המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון
גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר
פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון
הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון
