השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני
קרן מאור–לנדאו, פיורלה פרדה, סטפנו גופרדו, צבי דובינסקי ואורן לוי
מאי 2014, גליון 1, (עמ' 52-57)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

עליית ריכוזי פחמן דו–חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד, עקב התאמתם לטווח צר של תנאי טמפרטורה וחומציות המים. מאפייניו הגאוגרפיים–אוקיינוגרפיים של הים התיכון תרמו להחמצת מימיו מאז המהפכה התעשייתית, החמצה המוערכת כגבוהה יותר מהממוצע העולמי. בניסוי שנערך לאחרונה בשיתוף קבוצת מחקר מאיטליה ומישראל נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים, הן לאורך מפל (gradient) טבעי של ערך ההגבה (pH) באיים האיוליים באיטליה הן בניסוי מעבדה באוניברסיטת בר–אילן, על אלמוג ים תיכוני מהמין Balanophyllia europaea. תמותת האלמוגים תועדה בעזרת סדרת תצלומים שבוצעו לאורך השנה בניסוי השטח. התוצאות הראו כי התמותה בערכי הגבה שהיו נמוכים מהנורמה, הייתה גבוהה במיוחד בעונה החמה. באותו זמן הוצבו במעבדה אלמוגים במערכת אקווריומים בתנאים מבוקרים בעלי ערך הגבה קבוע של 7.8 ועלייה מתונה של טמפרטורות מי הים, החל ב–17 מעלות צלזיוס ועד ל–29 מעלות, לאורך 8 חודשים. תועדה ירידה חדה ביעילות הפוטוסינתזה שהחלה בחשיפה לטמפרטורה של 20 מעלות, וירידה כזו היא מחוון מקובל לעקת חום של אלמוגים. מהתוצאות שהתקבלו מניסוי השטח ומניסוי המעבדה עולה כי האלמוגים עמידים פחות בפני שינויים בערך ההגבה בטמפרטורות גבוהות: היכולות הפוטוסינתטיות של האלמוגים נפגמות, וחלה תמותה נרחבת של הרקמה החיה.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel