אקולוגיה וסביבה

תעלת הימים

ים המלח – חזון מול מציאות

נעם גולדשטיין

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

מובל הימים ממפרץ אילת לים המלח – מבדיקת היתכנות ליישום

דורון מרקל

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)