אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

השם עגור הוא אונומטופיאה, והוא מתבסס על קולות הגרגור. השם המדעי בלטינית הוא Grus, מילה שפירושה "לקרוא בקול צרוד" | ציור: זאב לבינגר

29 באוקטובר, 2020

דיוק הכיוון / יהודית כפרי

מֻתְוִים בְּאָפֹר-כֵּהֶה

עַל אָפֹר-בָּהִיר

שֶׁל שְׁמֵי רֵאשִׁית הַחֹרֶף,

נְשׁוּבִים בָּרוּחַ

מְגַרְגְּרִים;

מְצַיְּרִים לִי

דָּרוֹם מְדֻיָּק מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

דָּרוֹם שֶׁל עֲגוּרִים.

 

מתוך: איש אישה ציפור. 1993. תל אביב: ירון גולן.


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה. רק בסוף השיר נחשפת זהותו של הצייר המגרגר – עגורים בנדידה דרומה בעונת הסתיו. בשיר אפשר למצוא לא רק את דיוק הכיוון, אלא גם את דיוק התצפית. העגורים אכן עפים במבנה, ולכן הם מתווים קווים בשמיים, והם אכן משמיעים קולות בזמן תעופה וגם על הקרקע, ביום ובלילה. שם המין הוא אונומטופיאה, והוא מתבסס על קולות הגרגור – השם המדעי בלטינית הוא Grus, מילה שפירושה "לקרוא בקול צרוד", ובעברית עגור (אם תגידו עגור כמה פעמים ברצף מהיר תתחילו לגרגר כמוהם). הקו שמתווים העגורים בשמיים מורה לא רק על הכיוון, דרום, אלא הוא גם אות לזמן – סתיו או ראשית החורף. המשוררת מתארת את העגורים כנְשׁוּבִים בָּרוּחַ, עפים ברוח הנושבת. המצלול של המילה מזכיר לנו שהעגורים עוזבים ושבים כל שנה. כמו כן, עגורים דוגרים בארץ לא נושבת, כלומר במקומות שאינם מיושבים, כמו ביצות ושטחי יער מוצפים. במילים אחרות, הפיכת הארץ לנושבת, כלומר מיושבת, מאיימת על המשך קיומם.

מֻתְוִים בְּאָפֹר-כֵּהֶה / עַל אָפֹר-בָּהִיר / שֶׁל שְׁמֵי רֵאשִׁית הַחֹרֶף | צילום: זאב לבינגר

הקשר בין נדידת ציפורים וחילופי העונות ידוע כבר אלפי שנים, אך יש לו צדדים מורכבים יותר. בתקופות קדומות נתפסו הציפורים כמגשרות בין עולם האלים לעולם בני אדם. למילה היוונית ornis שמשמעותה המודרנית ציפור, הייתה משמעות נוספת של אות או סימן. חכמים (augurs ביוונית) צפו בציפורים, ועל סמך התצפיות פירשו את כוונת האלים וצפו את העתיד. אפשר לגחך, אבל אפשר גם לראות בכך סימן לחוכמה עמוקה של חיבור ושיתוף בין בני אדם לחיות ובין המוח ללב. העגורים מתווים אותות בשמים. אם נחכים ונרגיש, נוכל לפענח את האותות הללו ולראות בהם הרבה מעבר לזמן ולכיוון. נדע לחדד גם את הכוונה – לנקוט פעולה ולשנות את אורחות חיינו, כדי שעגורים ימשיכו להתוות לנו את הזמן ואת הכיוון – וכן, גם את הכיוון שלנו. התוויה זו, על כל משמעויותיה, היא – לפי המשוררת – הכיוון המדויק מאין כמוהו, לה ולנו.

בתקופות קדומות נתפסו הציפורים כמגשרות בין עולם האלים לעולם בני אדם | צילום: זאב לבינגר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה






    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    מכונת החֵרות / דן פגיס

    מכונת החֵרות / דן פגיס

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
    גלים שחורים / אורי קיטה

    גלים שחורים / אורי קיטה

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    אני רוצָה / יוליה וינר

    אני רוצָה / יוליה וינר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
    שירת סגרכתר

    שירת סגרכתר

    עדנה גורני

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
    תאר לך / ויינברג מאיה

    תאר לך / ויינברג מאיה

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    השועל / אמנון להב

    עורק תחבורה ראשי דורס את כל פני הנוף, ולא רק אותו

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    הַכְחָדָה / מיה טבת דיין

    הַכְחָדָה / מיה טבת דיין

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מיה טבת דיין מאפשרת למותו של סודן, הקרנף הלבן האחרון בעולם, להשפיע על אירוע אישי משמח, שחל באותו היום – יום הנישואים האחד עשר שלה

    מיה טבת דיין מאפשרת למותו של סודן, הקרנף הלבן האחרון בעולם, להשפיע על אירוע אישי משמח, שחל באותו היום – יום הנישואים האחד עשר שלה

    גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
    לראש העמוד