התחממות גלובלית

בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

פרופ׳ חיים קותיאל מעביר ביקורת על המאמר ״ מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970...״, טוען כי קיים רצון להציג תרחישים אפוקליפטיים בהקשר של שינויי אקלים, חלק מטרנד כלל עולמי. הוא מדגיש כי יש להקפיד על אינטרפרטציה שקולה של התוצאות, דבר המעניק אמינות רבה יותר למחקר גם אם לא תמיד הממצאים מאפשרים לצאת בכותרות מרעישות