השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות - דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל
מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני וירון טיקוצ'ינסקי
פברואר 2013, גליון 1, (עמ' 92-96)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

דג הדניס הוא מין תת-טרופי הנפוץ בים התיכון, הן במי הים הן במים מליחים, כגון לגונות השוכנות בסמוך לחוף ושפכי נהרות. כיום קיים גידול חקלאי של דגי דניס כמעט בכל ארצות הים התיכון. עשרות מכוני רבייה של דגי דניס בעלי גרעיני רבייה משלהם פזורים לאורך חופי הים התיכון. במדינת ישראל, כמקובל בעולם, אין פיקוח על ההרכב הגנטי של האוכלוסיות המשמשות לגידולי החקלאות הימית. אחד האיומים המשמעותיים על האוכלוסייה הטבעית של דגי הדניס הוא בריחה של דגים רבים מחוות הדגים אל הטבע והפרת האיזון הגנטי של אוכלוסיית-הבר. כתוצאה מהתהליך זה, קטנה השונות הגנטית של האוכלוסייה הטבעית, ופוטנציאל ההישרדות שלה אמור לקטון מאוד. 

במחקר הנוכחי ביקשנו להשוות את ההרכב הגנטי של אוכלוסיית דגי הדניס בטבע להרכב הגנטי של אוכלוסיות הדגים בגידולי החקלאות הימית. ביקשנו גם לחקור את השפעת אוכלוסיית החקלאות הימית על ההרכב הגנטי של האוכלוסייה הטבעית. אספנו דגימות דגי דניס מהחקלאות הימית ומהטבע. הפקנו די-אן-איי וניתחנו את השונות הגנטית באמצעות סמני די-אן-איי מיטוכונדרי ורצפים גנומיים חוזרים (Short Tandem Repeats - STRs). 

האוכלוסייה הטבעית של דגי דניס בחופי מדינת ישראל קטנה מאוד. לפי סקרי דיג ועדויות דייגים, יש קושי רב במציאת דגי דניס בטבע, ומכאן מספרם הנמוך במדגם המוצג במחקר זה. לא ברור אם הדיג המואץ או זליגה של אוכלוסיית החקלאות הימית הם שהביאו למצב. במחקרנו הוכחנו שהרכב האוכלוסייה הטבעית לא שונה באופן מובהק מזה של אוכלוסיית החקלאות הימית. אין באפשרותנו לגלות את הרכב האוכלוסייה הטבעית לפני כניסת החקלאות הימית של דגי הדניס לים התיכון, מאחר שקיימות מעט מאוד דגימות היסטוריות שאפשר לנתחן. זוהי הוכחה לכך שחיוני לדעת את ההרכב הגנטי של גידול חקלאות ימית כלשהו ואת הרכב האוכלוסייה הטבעית שהוא עלול לדלל. אנו ממליצים על יישום מדיניות זו בפיקוח על גידולי החקלאות הימית.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel