הזרמת שפכים וקולחים בנחלי יהודה ושומרון: הערכת מצב על בסיס הניטור בשנים 2009-2008
אריאל כהן
מאי 2011, גליון 2, (עמ' 126-133)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

נחלי ישראל מנוטרים החל משנות ה-70 על-ידי רשות הטבע והגנים. הניטור, הפיקוח והאכיפה באו לידי ביטוי בהסרת מזהמים ובהפחתתם [12, 14]. בנחלי יהודה ושומרון לא נערך ניטור מקיף, על אף קיומו של פוטנציאל זיהום חוצה גבולות גם במי התהום וגם במים העיליים, ורק משנת 2006 מנטרים רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה נחלים נבחרים ביהודה ושומרון.
ביהודה ושומרון חיים כ-2.76 מיליון תושבים פלסטינים וישראלים. השפכים של כ-2.26 מיליון תושבים מתוכם אינם מטופלים. כמות השפכים המיוצרת ביהודה ושומרון, נכון לשנת 2009, מוערכת בכ-74.4 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקבים בשנה). כ-51.7 מלמ"ש מהם מסולקים לסביבה ויוצרים מפגעים. מקורות הזיהום הפלסטיניים העיקריים הם שפכי הערים חברון, שכם, רמאללה וג'נין. מקורות הזיהום הישראליים העיקריים הם שפכי נחל קדרון ושפכי קריית ארבע. להזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים לנחלים ולבורות ספיגה, כמו גם לשאיבות יתר, יש השלכות סביבתיות שליליות. חלק מאזורי יהודה ושומרון, כמו אזור ההזנה העיקרי של אקוות ההר, הם בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.
מאמר זה מביא תוצאות ניטור של עשרה נחלי אכזב ביהודה ושומרון שזורמים בהם שפכים גולמיים וקולחים באיכות ירודה. נפח הזרימות העיליות בנחלים אלו מוערך בכ-25 מלמ"ש. שפכי הנחלים שכם, חברון ומודיעים, שנוטרו במסגרת המחקר, זורמים באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. כתוצאה מכך, אקוות ההר המספקת מים באיכות גבוהה לישראל ולרשות הפלסטינית נתונה מזה שנים בסכנה הולכת וגוברת. בנחלים נמדדו עומסי מזהמים אורגניים גבוהים מאוד שגורמים לפגיעה אקולוגית.


Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel