גליון מס' 3/ספטמבר 2019
 

 

דבר העורך

למי שייכים יערות הגשם של האמזונס?

בָּרֵיאות הירוקות של כדור הארץ יש חברה אקולוגית שאין שני לה בכדור הארץ מבחינת הממדים והמורכבות (כ-10% מהביומסה העולמית נמצאת בהן), יש להן תרומה מכרעת לוויסות האקלים העולמי (על-ידי קליטת פחמן דו-חמצני בצומח ובקרקעות, בהיקף כולל של 90140 מיליארד טונות מעוקבות) ולייצור החמצן שאנו נושמים (כ-20% ממנו). בירוא יערות הגשם, הנעשה בעיקר כדי לפנות שטחי יער למרעה ולגידולים חקלאיים, פוגע בצורה מדאיגה מאוד בכל אלה.

בתחילת המילניום נקטה ממשלת ברזיל צעדים משמעותיים כנגד פעולות לא חוקיות של בירוא יערות הגשם. הצעדים הללו צמצמו ב-80% את בירוא היערות, הפסיקו לחלוטין פעולות בירוא בקנה מידה גדול. בשנת 2008 הקימה ברזיל את קרן האמזונס, שנועדה לאסוף תרומות מכל העולם לשימור היערות, תחת הסיסמה "ברזיל שומרת עליהם. העולם תומך בהם". תרומות בסך 1.2 מיליארד דולר נאספו עד כה, 93% מהן נתרמו על-ידי קרן העושר הלאומית של נורווגיה (פרי רווחי קידוחי נפט בשטחה).

מדיניות ממשלת ברזיל השתנתה בשנים האחרונות, ונדמה שאף התהפכה עם מינויו בתחילת השנה של ז'איר בולסונארו לנשיא המדינה. בולסונארו דוגל בגישה של פיתוח בכל מחיר, ומטיל ספק בתועלת הכלכלית שגישות סביבתיות יכולות לספק. הוא פועל לצמצום האסדרה ולקיצוץ בתקציבי הפיקוח הסביבתי. בולסונארו מחזיר את ברזיל לעבר, אז בירוא יערות נחשב מדד לפיתוח כלכלי.

במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ"ר.

דיווחי INPE כונו 'שקרים' בפי בולסונארו, שאף פיטר את מנכ"ל המכון, וטען בין השאר שפעילי הסביבה הברזילאים מוחים על השרפות בראש ובראשונה כדי לפגוע במוניטין שלו. את קריאת מדינות ה-G7 לממשלת ברזיל לפעול כנגד השרפות הוא כינה קולוניאליזם. "אנחנו מבינים את חשיבות האמזונס לעולם, אבל אתם צריכים להבין – האמזונס הוא שלנו" הכריז בולסונארו. להמשך קריאה

PDFPDF
שחר בוקמן
PDFPDF
סקרי טבע עירוני – עשור של תגליות ברשויות המקומיות
יעל זילברשטיין-ברזידה ותמר רביב
PDFPDF
ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו
ליאב שלם
PDFPDF
מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג'נטים
אביב אבישר, רון פרומקין ודובי בנימיני
PDFPDF
שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל
יפעת ארצי ונדב הישראלי
PDFPDF
הדברת מכרסמים בעזרת תנשמות – מיוזמה מקומית למיזם לאומי ורב-לאומי
יואב מוטרו
PDFPDF
מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות
דור אדליסט, יעל מור ודרור אנג'ל
PDFPDF
איך יקברו אותנו? המשמעויות הסביבתיות של קבורה נצחית
ניבי קסלר, עדו קליין וספי חסקין
PDFPDF
ההשפעה של מדיניות ציבורית על בריאות הציבור: תסקיר השפעה על הבריאות ככלי להטמעת שיקולי בריאות בקבלת החלטות
מיה נגב
PDFPDF
מודל ערכיות של ערכי טבע – קווים אדומים לאיסוף דגים ממפרץ אילת כחקר מקרה
אסף זבולוני, לירז לוי, ויקטור קינה ורועי הולצמן
PDFPDF
ניתוח הערכה והתאמה בין מודלים לקיימות, מיקום מרחבי ושיתוף תפיסת הקהילה המקומית
דלית שך-פינסלי, דניאל אורנשטיין, שמאי אסיף ואינה פילקובסקי
PDFPDF
תחזית השינוי הצפוי בטמפרטורת האוויר בארבע ערים בישראל עד שנת 2060
חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט
PDFPDF
רב-שיח בנושא מתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום
יוסי סוקולר, גיל פרואקטור, ליטל שלף דורי, לי-היא גולדנברג ואריה ונגר, גרשון גרוסמן, איתן פרנס
PDFPDF
הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים
טלי קדמי
PDFPDF
נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי
יואב שגיא
PDFPDF
שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18
גבריאל שילר
PDFPDF
תאר לך
מאיה ויינברג
PDFPDF
טבע מוזנח עובר מהפך
גל קרטס ועדית שגב
PDFPDF
פרופ' אורי מרינוב – 50 שנים בסביבה
PDFPDF
על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון
PDFPDF
Capsula Mundi
PDFPDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel