אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

מנזקי סופת ההוריקן אירמה. פלורידה, ספטמבר 2017

4 בינואר, 2020

גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

תַּנִּים נוֹשְׂאֵי כַּלֶּבֶת פָּלְשׁוּ מִצָּפוֹן וּמִמִּזְרָח.

בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם הִתְפַּשְּׁטָה עַכְבֶּרֶת בְּנַחֲלֵי הַגָּלִיל דַּלֵּי הַמַּיִם וּבַאֲגַמָּיו.

קַדַּחַת הַנִּילוּס נִגְלֵית בְּכָל יִשְׂרָאֵל.

נִפְנוּף כַּנְפֵי פַּרְפַּר בִּדְרוֹם אֲמֵרִיקָה עָלוּל לִגְרֹם לְרַעַשׁ בַּשֶּׁבֶר

הַסּוּרִי אַפְרִיקָאִי. סִימָנִים רִאשׁוֹנִים הֻרְגְּשׁוּ בִּסְבִיבוֹת טְבֶרְיָה.

הָאִי שֶׁצָּמַח בַּכִּנֶּרֶת גָּדֵל, פְּנֵי הַמַּיִם יוֹרְדִים.

בְּקָנָדָה וּבְקָלִיפוֹרְנִיָּה סוּפוֹת עֲנָק שֶׁל אֵשׁ.

הוּרִיקָנִים, טַיְפוּנִים, צוּנָמִים רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה.

בַּשּׁוּנִית הַגְּדוֹלָה מוּל אוֹסְטְרַלְיָה גּוֹוְעִים הָאַלְמֻגִּים.

דְּרוֹם הַיַּבֶּשֶׁת מִתְיַבֵּשׁ וּלְעֶדְרֵי הַפָּרוֹת וְהַכְּבָשִׂים אֵין מָה לִשְׁתּוֹת

הַקַּרְחוֹנִים נְמַסִּים בְּכָל מָקוֹם. שִׁטְפוֹנוֹת, שִׁטְפוֹנוֹת, שִׁטְפוֹנוֹת.

הַאִם הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים? הַאִם הוּא סוֹלֵל דֶּרֶךְ לָרֹעַ? גַּם זֶה וְגַם זֶה?

אֵל – אֶלְמוֹ.

מֶלֶךְ הַמִּשְׁאָלוֹת, מֶלֶךְ הָאַשְׁלָיוֹת, מֶלֶךְ הַלֹּא נוֹדַע

אָנָּא הוֹשַׁעְנָא

 

טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לשירה, משורר, מתרגם, עורך וצלם, הלך לעולמו בגיל 95 ב-29 ביולי 2019.


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

גלוי עין וחבוי לב – כותרת מושכת ומסקרנת. בין שני חלקיה המנוגדים (והמשלימים) משתרע המהלך השירי שמתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים. המחלות – כלבת, עכברת וקדחת הנילוס – רודפות זו את זו, תיאור שאינו מציע קשר סיבתי בין המחלות אלא נועד להגביר את תחושת הבהילות והאיום. בהמשך מצביע המשורר על קשר אפשרי בין אירועים – כמו נפנוף כנפי פרפר – שינוי קטן שעשוי לגרום לתופעה בקנה מידה גדול. ייתכן שהמשורר רומז כאן לשבר אישי, לרעידת האדמה הפרטית שפקדה את משפחתו, כאשר עקבותיו של בנו אבדו בדרום אמריקה. ואולי גם זה וגם זה, כפי ששואל המשורר בסוף השיר. העין רואה גם את נחלי הגליל דלי המים ואת האי שצומח בכינרת בעקבות ירידת מפלס המים. כמה אירוני השימוש במילה צומח לתיאור מצב של התייבשות ממושכת.

שינוי האקלים מוזכר בשיר בציון סופות – סופות של אש, כלומר שרפות ענק, סופות של רוח, הוריקנים וטייפונים, וסופות של מים. האי-יציבות האקלימית גורמת לתופעות קיצוניות של שרפות ובצורות מצד אחד ושל המסת קרחונים ושיטפונות מצד אחר. הטמפרטורות העולות והחומציות גורמות למוות של שוניות אלמוגים באוקיינוסים. ביבשה, במים באוויר – אורח חיינו המזהם, המבזבז וזולל המשאבים, משנה את האקלים ומביא לאסונות, למלחמות, לרעב ולפליטים, אך ביום-יום איננו מודעים לכך ואיננו רוצים לחשוב על כך, כאילו מדובר בתופעה לא מורגשת, כמשק כנפי פרפר.

ומה חבוי בלב? השאלות. ההתרסות. המבט והמבע הכפולים: אישי מול גלובלי, קטן מול גדול, חם מול קר, אש מול מים, אל מלא רחמים אל מול אל שסולל דרך לרוע. ואולי גם זה וגם זה? אי אפשר שלא להיזכר בשירו של יהודה עמיחי 'אל מלא רחמים' ובמיוחד בשורות: "אלמלא האל מלא רחמים / היו הרחמים בעולם ולא רק בו." האל אצל ריבנר שותק, אילם. יתרה מכך, האל עצמו הוא האלם, ומולו, מול האלם הזה ומול העולם הזה אפשר להביע משאלות, לשגות באשליות ולבקש דבר אחד – אנא הושיע.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גורני ע. 2019. גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר. אקולוגיה וסביבה 10(4): 104–105.
העתק


מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה



      ציטוט מומלץ

      גורני ע. 2019. גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר. אקולוגיה וסביבה 10(4): 104–105.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מגזרות נייר / ליאור מעין

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

      גן מאיר / נתן אלתרמן

      עדנה גורני

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

      כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד