ישראל עשירה במיוחד בעולם החי והצומח שלה – האומנם?

אורי רול, לואי סטון ושי מאירי
2010, גליון 3 אוקטובר





תגובה למאמר "ישראל עשירה במיוחד בעולם החי והצומח שלה - האומנם?"
יורם יום-טוב
26/05/2011


במאמרם רול, מאירי וסטון מטילים ספק באמונה הרווחת בין ביולוגים שעולם החי והצומח של ישראל עשיר בהשוואה לארצות אחרות. הם מצטטים מחברים אחדים, וביניהם פסקה מהמבוא לספר "הזואוגיאוגרפיה של ישראל" שאיתן צ'רנוב המנוח ואנוכי כתבנו. בפסקה זו נכתב "המגוון הגדול של אזור הלבנט בא לידי ביטוי אפילו בשטחה הקטן של ישראל, והוא גבוה יותר מכל שטח דומה בתחומי הממלכות הניארקטית והפליארקטית.. ניתן להתיחס אליו כאחד האזורים העשירים והמגוונים ביותר ברחבי האזורים הממוזגים של העולם, ביחס לגודלו".
יש לי שתי השגות על מאמר זה. ראשית, ככל הידוע לי, אף זואולוג שכתב על נושא זה, מלבד ישראל אהרוני, לא טען שעולם החי של ישראל משתווה לזה של אזורים טרופיים. לכן, הניתוח שהציגו המחברים לגבי הקשר בין כלל ארצות העולם לבין מספר המינים בהן (אליו הוסיפו את ישראל) מעניין, אך אינו מחדש או רלוונטי לענין הנדון. הגישה הנכונה יותר היא להשוות את ישראל לארצות ים-תיכוניות או באזורים הממוזגים. ואכן, כאשר המחברים משווים את ישראל לארצות ים תיכוניות ששטחן גדול מאלף קמ"ר הם מוצאים ש"לישראל השארית הגבוהה ביותר (במדגמים מצומצמים של 12-9 מדינות) עבור יונקים, זוחלים ועופות. עם זאת, נתוני הרגרסיות לא היו מובהקים עבור עופות וקבוצת המחטניים והציקדיים". לכן, עבור שלשת הקבוצות העיקריות של החוליתניים היבשתים רול וחובריו מאשרים את האמונה הרווחת, בבחינת בא להפריך ונמצא מאשש. אין זה מפליא שהמחברים לא מצאו מיגוון רחב בקבוצת המחטניים, שמרבית מיניה חיים באזורים קרים, או הציקדיים, שתפוצתם באזורים סוב-טרופיים וטרופיים, וכן באוסטרליה.
השגתי השניה היא בקשר לשיטה בה השתמשו המחברים. במבוא למאמרם הם מציינים ש"עדיין קיימות מחלוקות רבות בנוגע לדרך המוצלחת לאפיין מוקדי מיגוון. לדוגמה, אגן הים התיכון נחשב לאזור עשיר במינים במחקרים מסוימים, אך לא באחרים". מכלל השיטות הקיימות בחרו רול וחובריו להשוות מדינות, שכידוע לכל גבולותיהן נקבעו ללא כל שייכות לגורם ביולוגי שהוא. לא בכדי התיחסנו, איתן צ'רנוב ואנוכי, ללבנט, והבאנו את ישראל רק כדוגמה לחלק ממנו. ניתן להדגים את הפגם בשיטה שנבחרה על ידי רול וחובריו בהודו. מדינה ענקית זו ממוקמת על או בסמוך קווי הרגרסיה בעבודתם, כלומר חסרת מגוון ראוי לציון. אבל, מיקום זה מעלים את העובדה שכמה מהאזורים המגוונים בעולם (hotspots) כמו חבל אסאם או הרי הגאט המערביים, מצויים בתחומיה של הודו.

לדעתי, הדרך הנכונה, אם כי קשה יותר לביצוע וצורכת זמן, היא לקחת שטח בגודלה ובצורתה של ישראל ולהטיל אותו באורח אקראי על פני מקומות רבים בתחומי הממלכות הפליארטית והניארקטית, או ברצועה של קווי רוחב (למשל בין 40-30). מעניין יהיה לראות כמה ממקומות אלה יהיו מגוונים כישראל במספר היונקים, עופות וזוחלים.

פרופ' יורם יום-טוב
המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.


רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel