גליון מס' 3/יולי 2017
 

קוראות וקוראים יקרים,

הגעתי למחצית חיי!

אני בן 45, ולפי תחזיות הגידול בתוחלת החיים – עוד 45 שנה, בשנת 2062, תגיע תוחלת החיים של גברים בישראל עד ל-90. לא אלאה אתכם בהרהורים אישיים הקשורים לאמצע החיים, אלא אנצל את ההזדמנות לכתוב על סוגיות לאומיות הקשורות בין השאר לעלייה בתוחלת החיים.

לפני חמש שנים (אוגוסט 2012) פרסמנו במדור 'שולחן הדיונים' של כתב העת רב-שיח בנושא ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסייה בישראל. היה זה הביטוי החיצוני הראשון לדאגה שהביעו מספר חוקרים יקרים ממכון ויצמן באשר להשלכות הסביבתיות והאחרות של סוגיה זו, אך לא פחות מכך היה זה ביטוי לרצון שלהם להעלות את הנושא על סדר יומה של הקהילה הסביבתית ולבסס עיסוק עקרוני ומדעי בנושא. העיסוק בנושא העמיק במסגרת מושבים מיוחדים שהתקיימו מאז בוועידות שנתיות למדע ולסביבה, והתמסד עם הקמת 'פורום סביבה, חברה ודמוגרפיה' לפני שנתיים, ביוני 2015.

משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה. כמובן שהסבר לכך טמון בטאבו חברתי, הנובע מתלאות העם היהודי ומעיסוק מתמיד במאזנים דמוגרפיים לאומיים. לרובנו יש 'נקודה עיוורת' המונעת מאתנו להכיר בכך שדמוגרפיה היא מכנה משותף לרוב האתגרים הסביבתיים והחברתיים שבפנינו (למשל צפיפות בכבישים ועומס בבתי החולים). כולנו שמחים לראות אנשים קרובים לנו מאריכים חיים ומגיעים לשיבה טובה, ועולזים כשנולדים ילד, ילדה ואחיינים. אז על מה נלין?

פרופ' אלון טל, מחבר הספר "והארץ מלאה התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל" (הקיבוץ המאוחד, 2016), שעומד כיום בחזית הציבורית של השיח בנושא דמוגרפיה וסביבה, קובע "אין כמעט פתרון למשבר הסביבתי, ובטח לא למשבר החברתי, כשיש גידול אוכלוסין מואץ. הייתה תקופה שהיינו צריכים לעודד ילודה. עכשיו הזמן לייצב את האוכלוסייה".


עשו לעצמכם תרגיל
: אחרי שתקראו את הידיעה הפותחת את הגיליון העוסקת ישירות בנושא זה, הרכיבו "משקפי דמוגרפיה", וקראו בעזרתם את תוכני הגיליון שלפניכם. אף על פי שגיליון זה לא היה מיועד לעסוק דווקא בסוגיות דמוגרפיות, אני בטוח שתיווכחו לראות כמה מהבעיות הן תולדה, בין השאר, של גידול האוכלוסייה: השינויים בתפוצת ציפורים לצד שינויים המתחוללים בנוף ארצנוהצורך לפתח אזורי נופש בחיק הטבע לטובת הציבור המצטופף באתרי הטבע בחופשות ובחגיםהתמורות בשימושי קרקע באזורים כפריים הסמוכים לגוש דןהצורך ביבוא נרחב של גרעינים למספוא ולתעשייה להזין את האוכלוסייה הגדלהניצול רוב מי הגשמים באגן ים המלח לשימושי האדם.

ולסיום, אנו מציעים לכם דרך נוספת להשגת נקודת מבט חדשה על סוגיות סביבתיות. שינוי תודעתי בתחום ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסין, כמו בכל תחום אחר, יכול להיות מושג באמצעים רציונליים, כמקובל לרוב בקרב אקולוגים ומדעני סביבה, אך יש המוצאים שביל ישיר אל התודעה דרך הרגש. כדי לפתח את הערוץ הזה החלטנו להביא בכל גיליון שיר מ'שירת הסביבה'.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

פרט מתוך רזאן ועדן 1
פאטמה שאנן
PDFPDF
שחר בוקמן
PDFPDF
תפיסת הקשר בין העלייה בצפיפות האוכלוסייה ובגודלה לבין בעיות איכות הסביבה בישראל
נורית כרמי
PDFPDF
הנגשת נתונים מדעיים לציבור – כיצד ולמה?
יעלה גולומביק, ברק פישביין ואילת ברעם-צברי
PDFPDF
המלצה למדיניות ולעקרונות של התרעה על צונאמי בישראל
עמוס סלמון, סרג'יו דב רוזן, יפים גיטרמן, אמיר יהב, שלום בן אריה, יוסי דבוטון, דלית דובר, מיכאל ואטנמכר וטוביה מילוא
PDFPDF
ביומימטיקה – טכנולוגיות סביבתיות פורצות דרך
יעל הלפמן כהן, שלומציון שן ועזרא אורלובסקי
PDFPDF
כרוניקה של בתי גידול: מי הרוויח ומי הפסיד? מבט ממעוּף הציפור
דנה לוי, נעם לוין וטאקויה איוואמורה
PDFPDF
פיתוח שיטה לאומדן ערכיות שטחים פתוחים לנופש בחיק הטבע
לירון אמדור, אורי רמון, משה שלר, איל מיטרני ויהל פורת
PDFPDF
ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה:
נפתלי גולדשלגר ומיכאל סופר
PDFPDF
השפעות קצרות טווח של עוצמות רעייה שונות על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער איקליפטוס נטוע בצפון-מערב הנגב
אמיר גליק, דני ברקאי, יעקב קנול, ירון זיו, גיא רותם ואלי צעדי
PDFPDF
יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים
אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזור
PDFPDF
עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר
יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ' וגיתי יהל
PDFPDF
רב-שיח בנושא: יישום מסקנות הסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים
אילן ניסים, דרור צוראל, רונית מזר, ניר אנגרט, אמיר פוסטר, יניב מריג, דרור בוימל ונדיה צימרמן
PDFPDF
עקבות חזירי הבר
אגי משעול
PDFPDF
למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול?
יובל ארבל
PDFPDF
הגורם העיקרי להאצה בירידת מפלס ים המלח הוא סכירת האגנים – תגובה למכתבו של יובל ארבל
נדב לנסקי ואלעד דנטה
PDFPDF
החזית המזרחית
אמיר ארנון
PDFPDF
אקו-פואטיקה
סבינה מסג
PDFPDF
Substructures II
אנדרס אמאדור
PDFPDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel