גנן גידל מזגן – הקמת גג ירוק על ראש בניין משרדים מקררת את חדרי הקומה העליונה

במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

מחקר זה מתמקד בהבנת מצבן של אוכלוסיות הלוטרות והדינמיקה המרחבית שלהן, כבסיס לתכניות אישוש המין ולשיקום בית גידולו. בחינת אוכלוסיות הלוטרות מבוססת על סקרי תפוצה שיטתיים בכל אזורי התפוצה הנוכחיים וכן באזורים שהן נכחדו מהם

מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר בשל פעילויות מעשה ידי אדם והשפעת שינוי האקלים. לנוכח הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית, והוא מושפע מעקרונות השיקום הפעיל של חברות יער

בשנים האחרונות יש האצה בתופעת חישוף הקרקע בשל הפיתוח המואץ, וכן עקב העלייה באינטנסיביות הגידול והתרחבות השימוש במיכון בשטחים חקלאיים. הדבר גורם להאצת הופעת הנגר והסחף, ולכן יש חשיבות לפיתוח שיטות ואמצעים זולים למניעתם. במאמר נטען כי רסק גזם נתן מענה טוב לבעיה, ובשל היותו פתרון זול וסביבתי כדאי לשקול הכנסתו לשימוש בקנה מידה רחב

בעבודה זו נחקרו לראשונה קבוצות נמלים בפסי אש עזובים של יערות קק"ל, סביבה שהופרעה על-ידי האדם. פסי האש משמשים מסדרונות אקולוגיים למעבר מיני נמלים מאזור אחד למשנהו. מומלץ לשמר את פסי האש כדי לשמור על מגוון בתי גידול בתחום היער, ולהגדיל את מגוון חסרי החוליות ביערות קק"ל

רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

בעקבות תיקון חקיקתי לחוק חופש המידע והתקנת התקנות לפיו, רשויות מקומיות נדרשות לפרסם באמצעות אתר האינטרנט שלהן מידע המצוי בידיהן ביחס להיבטים סביבתיים. מאמר זה יסקור בתמציתיות את המצב הקיים מבחינת הצגת מידע סביבתי ברשויות מקומיות, יעמוד על מספר סוגיות עקרוניות בהצגת המידע, ויציע מספר המלצות מדיניות המבוססות על הניסיון הבין-לאומי בנושא

בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

במאמר זה נציג את השפעת היטל הבצורת - היטל על צריכת מים עודפת שהיה בתוקף בחודשים יולי–דצמבר 2009 - על הפחתת הצריכה הביתית, במקביל למסעות ההסברה של רשות המים - "ישראל עוברת מאדום לשחור" ו"ישראל מתייבשת" - שהחלו ביולי 2008 לאחר מיעוט הגשמים בחורף 2007–2008 ובעקבות משבר המים בישראל במטרה להביא לחיסכון במים

בסדרה העשירה של עטלפי ישראל ניתן לראות סמן למצב מערכות אקולוגיות בכלל ולמצב אוכלוסיות החרקים בפרט. בישראל מבוצע ניטור שנתי המתבסס על האזנה לעטלפים, על לכידת מדגם ועל ניטור אקוסטי. במאמר יש השוואה של נתוני הסקר האחרון, משנת 2010, עם נתונים מתחילת העשור הנוכחי