מְלֻכְסָנִים / נִמְתָּחִים בָּאוֹר הָעוֹלֶה מוּל חַלּוֹנִי

24 בינואר, 2022

בריאה / ענבל קליינר

קוּרֵי זָהָב דַּקִּיקִים מְלֻכְסָנִים
נִמְתָּחִים בָּאוֹר הָעוֹלֶה מוּל חַלּוֹנִי
בֵּין עַנְפֵי הַלִּימוֹן וְהַזַּיִת.

 

אֵיךְ הִשְׁכִּים לִטְווֹתָם עוֹד לִפְנֵי הַזְּרִיחָה?
אֵיךְ חִבֵּר מֶרְחַקֵּי עֵצִים עֲנֵפִים
לְרִקְמַת פָּז אַחַת?
וְאֵיךְ בְּשֶׁלּוֹ, בְּנִגּוּד לְכָל הַהֶגְיוֹנוֹת וְהַחֻקִּים,
עֲנָפִים כְּבֵדִים מִפְּרִי מוֹתְחִים עַצְמָם זֶה
אֶל זֶה כְּדֵי נְגִיעָה?

 

מתוך: ענבל קליינר, ספר בכתובים שיראה אור בקרוב בסדרת כבר, ירושלים: מוסד ביאליק


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

השיר פותח במראה יום-יומי ורגיל לכאורה. בוקר. מבט מבעד לחלון. האור העולה מאיר ענפי עצים, לימון וזית. אך המבט מבחין ביותר מכך, העיניים נעצרות, ורושמות את המילים שהיד הכותבת תרשום מאוחר יותר. הפרט הראשון בתמונה איננו ענפי עצים אלא קורי עכביש, אם כי המילה עכביש אינה מופיעה בשיר. העיניים לוכדות ציור: האור העולה מֵפֵז את הקורים הדקיקים, והם נראים כאילו עשויים מזהב. יש כאן תזמור מופלא ומדויק של רגע אחד, עכשיו, רגע שלאחריו הכול ישתנה ולפניו היה שונה – השילוב של הזווית שקרני האור פוגשות את הקורים המתוחים ואת העיניים המביטות. יש כאן פליאה על העכביש שטווה את הקורים עוד לפני זריחת השמש, שכן אילו היה מאחר, התמונה הזאת לא הייתה נוצרת; פליאה על העכביש שהשכיל לחבר את קוריו לענפים רחוקים זה מזה, כאילו ריחף מענף לענף, ובכך חיבר בינו לבין העצים לבין השמש לבין הצופה בחלון והפכם לְרִקְמַת פָּז אַחַת. החיבור הפיזי הוא גם חיבור תודעתי: אנחנו והיקום – אחד, וההפרדה היא אשליה. יתרה מכך, המשוררת גורסת כי העצים שואפים להתחבר, לגעת. קורי העכביש הדקיקים מאפשרים לענפים הכבדים מפרי למתוח את עצמם זה אל זה, כנגד חוקי הפיזיקה, כְּדֵי נְגִיעָה.

הידיעה האינטואיטיבית של קשר ותקשורת בין יצורים שאנו תופסים כפשוטים ושונים מאיתנו מהותית, מגובּה בשנים האחרונות במחקרים רבים. לדוגמה, סוזן סימרד בקנדה גילתה שעצים יכולים לתקשר זה עם זה, להעביר זה לזה חומרים חיוניים ואף לשלוח אותות מצוקה ואזהרה. הם עושים זאת בעזרת פטריות מיקוריזה שחיות בסימביוזה עם העצים, ויוצרות רשת קורים תת-קרקעית (תפטיר) שמחברת בין שורשי העצים. העצים מזהים קרובי משפחה ושכנים באמצעות הרשת הזאת, ועוזרים להם בעת מחסור. כך היער הוא למעשה אורגניזם אחד, ומתיחה נוספת מגלה שגם העכביש הוא חלק מאורגניזם זה, כמו כל מי שחי ביער, ניזון ממנו, מבקר בו, וכותב עליו.

אֵיךְ נְשַׁמֵּר אֶת הַפְּלִיאָה? כך מסתיים שירו של ישראל נטע במדור 'שירת הסביבה' בגיליון הקודם. שירה של ענבל קליינר עונה לו, וטווה רשת שמחברת בין השירים, בין המשוררים ובין הקוראים. מן הראוי שנתייחס ברצינות לשאלות בשיר 'בריאה'. אפילו התבוננות קשובה בטבע אינה דבר של מה בכך. נערה צעירה סיפרה בריאיון שרק לאחר שהוריה לקחו לה את הטלפון הנייד – רק אז ראתה שעצים יפים צומחים בדרך לבית הספר. איך נשכיל אנחנו לראות, לחבר ולהתחבר זה לזה ולברואים האחרים, המופלאים, שאנחנו יודעים עליהם כל כך מעט? איך נצליח להרגיש כי כולנו ארוגים ברשת אחת, כפי שמזכירה לנו כותרת השיר, ולהבין לעומק, כי כל מעשה שלנו משפיע על הרשת כולה – לטוב ולרע?


מחשבות על “בריאה / ענבל קליינר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    ציטוט מומלץ

    גורני ע. 2021. בריאה / ענבל קליינר. אקולוגיה וסביבה 12(4).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    שחיטה כשרה / שירה סתיו

    עדנה גורני

    גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) השיר מזמין כל אחת ואחד לחשוב באופן עמוק מה רובץ לנו בבטן, מתי ובאילו נסיבות אנחנו מסובבים את ראשנו, ולמי אנחנו מפנים עורף

    השיר מזמין כל אחת ואחד לחשוב באופן עמוק מה רובץ לנו בבטן, מתי ובאילו נסיבות אנחנו מסובבים את ראשנו, ולמי אנחנו מפנים עורף

    גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

    [היה סגרירי] / ישראל נטע

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל על הפליאה, העשויה להוביל אותנו להבנה שנחלים אינם (רק) תעלות ניקוז, אלא משאב ציבורי בעל ערך סביבתי, תרבותי וחברתי, שיש לשקמו ולשמרו – כמו גם את הפליאה

    על הפליאה, העשויה להוביל אותנו להבנה שנחלים אינם (רק) תעלות ניקוז, אלא משאב ציבורי בעל ערך סביבתי, תרבותי וחברתי, שיש לשקמו ולשמרו – כמו גם את הפליאה

    גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

    מכונת החֵרות / דן פגיס

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

    גלים שחורים / אורי קיטה

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

    אני רוצָה / יוליה וינר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

    דיוק הכיוון / יהודית כפרי

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

    שירת סגרכתר

    עדנה גורני

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

    תאר לך / ויינברג מאיה

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

    - מודעה -

    לראש העמוד