מעמד המדע בדיון הסביבתי
יעל גבריאלי
ינואר 2011, גליון 1, (עמ' 45-38)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

היחס לסמכות המדעית הוא מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. מצד אחד קיימים גורמים הבונים את הסמכות המדעית, כמו המאפיינים של תרבות המחשבה המדעית, והאמונה כי המדע והטכנולוגיה מקנים לאדם המודרני יכולות שליטה, תכנון ובקרה כמעט מוחלטות על הטבע. מצד שני, קיימים גורמים רבים המערערים על הסמכות המדעית, וגם הם מאפיינים של המדע: ידע חסר, אי ודאות ואי הסכמה בין החוקרים. בעוד שמדענים רואים במאפיינים אלו חלק ברור מאופי המדע, הציבור הרחב מצפה מהמדע להיות חד–משמעי ומוחלט. פער הציפיות יוצר יחסי אי אמון, שלעתים מנוצלים על–ידי גורמים פוליטיים. יותר מכך, המדע אינו מקשה אחת. בניגוד לתחום המדעים המדויקים שבו התפיסה השלטת היא תפיסה רדוקטיבית, האקולוגיה שואפת לראות את מערכות הטבע בראייה כוללת. נוסף על כך, האקולוגיה - בהיותה רואה ומתריעה מפני המחיר הסביבתי הכבד של הפיתוח האנושי - חותרת למעשה תחת ההגמוניה של תרבות ה”קִדמה” המושתתת על פיתוחי המדע והטכנולוגיה. למעשה התמונה מורכבת עוד יותר: במרבית המקרים מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ו/או אידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, אלא בחברה מסוימת במקום מסוים, מעוצב ומושפע משלל גורמים אלו. כתוצאה מכך, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות. עובדה זו מטילה צל נוסף על הסמכות המדעית.


המאמר מבוסס על דו”ח הפרויקט - גבריאלי י. 2008. מדענים ומקבלי החלטות בנושאי סביבה: הערכת השיח והמלצות פעולה.
www.campusteva.tau.ac.il/campus/?cmd=knowledge.1261


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel