אקולוגיה וסביבה

הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה

8 במאי, 2020

"בזכות המעבר לגז טבעי על חשבון הפחם הביאה מדיניות משרד האנרגיה בשנים האחרונות לירידה של כ‑50% בזיהום האוויר מייצור חשמל בהשוואה ל-2015" | צילום: unsplash.com Asia Chang


מאת

גדעון פרידמן
המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה

מאת

גדעון פרידמן
המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה

משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר בערים, סיפקה הצצה אל עולם נקי מזיהום אוויר מתחבורה (ראו עוד בנושא אצל אילן לוי ואחרים בגיליון זה), כפי שהיה לפני כמאה שנים, וכפי שלהערכתי שוב יהיה בעתיד הלא רחוק. מצד שני, המשבר יצר עודפים גדולים בנפט, דבר שקשה היה לדמיין, בעיקר למי שחווה את משברי הנפט של המאה הקודמת. זהו עודף שנזכה להתרגל אליו גם כן בעתיד הלא רחוק.

בהקשר של זיהום האוויר מתחבורה, משרד האנרגיה מוביל מדיניות אגרסיבית של חשמול התחבורה, וקבע יעדים שאפתניים להפסקת מכירה של כלי רכב פרטיים מזהמים כבר ב-2030. נוסף על כך, בזכות המעבר לגז טבעי על חשבון הפחם הביאה מדיניות משרד האנרגיה בשנים האחרונות לירידה של כ-50% בזיהום האוויר מייצור חשמל בהשוואה ל-2015. מגמה זו תימשך, כך שב-2025 יפחת זיהום האוויר ב-90% לפחות. באופן דומה, מעבר של התעשייה לגז טבעי יצמצם משמעותית את זיהום האוויר, וזאת עד שחשמול התעשייה יהיה מעשי.

משבר הקורונה אינו משנה את תמונת המצב הבסיסית במשק האנרגיה. עלינו לעבור למשק אנרגיה נקי, מקיים, נגיש (affordable) ואמין. לאחרונה בחנו את האפשרות להגדיל את יעדי הייצור באנרגיית השמש, והודעתו של שר האנרגיה על העלאת היעד ל-30% מגובָּה בעבודה זו. שיקולי אמינות האספקה הם השיקולים המרכזיים בקביעת מדיניות תמהיל ייצור החשמל. משק חשמל המתבסס על ייצור סולארי באחוזים גבוהים, ללא אפשרות של סחר עם השכנים, דורש יכולת ייצור חשמל מלאה גם כאשר אין שמש. בחורף ייתכן שבוע מעונן, שלא יהיה בו כמעט ייצור סולארי. במצב כזה לא ניתן לדבר על אגירה בסוללות, משום שאין מהיכן לטעון אותן. הפתרון המעשי היחיד הקיים כיום הוא ייצור בגז – כלומר אנחנו צריכים לשמור כמעט על מלוא היכולת לייצר חשמל בגז, גם כשיהיו לנו 30% או 50% של ייצור סולארי.

על כולנו להתגייס – הממשלה, ארגונים סביבתיים וכלל הציבור – כדי שנוכל להגדיל את הייצור הנקי של אנרגיה במהירות, תוך הסרת החסמים שחלק מהם מגיע דווקא מארגונים סביבתיים. הגז הטבעי מסייע בתקופת הביניים להפחית את זיהום האוויר, ויכול לתת לנו בסיס כלכלי איתן להשקעות הנדרשות למעבר לאנרגיה נקייה.

"לאחרונה בחנו את האפשרות להגדיל את יעדי הייצור באנרגיית השמש, והודעתו של שר האנרגיה על העלאת היעד ל 30% מגובָּה בעבודה זו" | צילום: Matthew Henry, unsplah.com 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

פרידמן ג. 2020. הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה. אקולוגיה וסביבה 11(1).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גדעון פרידמן
      המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה

      מאת

      גדעון פרידמן
      המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה


      ציטוט מומלץ

      פרידמן ג. 2020. הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה. אקולוגיה וסביבה 11(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עשור להתמודדות מתמשכת עם קדחת מערב הנילוס בישראל

      תמר יגר, אורי שלום

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

      קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות

      ארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

      להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מצרכנים ללקוחות ועד לספקים – שירותים עירוניים בני-קיימא

      עדי וולפסון

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים

      ניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
      לראש העמוד