מאמר זה בא לבחון את הכדאיות הכלכלית להרחבת חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה. לשם כך בוצע ניתוח עלות–תועלת של חוק פיקדון כולל, ללא תלות במסגרת החוק הקיים ובמגבלותיו. הניתוח מראה, כי הרחבת החוק כדאית למשק באופן מובהק, כאשר העלות השנתית מגיעה לכ–120 מיליון ₪ (עלות למכל של כ–13 אג') והתועלת לכ–190 מיליון ₪ (תועלת למכל של כ–21 אג'). יחס תועלת לעלות של כ–1.6 (תועלת נטו של כשמונה אג' לכל מכל). התועלת מהחוק נובעת מחיסכון בעלות הטיפול בסילוק הפסולת ממערך הטיפול העירוני, מהפחתת הטמנה של המכלים, משיפור בניקיון שטחי הציבור, מהגדלת מקומות תעסוקה ומחיסכון באנרגיה כתוצאה משימוש בחומרים ממוחזרים. הניתוח מתבסס על עלויות קיימות, כך שאם מרחיבים את החוק, מסירים את המגבלות הקיימות ויוצרים תחרות בשוק, הכדאיות צפויה לעלות באופן משמעותי. תוצאות הניתוח מראות בבירור, כי על הממשלה לפעול לשינויים בחוק הקיים ובכך להגדיל את הרווחה במשק.