אקולוגיה וסביבה

קיימות

טיפוח אוריינות סביבתית באמצעות הנחיה להכוונה עצמית בלמידה בקרב סטודנטים לחינוך

גולי אורטל-עברי, מיכל ציון, עידית אדלר

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

תעלומת הקיבוץ ואתגר הקיימות

אריה ונגר

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) אילו שאלות, מחשבות ותובנות על קיימות ניתן לגזור מההיסטוריה של התנועה הקיבוצית?

אילו שאלות, מחשבות ותובנות על קיימות ניתן לגזור מההיסטוריה של התנועה הקיבוצית?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

אוקספורד בנגב – פיתחנו דרכים לשרוד ואף לשגשג במדבר שלנו. תארו לעצמכם מה אנחנו יכולים לתרום לעולם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

לנחל צרכים משלו – הערכה מחודשת לאופי ניצול הנחל ולהתגוננות מפניו

אבי אוזן-דולב

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מבט אנושי על תחבורה וקיימות

עמית עסיס

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא באמצעות מספרים: כמויות של נוסעים, מרחקים, זמני הגעה והמתנה, עלויות, נתוני זיהום, תחנות מרכזיות ואזוריות, מרכזי פיזור ואיסוף. אך במאמר זה יש ניסיון להציע שפה אחרת, משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום, הן נוגעות לבני אדם. בני אדם שנעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם, המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם

אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא באמצעות מספרים: כמויות של נוסעים, מרחקים, זמני הגעה והמתנה, עלויות, נתוני זיהום, תחנות מרכזיות ואזוריות, מרכזי פיזור ואיסוף. אך במאמר זה יש ניסיון להציע שפה אחרת, משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום, הן נוגעות לבני אדם. בני אדם שנעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם, המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

דורון מרקל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תמיכה בחקלאות תמורת שימור קרקע ירוקה ולא באמצעות סבסוד מחיר המים

הלל שובל

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בעקבות סבסוד המים, החקלאים החלו לגדל יבולים שגידולם לא היה מתאפשר לו היה עליהם לשלם את עלותם האמיתית של המים, דבר שיש לשנות למען עתיד מקיים יותר ולמען רווח כלכלי אמיתי

בעקבות סבסוד המים, החקלאים החלו לגדל יבולים שגידולם לא היה מתאפשר לו היה עליהם לשלם את עלותם האמיתית של המים, דבר שיש לשנות למען עתיד מקיים יותר ולמען רווח כלכלי אמיתי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

העלאת מודעות וביקוש לדירות בבנייה ירוקה – החזר השקעה עקיף לחברת הנדל"ן

עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר

הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בנייה ירוקה – תמריץ כלכלי ויתרון חברתי

אבי מאור

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה

הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בנייה ירוקה – עלויות מנקודת מבטם של הקבלנים

נתן חילו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו

כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

כדאיות כלכלית של בנייה ירוקה בישראל

יצחק מאיר, משה שוורץ

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות

הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בנייה ירוקה – דיור בר-השגה ובר-קיימא

יהונתן אלעזר, גלית פלצור

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

אין מנוס מהפעלת סנקציות כדי להפסיק את גרירת הרגליים 

גלעד אוסטרובסקי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תעשייה ממאדים, רשויות מקומיות מנוגה, תעשיית מִחזור מצדק וציבור משבתאי

מיכל איתן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.

הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

קשיי הרשויות המקומיות ביישום חוק האריזות

גיל ליבנה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות יצר יחסים כלכליים ותפעוליים חדשים בין כלל הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, היצרנים והמשווקים, מפעילי תחנות המעבר ומתקני הקצה והמשרד להגנת הסביבה. עבור הרשויות המקומיות מדובר במהפכה של ממש בתהליכי הטיפול בפסולת הביתית.

חוק האריזות יצר יחסים כלכליים ותפעוליים חדשים בין כלל הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, היצרנים והמשווקים, מפעילי תחנות המעבר ומתקני הקצה והמשרד להגנת הסביבה. עבור הרשויות המקומיות מדובר במהפכה של ממש בתהליכי הטיפול בפסולת הביתית.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

התאמת צעדי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לקידום המִחזור

טל שוחט

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות הוא אחד הצעדים המשמעותיים לכיוון יישום מדיניות שממוקדת בהתייעלות, ושרואה במשק מערכת סגורה מבחינת החומרים והמשאבים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה

חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות הוא אחד הצעדים המשמעותיים לכיוון יישום מדיניות שממוקדת בהתייעלות, ושרואה במשק מערכת סגורה מבחינת החומרים והמשאבים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

דניאל אורנשטיין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה טיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו

טיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

שמירת טבע בעיר – לשם מה? הערך בשמירה על המגוון הביולוגי העירוני בשיח המדעי

אסף שוורץ

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית האתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד

האתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

בין החשיבה האקולוגית לתכנון האדריכלי

נעם אוסטרליץ

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שיפור רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל

מיה נגב

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לאחרונה התפתח תחום הגנת הסביבה בישראל עם אימוץ תפיסת הקיימות ומהפכת המִחזור. עם זאת, תחום שמירת הניקיון נדחק לשוליים, והמרחב הציבורי בישראל נותר מלוכלך. מאמר זה מסכם מיזם שבדק מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל

לאחרונה התפתח תחום הגנת הסביבה בישראל עם אימוץ תפיסת הקיימות ומהפכת המִחזור. עם זאת, תחום שמירת הניקיון נדחק לשוליים, והמרחב הציבורי בישראל נותר מלוכלך. מאמר זה מסכם מיזם שבדק מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי

אלון רוטשילד, עפרי גבאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים התיכון כנחלת הכלל – בעלות הציבור על חופי ישראל ועל משאבי הגז

דניאל מישורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

עם הגב לים – האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר על שימור הסביבה הימית? גורל נחלי החוף כמשל

רותי יהל, ניר אנגרט

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התפלה והסביבה הימית – עתיד בר-קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רב שיח בנושא בנייה ירוקה – טוב לסביבה וטוב לכיס

יהונתן אלעזר, גלית פלצור, יצחק מאיר, משה שוורץ, נתן חילו, מיכל ביטרמן, אבי מאור, עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בעולם גוברת כיום המודעות לגינון אקולוגי, המתחשב בטבע ובסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

חקלאות "הסחר ההוגן" בענף שמן הזית והשפעותיה על הסביבה

נתליה גוטקובסקי, דפנה דיסני, דני רבינוביץ

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

אבי פרבולוצקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימור משאבי טבע כבסיס למדיניות חקלאית

אורית סקוטלסקי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

Agrowcycle

סרגיי לרנגר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) מערכת חקלאות מודולרית הפועלת על פי עקרונות האקוופּוניקה

מערכת חקלאות מודולרית הפועלת על פי עקרונות האקוופּוניקה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

פסולת = מזון. פרק מתוך הספר 'מעריסה לעריסה'

מיכאל בראונגרט, ויליאם מק'דונו

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) הכימאי מיכאל בראונגרט והאדריכל ויליאם מק'דונו קוראים תיגר על המוסכמה שתעשייה אנושית חייבת להזיק לעולם. הם בוחנים את הטבע ומגלים בו מערך ייצור בר-יישום של שפע ולא של צמצום, שבו פסולת = מזון.  השניים מראים כי יש ביכולתנו לחקות את הדגם שהטבע פועל לפיו לטובת המסחר והסביבה,  ומדגימים כיצד אפשר לתכנן מוצרים כך שישמשו חומרי הזנה ביולוגיים וטכניים

הכימאי מיכאל בראונגרט והאדריכל ויליאם מק'דונו קוראים תיגר על המוסכמה שתעשייה אנושית חייבת להזיק לעולם. הם בוחנים את הטבע ומגלים בו מערך ייצור בר-יישום של שפע ולא של צמצום, שבו פסולת = מזון.  השניים מראים כי יש ביכולתנו לחקות את הדגם שהטבע פועל לפיו לטובת המסחר והסביבה,  ומדגימים כיצד אפשר לתכנן מוצרים כך שישמשו חומרי הזנה ביולוגיים וטכניים

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

חזון הפיכת ישראל למרכז ידע עולמי בתחום הקיימות ‒ ריאיון עם פרופ' יוג'ין קנדל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה

הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

עצי ממגורות

Gwen's River City Images, Jason Bradley, Jesse Thorstad, Amber Ritchie, Kendall Wolf

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) החקלאות התעשייתית שינתה את פני הקהילות החקלאיות במרכז ארה"ב, והביאה לסגירתן ולנטישתן של חוות קטנות ומשפחתיות

החקלאות התעשייתית שינתה את פני הקהילות החקלאיות במרכז ארה"ב, והביאה לסגירתן ולנטישתן של חוות קטנות ומשפחתיות

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

החיבור המתבקש בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים

קדם לוי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) העיקרון הארגוני של קואופרטיב שונה באופן עקרוני ממרבית העסקים והחברות, בעיקר בשל מבנה הבעלות השונה של הארגון ולאור תשומת הלב הגדולה הניתנת לעקרונות שמעבר לרווח כספי. ניתן להבחין כיום בתחייה של רעיון הקואופרטיבים בכלל, בפרט בתחום האנרגיות המתחדשות, ומתבקשת השאלה – מהו הקשר בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים?

העיקרון הארגוני של קואופרטיב שונה באופן עקרוני ממרבית העסקים והחברות, בעיקר בשל מבנה הבעלות השונה של הארגון ולאור תשומת הלב הגדולה הניתנת לעקרונות שמעבר לרווח כספי. ניתן להבחין כיום בתחייה של רעיון הקואופרטיבים בכלל, בפרט בתחום האנרגיות המתחדשות, ומתבקשת השאלה – מהו הקשר בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים?

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

חוק האריזות – קשיים ביישום מדיניות מהפכנית

טל שוחט, קובי דר, גיל ליבנה, מיכל איתן, גלעד אוסטרובסקי, מלה גירשטיין

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

הדברה ביולוגית – הלכה למעשה

דניאלה כפרי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת הטבע והמגוון הביולוגי וסריקת אופקים

סלעית קרק, נעם לוין, אורי שיינס

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

טלי טל, שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

דורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

ערן דורון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת

גילי ברוך, אסף רז

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה

עדי וולפסון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

Thomas Rau

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

יום הכיפורים הישראלי: הזדמנות לחשבון נפש על סביבה ומרחב ציבורי

דניאל מישורי, דניאל רובינסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

כאשר פסולת מפסיקה להיות פסולת

ורד גיאת

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

אביטל גבע על בִּיצה, אגם ומה שביניהם

אביטל גבע

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

מעורבותה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בענייני אקולוגיה וסביבה

רות ארנון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים

האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

גרעין אזרחי בישראל ככלי להפחתת פליטות גזי חממה

שחר דולב, נועם סגל

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

על קיימות ביהדות

הרב יובל שרלו

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) הקיימות אינה מנוגדת לשאלות הדתיות, אלא להפך: דווקא האמונה כי ריבונו של עולם הוא בורא העולם, היא המעצימה את המחויבות לשמירת קיומו של עולם יקר ומיוחד זה

הקיימות אינה מנוגדת לשאלות הדתיות, אלא להפך: דווקא האמונה כי ריבונו של עולם הוא בורא העולם, היא המעצימה את המחויבות לשמירת קיומו של עולם יקר ומיוחד זה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

אלי כהן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

גנים אנכיים בעולם ובישראל

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל

אוריאל ספריאל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

“התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

הקלינטק הוא מנוע הצמיחה העולמי הבא

קרני גוברין-סגל

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)