גליון מס' 1/מרץ 2019
 

דבר העורך

קוראות וקוראים יקרים,

אני רוצה לפתוח בווידוי. וידוי מהסוג האקולוגי: דרסתי זאב.

היה זה באחד מערבי חורף 2011/2, ויצאתי עם בת זוגתי לבילוי משותף במסעדה אהובה עלינו בעמק חרוד. נסענו ברכב פרטי על כביש עפולהבית שאן, נהנים מהשלווה ומהרוגע, כפי שאולי שרק הורים לילדים צעירים הזוכים לערב זוגי נדיר יודעים להעריך (תודה, אמא), כשפתאום בין אור פנסי הרכב, הבחנתי לשבריר שנייה בזאב. אולי בעצם תן. או כלב. לצערי לא הייתה לי אפשרות לעשות כלום. החבטה הבלתי נמנעת נשמעה והזאב הועף הצידה ומת במקום.

למה אני משתף אתכם בחוויה הלא נעימה הזו? כי מעבר לתחושה המטלטלת והקשה הכרוכה בהרג חיית בר חסרת אונים, מה שהיכה בי מאוחר יותר באותו ערב זו התובנה שהדריסה לא הייתה מקרית. היא אירעה בדיוק במקום שערוצו של נחל שיזפים (שבין גבע לכפר יחזקאל) חוצה את הכביש המרכזי של עמק חרוד (כביש 71). במאמר שפורסם באקולוגיה וסביבה מספר חודשים קודם לכן, הוצע נחל שזיפים כתוואי המסדרון האקולוגי שיחצה את עמק חרוד ויקשר בין רמת צבאים לרכס הגלבוע [1]. בחינה מעמיקה של השטח העלתה כי בהינתן המגבלות הרבות על תנועת בעלי חיים (חסמים בלתי עבירים, כגון יישובים ושטחים מגודרים, וכן תשתיות אורך כגון כבישים) וצורכי התנועה שלהם (תוואי פתוח, מוגן וקצר) זהו אחד מאחרוני הנתיבים שנותרו באזור. אם כך, הזאב התמים נפל קורבן לנסיעה לא הכרחית ברכב בשעות הלילה, כאשר האדם אמור להיות ספון בביתו מפחד טורפי הבר. הוא חצה את הנתיב הכמעט אחרון שעוד נותר פנוי לתנועה שלו, ונתקל בגוש מתכת ששוקל יותר מטונה ונע במהירות של 90 קמ"ש. הצורך במסדרונות אקולוגיים שיאפשרו תנועה והגירה בטוחים לבעלי החיים מעולם לא היה מוחשי יותר עבורי.

המסדרונות האקולוגיים מקשרים בין אוכלוסיות בעלי חיים וצומח הנמצאות באזורים מרוחקים זה מזה, שהטבע בהם מוגן. 'נתיבי הטבע' מאפשרים תנועת פרטים בין אוכלוסיות. התנועה מגבירה את המגוון הגנטי של האוכלוסיות ואת התאמת הפרטים לתנאי סביבה משתנים, ואף מאפשרת אכלוס מחדש במקרה של קטסטרופה מקומית. ייעודם העיקרי של שטחי המסדרונות אינו אקולוגי, ולכן נדרש שיתוף פעולה עם בעלי העניין בהם כדי ליצור שטח רב-תפקודי. חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו.

חלק ניכר מגיליון זה עוסק במסדרונות האקולוגיים. כמו כן תוכלו למצוא, כרגיל, מגוון תכנים חדשניים אחרים. תודה מיוחדת לד"ר עפרי גבאי, לאסף זנזורי ולניר פפאי מהחברה להגנת הטבע, ששיחות רבות עימם ביחס למצבם ולעתידם של המסדרונות האקולוגיים תרמו לעיצוב תוכנו של הגיליון.

קריאה נעימה

שחר בוקמן

 

מקורות

[1] קפלן מ, ויטמן נ, רותם ד ודופור-דרור ז'"מ. 2011. תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע. אקולוגיה וסביבה 2(2): 96106. 

ארץ הצבי?
אבי בלומן
PDFPDF
שחר בוקמן
PDFPDF
השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים
אריה רוזנפלד ודותן רותם
PDFPDF
תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי
אנה טרכטנברוט ודותן רותם
PDFPDF
שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי
הדס מרשל ברוך
PDFPDF
ניהול יערות קק"ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים
יהל פורת ודותן רותם
PDFPDF
פריסה מיטבית של לחץ רעייה לטובת צמצום סכנת שרפות ושימור המגוון הביולוגי ביערות צפון-מערב הנגב
אלי צעדי, יוג'ין דוד אונגר וגיל סאקי
PDFPDF
מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים
אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן ורונית קלדרון-מרגלית
PDFPDF
אמינות נתונים במדע אזרחי
יעלה גולומביק
PDFPDF
מסדרונות אקולוגיים בישראל – היבטים תכנוניים
מוטי קפלן
PDFPDF
מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים
רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ
PDFPDF
גדילת הגזע אצל עצי שיטה בערבה מתרחשת בתקופת הקיץ החם והיבש – הכיצד?
גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל ותמיר קליין
PDFPDF
ההרכב הגנטי של אורן ירושלים טבעי בכרמל כבסיס לתוכנית שימור
רננה מילבסקי, גידי נאמן, אבי בר-מסדה ורחל בן-שלמה
PDFPDF
רב-שיח בנושא ניהול המסדרונות האקולוגיים
תמר כפיר ומגי ברטן, רענן אמויאל, עמיר ריטוב, דותן רותם ויהושע שקדי, עפרי גבאי ואסף זנזורי, ערן פייטלסון
PDFPDF
הרכב האוטונומי, הנסיעה השיתופית ומשבר הדיור – עתיד העיר הישראלית ייקבע באופן שנאמץ את הטכנולוגיות החדשות של התחבורה
אדריכל עודד קוטוק ואילנה שפרן
PDFPDF
השועל
אמנון להב
PDFPDF
טבע שברירי
דורון ניסים
PDFPDF
המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון
ריאיון עם ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים
PDFPDF
המנהרה כמטפורה אקולוגית
א.ב. יהושע
PDFPDF
Tudo o Vento Levou (חלף עם הרוח)
PDFPDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel