הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה - אתגרי ניהול משאב משותף השייך לכלל האנושות
דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי וסמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני
דצמבר 2015, גליון 4, (עמ' 338-329)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

ניהול משאבים משותפים כלל-עולמיים – תרומת גישתה של אלינור אוסטרום

שחר בוקמן

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז (COP21). הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה. במסגרת תהליך זה הוכנו תכניות פעולה לאומיות לצמצום הפליטות על-ידי כל מדינה ומדינה, והן הוגשו למזכירות האמנה לטובת הערכה שלהן, ובהמשך – לטובת אכיפתן. למעט תריסר מדינות, הגישו שאר 183 המדינות המשתתפות את תכניותיהן.

דרך הפעולה שאומצה – התבססות על תכניות לאומיות כדי לגבש הסכמה בין-לאומית – הביאה אותנו לבחון כיצד יכולה תאוריה מתחום הכלכלה הפוליטית, שפיתחה בעשורים האחרונים פרופ' אלינור אוסטרום (Elinor Ostrom), לשפר את הבנת ההיתכנות של דרך הפעולה, להצביע על נקודות החוזק שלה ולזהות כשלים אפשריים. 

פרופ' אוסטרום זכתה בשנת 2009 בפרס המקביל לפרס נובל לכלכלה (למעשה, אין פרס נובל לכלכלה) בזכות מחקריה על מערכות לניהול משאבים משותפים של קהילות (common pool resource management). אוסטרום הראתה שמערכות מוצלחות מסוג זה אכן קיימות בפועל במקרים רבים, למשל בקהילות חקלאיות במדינות מתפתחות המנהלות בצורה משותפת משאב ציבורי, כגון מקור מוגבל של מים להשקיה. את עיקרי גישתה ניסחה אוסטרום בשורה של המלצות לאופן ניהול משאבים משותפים על-ידי קהילות [2]. 

החדשנות בעמדתה של אוסטרום טמונה בראייתה את הפתרון לניהול משאבים משותפים בבניית מסגרת של הסדרים והבנות, רשמיים ושאינם רשמיים. זאת, בניגוד לעמדה הנחשבת למרכזית בחשיבה הסביבתית: the tragedy of the commons – 'בעיית המשאב המשותף', ככותרת מאמרו מכה ההדים משנת 1968 של הביולוג גארת' הרדין (Gareth Hardin) [1]. מאמרו התייחס לניהול 'נחלת הכלל' (the commons, כלל המשאבים שאינם קניין פרטי) – כאל מצב שבו בהיעדר מסגרת לניהול המשאבים המשותפים, ההתנהגות הרציונלית של המשתמשים במשאב תגרום לכל אחד מהם לנצלו במידה שתביא לתועלת אישית מרבית עבורו. הבעיה היא שהתנהגות רציונלית זו מביאה בהכרח לשימוש יתר במשאב, ובסופו של דבר לצמצומו עד לחוסר יכולת לנצל אותו.

המערכה הבין-לאומית להפחתת פליטות גזי החממה ולהגבלת שינוי האקלים היא מערכה על עתידו של משאב משותף השייך לכלל האנושות (global commons). במדור 'שולחן הדיונים' כינסנו מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, מהכנסת ומהאקדמיה, ובעל תפקיד בכיר לשעבר באמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון, כדי שיבחנו, לאור ניסיונם, כיצד תובנות מגישתה של אוסטרום יכולות לקדם התמודדות מוצלחת עם הצורך לצמצם פליטת גזי חממה. כמו כן, ביקשנו שישקלו את המגבלות שמטילה גישתה, המתמקדת בקהילות מקומיות, על ניהול המשאב העולמי. נוסף על כך, ביקשנו לשמוע איפה, לדעתם, ניצבת ישראל במערכה הבין-לאומית, מה מקומנו כפרטים בה, ומה ניתן ללמוד מניסיון העבר. 

 

מקורות

[1] Hardin G. 1968. The tragedy of the commons. Science 162(3859): 1243-1248.

[2] Ostrom E. 1990. Governing the commons: The evolution of institutions for collective action. Cambridge (UK): Cambridge University Press. 


Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel